קודם כל
דבר ראשון:
טוב לי.
וזו רק ההתחלה.
הרבה מזה בזכותכם,
אנשים טובים
שמתייחסים
ומרגשים
ותמיד רוצים לעזור.
אתם מקסימים.
----------
אז ככה:
דיברתי איתו
אמרתי הכל.
פחדתי כל כך.
לא ממנו
ולא בגללו
אלא ממשהו אחר שצף פתאום
אז פחדתי.
אחרי שסיימנו
ודיברנו,
הלכנו
וקראנו ביחד את כל מה שכתבתי
עליו
ואליו
כאן,
במקום המקסים הזה.
והוא קרא,
וגם אני.
קראנו ביחד הכל.
ממש הכל.
לא החסרתי ממנו מילה.
והסתכלנו אחד לשני בעניים
והצלחנו להעביר את האהבה הזו (החלטתי לא לפחד מהמילה הזו)
דרך המבט.
היה מדהים.
לא הצלחתי לדמיין מסיבת יומולדת קסומה יותר.
זו היתה מסיבה
בוגרת
אמיתית
נוגעת
מלאה באנרגיה טובה
מלאה בחמלה
וחום
מלאה באהבת אמת.
ואחרי החיבוק,
שכאילו הבריא את כל הפצעים
חזרתי לחדר
ונכנסתי למקלחת.
לא כדי להתקלח
אלא פשוט להתסכל על המראה.
הבטתי בפניי
כאילו נכנסתי לעצמי לתוך העניים
ולחשתי:
תדע, אהוב יקר
אתה האדם הכי מיוחד שפגשתי בחיי
אתה טוב
ויקר.
אתה אוצר מלא בכוחות.
אתה ישות מלאה בעוצמות.
חייכתי לעצמי, שלחתי חיבוק
ויצאתי.
והעץ היה מאושר.
-------
וכשיצאתי מהמראה
חזרה להמולת האנשים
פתאום הרגשתי איש
פתאום הרגשתי אדם.
וטוב לי.
-------
חצי בגללי
חצי בגללך
חצי בגללו.
אבל הכי הרבה- פשוט בגללנו.
(((((((