עבר עריכה על ידי יחידי בתאריך י"ח בסיון תשע"ח 09:03
לאט לאט כיוונים נסגרים וזה כ"כ טוב. אפשר לאהוב את המקום שלך, להתמיד בו, להודות עליו ולהעמיק בו. זה הרבה יותר בריא מהבלאגן של שנה שעברה לדוגמה (לגמוא הרב שג"ר בחמישית זה מעשה פזיז ולא אחראי במבט לאחור. אבל זה בונה כלומר מפרק עד היסוד ה כ ל כך שלא נותר אלא לבנות משהו שיצטרך להיות יציב).אני צריך למצוא רב. חייב.
(יש פוסקים ויש גם לי בשפע ב"ה, אין רב'ה. ולהיות חסיד של הקב"ה זה יפה אבל זה עלול להתרוקן בלי המישהו הזה).
לפני כמה חודשים, בתחילת התהליך, קניתי במלחה את "מאמר לוגי פילוסופי" של ויטגנשטיין, מהספרים המפעימים שפגשתי (לא הבנתי כמעט כלום, זה כתוב בצורה שיטתית שקשה לפצח ומלא במושגים שאין לי בהם יותר מדי מושג). לפני כמה שבועות, כשהראש כבר בפוסט התהליך הזה, קניתי במרכזית דוד אבידן (גאוני לא פחות, שביר הרבה יותר). מה זה אומר?
יצא ארוך.
לילה טוב
(ומותר, ומותר להגיב).