ממש ממש התחברתי!!

אבל לצערי הרב בהרבה מגזרים מסוימים בתוך הציבור הדתי שעליו היא דיברה הנשים הם אלו שעובדות! הנורמה היא שהגבר לומד והאישה עובדת! וכמובן גם מטפלת בילדים ובבית כי היא לא תפריע ללימוד של הגבר בבקשות עזרה כלשהם חס וחלילה... אם מסתכלים על זה ככה- אז להפך לאישה החילונית יותר טוב...(לפי מה שמשתמע ממה שכתוב פה) לה יש משכורת שלה וגם משכורת של בעלה ברוב המקרים וכך רמת החיים שלה יותר גבוהה והיא יכולה לקבל עזרה בתחומים כמו ניקיון שאישה חרדית עם משכורת אחת (שלה) לא יכולה להרשות לעצמה.. כמו כן לה יש פחות ילדים משהו כמו 3 לעומת 7 של החרדית (לא סגורה על זה אבל בכל מקרה הפערים עצומים), ככה שהיא צריכה לטפל בפחות ילדים.. אני מכירה הרבה סוגים של משפחות אבל משפחות שבהם האם היא עקרת בית והבעל עובד כמעט ולא יצא לי להכיר.. מה שכתוב פה מתאר את החיים הורודים של האישה הדתיה וקצת שוכח שגם לה בסופו של דבר יש קרירה..  אני ממש מסכימה איתה בנקודה הזאת שנכון באמת הבית החינוך המשפחה יותר חשובים מהקרירה אבל לדעתי היא לא יכולה להביא את האישה הדתית כדוגמא. להפך, לאישה הדתיה כיום  יש בדיוק את האתגרים של האישה החילונית הממוצעות רק בהכפלתם פי כמה. ככה אני רואה את זה, ואני יודעת שבסופו של דבר ככה החיים שלי הולכים להראות פלוס מינוס אז לכן אני מדברת. אולי לא הבנתי נכון את מה שהיא אמרה כולם חוץ ממני מסכימים לזה.. גם יכול להיות 

לאורך כל הדורות המוסכמות הייתה גבר עובד אישה בבית.

בכל מקום.

וזה היה צודק.

למעט משפחות של רבנים שגם הבעל לא עבד והציבור פרנס אותו (וזה גם כן מתקופה מסויימת. בזמן הגמרא הם היו ככ גדולים שגם עבדו וגם היו כאלה קדושים)

כיום, גם האישה עובדת. ובית נורמלי זה זוג עובד. (האישה גםכן.. אבל לא איזה מנכלית..)

משפחות שהגבר לומד והאישה עובדת, הן מיוחדות

מעבר. בונוס.

הנורמה היא שגם הבעל עובד.

אבל זה לא קשור בכלל לחברה הדתית אני אפרט על זה יותר מאוחר כשאני אוכל

אם היה מדובר באמת בבחירה- זה באמת היה משהו גדול. לצערי כיום המצב לא ככה. בכלל לא. 

אני רגע אצטט ממה שעברי אנכי כתב- זה מתקשר גם לפה 

"משפחות שהגבר לומד והאישה עובדת, הן מיוחדות

מעבר. בונוס."                                                                                                                                                        אז זהו שזה לא בדיוק ככה, כיום רוב האנשים שמתנהגים בצורת חיים הזאת לא עושים זאת מתוך בחירה אלא מפני שכולם ככה עושים. ולכן, זה לא מיוחד מפני שהם עושים את זה כי כולם עושים ככה בסביבה שלהם והם לא רוצים להיות חריגים.        ולכן גם אם יש אחד(ויש הרבה כאלה) שלא מתאים לו ללמוד כל היום ויש אחת (ויש הרבה כאלה) שלא מתאים לה לשבת בבית כל היום, הם עדיין יעשו אתזה לא מבחירה ולא מרצון אלא כי ככה כולם עושים. וזה לא מיוחד לדעתי. מה שכן מיוחד זה כאלה שבאים ממקום שנותן בחירה בדברים האלו או ממקום שאף אחד לא עושה ככה, ומדובר באנשים שמודעים להשלכות של הצעד הזה (לימוד של הגבר ללא פרנסה מצידו) ולא עושים את זה מתוך התלהבות רגעית, כן. לדעתי זה מיוחד. אבל- רוב האנשים שהגבר לומד והאישה עובדת אצלם, עשו את זה בגלל שזה המגזר שאליו הם משתייכים ורק מועטים מהקבוצה הזאת שייכים לקטגוריה השניה ולכן בדרכ זה לא משהו גדול לדעתי אבל מה זה משנה.  זה לא קשור פה לכתבה! להפך זה מוכיח אחרת.. זה לא משנה אם זה מפמניזם או לא.. בסופו של דבר שתיהן עושות את זה ולכן זה לא קשור לחברה הדתית בכלל זה קשור לאורח מסוים של חיים. הכתבה הזו מנסה להציג שהנשים הדתיות הם משוחררות, מגשימות את עצמן יותר, משקיעות בגידול הילדים ובחינוך המשפחה בשונה מהנשים החילוניות שעסוקות ברדיפה אינסופית אחר הקרירה שלהן. ונחשבות כמוצלחות רק אם הן עומדות בקרטריונים הנל. ניסיתי להסביר שגם אצל חרדיות זה בדיוק ככה (וכמובן שאצל רוב משמעותי מהדתיות). ונכון, הנורמה היא שהגבר עובד. מאחר ובכתבה מדובר בשונות בין החברה הדתית והחילונית, ניסיתי לחשוב על איזה סוג של אישה הם יכולים לדבר כאן.. אישה דתית שאינה חרדית ברוב המקרים תתנהג כמו אישה חילונית מבחינת הקרירה.. (יש יוצאות דופן אני מדברת על הרוב), ולכן אני חשבתי שכותבת הכתבה מתכוונת לסוג השמור יותר מבחינה דתית שלו מאופין סוג דומה של חיים כמו שתיארה, ובחברה הזאת הגבר לא עובד ברוב המקרים, אבל מה שכן בשנים האחרונות האישה יותר ויותר עובדת ולכן זה פספס את הנקודה. אם הם היו מצייגים את זה בצורה כזאת שלאישה החרדית יש חיים מאתגרים יותר אך שכר וסיפוק בצידם הייתי מקבלת. הם הציגו את זה בתור כך  שהאישה החרדית היא בעלת חיים קלים וחופשיים יותר מה שלא נכון כלל וכלל.

