קראתי מה שכתבת,
ואז התפלאתי אם אתה מתכתב עם ההורים דרך הערוץ....
אבל לעצם הענין, אני חושב שזה שאתה בוכה בהלוויות, זה מראה שיש לך "נשמה".. (כמו שכתוב על מי שבוכה בתקיעות של רה"ש..). לא נראה שאתה טיפוס מדוכדך.. בפרט שכעת ראיתי שמדובר על הלוויות של יהודים שנהרגו עקד"ה, או מהישוב. אשריך.
ובוודאי שאתה צודק שאתה יכול לקיים מצוות ולחיות עפ"י הנפש והאישיות שלך, כל זמן שלא מדובר על איזו עבירה...
אדרבה, כך בריא.
אלא מה? שההורים, באופן טבעי, דואגים לך. שמא אתה מגיע יותר מידי לצעַר. הם לא בדיוק יודעים מה אצלך בִפנים. קל וחומר אם הם "דאגנים" באופן טבעי.
אז תכבד ותחבב אותם על עצם זה שהם הוריך, קל וחומר על האיכפתיות.
תקשיב לחוכמתם ולעצותיהם במה שזה מקדם אותך, או שבא מנסיון חיים וכו'.
ואם אתה רואה שמשהו מסוים, כמו זה, בא מדאגנות יתר ומאי תפיסה של מה שעובר עליך בדקוּת - אז באמת לא חייבים לספר. למה להדאיג..