היי, השבת הייתה אפילו סבילה.
וקצת אפילו צחקנו.
למרות שהייתי הרבה במיטה לבד.
ולא למדתי.
כאילו למדתי רבנו, לא למדתי הסטוריה.
וכן. חזרתי קצת ללמוד. השתפכות הנפש. תמיד צריך את זה. למדתי וזה עשה לי קצת טוב.
ואז אמרתי שבחופש אני רוצה לעשות לי סדר יום. והלוואי בכל יום התבודדות. תקוות גדולות מדי נראה לי... מדי מדי.
אבל אני רוצה התבודדות.
השאלה עד כמה הרצון הזה חזק...
"לעשות מהתורות תפילות". (רבנו)
זה קשה. זה כמעט בלתי אפשרי. אבל זה כן עם סיכוי. ואני רוצה.
והיי. למדתי קצת גם הרב קרליבך. ברוך הוא וברוך שמו. והיה שם משהו שמדוייק בשבילי. אולי אני אכתוב לי אותו.
אני צריכה להתקשר אליה לקבוע איתה. למחר. ואולי גם שני. אין לי באמת כח לזה. אבל אמא רוצה. ובתכלס אני גם רוצה.
מחר אז ללכת אליה וללמוד. ואולי לכתוב. ואולי אולי התבודדות.
ואני צריכה להזכיר לי לשאול מישהי איך נרשמים למועד ב'.
וואי וואי ה'.
זה שימח אותי שהיא אמרה שאח שלה התארס.
זה קצת כיווץ לי בלב.
אבל לא נורא. זה באמת שמח.
אני רוצה לשמוע איך היה להן בשבת. זה יכול להיות מעניין.
ודי באמת אין לי מושג מה אני עושה עם תושב"ע.
וואי ה' תציל אותי. בבקשה.