אני חייבת להביא דוגמאות ובסוף יוצאת מגילה (גם יש לי מח מוזר קשה לאנשים להבין אותי)

נכון שזו טעות לחיות כך, מה לעשות שרוב האנשים שחיים בדרך חיים הזאת חיים בטעות.. ו

צריך להתנהל בנחת מסכימה עם זה לגמרי. הלוואי שכולם היו עם ראיה כמוך בתחומים האלו. לצערי זה לא ככה. לא קל לרוב הנשים האלו. זהו. ועוד משהו (והנה מתחילה עוד מגילה) את כתבת שהאישה לקחה על עצמה את התפקידים של הגבר. למה? הגבר היום הוא כזה מסכן שצריך לסייע לו וכל הדברים האלו? אני ממש לא מסכימה עם זה. ממש לא. אולי נשים מסכימות לזה אבל זה מאוד מאוד קשה. לחיות ככה. אני לא חושבת שמישהו צריך לקחת את התפקיד של השני. זה מתנגש עם המציאות הנפלאה שהיא תיארה שם! (בעמוד הזה) היא כתבה שלגבר צריכים להיות תפקידים משלהם ולאישה תפקידים משלה. פתאום את באה ואומרת הי- האישה לקחה על עצמה את התפקיד של הגבר! בלבלה את חלוקת התפקידים! פחות מסתדר לי. את פשוט כותבת בדיוק נגד מה שכתוב למעלה... 

דווקא הפעם כתבתי פחות

זאת לא תגובה מענינת במיוחד

פשוט אני לא הרבה כותבת פה ופעם כתבתי תגובה ועשיתי אנטר וזה ישר שלח בלי שגמרתי

מאז אני מפחדת

אני אוסיף בקצרה- נכון. ברוב הדורות החלוקה התנהלה כפי שתיארת אבל- ללא קשר בכלל ליהדות ולדת. ככה העולם התנהל, לנשים היה מעמד מסוים שכלל דברים מסוימים, בלי קשר אם אתה יהודי או לא. אם זה צודק- לדעתך כן. לדעתי תלוי למי. זה צודק ברעיון אולי אבל זה לא צודק בכך שאז אסרו על הנשים לעבוד בכלל ובפרט בעבודות מסוימות מה שלא נכון לדעתי אבל לא חשוב.  כמו כן- רב זה סוג של עבודה... זה תפקיד ציבורי ולכן הציבור פרנס אותו. ובקשר לשאר הדברים שכתבת הגבתי למטה. בקיצור מה שניסיתי להסביר- שזו כבה נורא מענינית, מה שכתבת גם נכון בלי קשר לדת. זה יכול להיות תיאור של דרך חיים מענינת, ואולי נכונה אבל לא תיאור של דרך בחיים של האישה התית בימנו. זה לא . 

זה לך @עברי אנכי

חשבתי לכתוב לך בעצמי

אבל זה מגילה

אני בספק אם יש בכלל ככ הרבה מה לומר על הנושא הזה .

סתם. אני צוחק.

בגדול את אומרת לחץ חברתי

אז זה לחץ חברתי לא נכון

זה היה הוראת שעה כי פשוט לא היה גדולי דור, אז ככה החוזן איש הורה

כולם לישיבות

ומה שקרה זה שמי לא מסוגל ללמוד כל היום, ויש המון כאלה נוצר להם שם רע

ושוב,

זה גם כן לא בא מפמינזם

אלא בכלל

מאנטי פמינזם שכל אחד מבין את הפקידד שלו

להפך.

