קודם כל באמת לבקש מהקב"ה שיראה לנו את הדרך הכי נכונה וטובה..

לנסות לראות את כל מה שקורה לנו באור חיובי ושמח.

וזה באמת עבודת המידות לגשת לבנאדם ולבקש עזרה..זה לא פשוט

אבל זה אפשרי לגמרי..בדוק! רק פשוט צריך קצת להוריד מהאגו שלנו..

אפשר אפילו לפנות למישהו קרוב- חבר טוב או מישו מהמשפחה..זה בד"כ יותר קל לפתוח למישהו שאתה אוהב..

וזה באמת יכול לעזור..אפילו רק עצם הדיבור,השיתוף זה כבר דבר גדול וחשוב..

ותמיד בכל מקרה הרבה הרבה תפילות..

בהצלוחה

א. תפילה. יש לה כח אדיר.

ב. להחליט עם עצמך שאת באמת רוצה.

תשבי עם עצמך, ותגידי לעצמך שאת באמת רוצה את זה. למרות שזה יבוא על חשבון דברים, וזה יהיה קשה להתאפק. את חייבת(!!) להחליט שאת רוצה את זה.

ג.ממליץ ללמוד ממסילת ישרים או כל ספר מוסר אחר על הכעס.

ד. אם כל זה לא עוזר להתייעץ עם מורה או חברה טובה שתעזור לך בזה.

בהצלחה רבה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....