ממקום שכל אחד עם התפקידים שלו

זה ברור שלא מגיע ממקור פמניסטי 

הקטע של פמניזם זה שיוויון ולכן מצב בו רק האישה העובדת הוא לא כזה שיוויון

אבל אני חושבת שזה סותר את מה שכתוב בדף שהבאת...

תפקידים של גברים.

ומצב שהאישה עובדת והגבר לא, זה גם האישה לוקחת על עצמה תפקיד של גבר וגם הגבר לא עושה את התפקיד שלו

היא כתבה שזה בעקרון תפקיד של גבר.. וזה לא נכון שנשים עובדות כי להן יש תפקידים אחרים

אבל עבודה מינימלית?

99% מהנשים היום בעולם עובדות.

זה נורמה.

אמנם לא צריכות כמו גברים. אבל כן.

שזה אומר לטפל בילדים ובבית ולא לעבוד

ואישה שמפרנסת יחידה בבית לא יכולה להסתפק בעבודה מינימלית

שזה דורש משני הזוג להיות אלופיםםםם.

אבל זה סותר את מה שהיא כתבה

זה דור מהאישה להיות אלופה

בעיני גבר יותר אלוף אם הוא מספיק גם ללמוד גם לעבוד

אבל גבר שרק לומד זה הרבה יותר לימוד...

אין מה להשוות.

והוא מוכן לחיות בלי פרנסה גדולה מידי בשביל התורה וכו וכו.

 בחיים לא למדתי גמרא אבל אני חושבת שללמוד יותר נחמד מלעבוד

בהרבה

גם הוא מוותר ברור אבל האישה יותר מוותרת פה לדעתי 

אני מניח שלא.

זה הקרבה פסיכית.

לא לשבת לצחוק אלא ללכת לסדר בוקר..

לקום מוקדם. לישון מאוחר..

אם את חושבת שהאישה מוותרת יותר את טועה.

הם מוותרים ביחד אותו דבר.

ואין לך מושג מה זה..

זה פשוט לא

. אני לא מאמין שיש אברכים שלומדים 12 שעות ביום ברציפות, טיפה פרופורציות

בן אדם שעובד, באמת מתעייף, מת, עושה משהו קשה 

גם ההקרבה הזאת היא 'הקרבה' אבל היא לא כמו להיות איזה לוידע מה מזכירה של רופא

אין לך טיפה של הנאה, של כיף של סיפוק חוץ מזה שמילאת מזכירות, זה ממש קשה!

ללמוד גמרא, יש פה סיפוק, יש פה הנאה של לימוד

אני לא חושב שיש מישהו שהולך ללמוד גמרא ומקריב את עצמו

מי הולך ללמוד גמרא כשהוא סובל מזה?!

-

ניסיתי לבטא את עצמי כמה שיותר טוב, אם לא הלך והמילים לא היו כתובות נכון

מתנצל מראש.

לא יודעת איך להגיד את זה , אנשים שסובלים זה אולי 10% 

אבל אין באמת דרך לבדוק את זה

אבל לא היה לי כוח

אז למה לא.

אבל תחשוב על לעבוד 12 שעות.. או אפילו רק 10 בהייטק או משהו כזה, מאמץ את המח הרבה יותר.

נשמע לי קשה בהרבה

אין לי מושג מה זה - יכול להיות, מקבלת אתזה

אבל תחשוב מה זה לעבוד 9 שעות

ואחכ לחזור הביתה לנקות לבשל לסדר לטפל בילדים, 

לקחת את כל הפרנסה על עצמך

נשמע לי יותר קשה

זכותך לחשוב אחרת אבל אתה לא יכול להגיד לי שאני טועה, כל אחד והגישה שלו

שגם הבעל ו גם האישה צריכים לעבוד

שהבעל יקבע עיתים לתורה

והאישה אולי תעבוד פחות, שתעבוד ככל יכולתה

מישהי אחת אמרה: העבודה האמיתית והכי קשה זה הבית 0ואת כל מה שהוא כולל:ילדים, כביסות, כלים...)

אם יש כאלה שרוצים להתנהג אחרת- שיהנו. כשמדובר אבל בנורמה אצל חלק מהאנשים זה לא טוב.

כי ככה משפחה נורמלית הייתה. ותמיד תהיה.

ה"בונוס" זה שהבעל לומד.

זה מאמץ אדדיייררררר של שני בני הזוג למען מטרה ששניהם מאמינים בה.

מי שעושה את זה - אשריו!

מי שלא עושה את זה - זה אומר עליו שהוא כמו כל עם ישראל במשך כל הדורות.. וברור שאשריו..

שהבעל עובד וכבונוס גם לומד, או שהבעל רק לומד?

איך אפשר להגיד שהלימוד עם העבודה הוא בונוס?!?!?!?!?!!?!?

איך אפשר בלי זה?!?!

מה אנחנו?!?!

בלי התורה.

.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...