כל כך מבינה אותך ומתחברת לתחושות שלך..

אבל 

אי אפשר לחיות ככה..

צריך לחשוב טוב, לדמיין את הכל טוב, לדמיין אותו מתפתח, לדמיין את הלידה..

על כל מחשבה לא טובה להכריח להביא שתי מחשבות טובות..

אל תעני את עצמך..ואם יקרה משהו.. לפחות היית בטוב עד אז.. ולא סבלת..

ככה החלטתי שאני מתמודדת עם זה..

אלפי פעמים ביום עולות המחשבות השליליות ואני מורידה אותן.. אי אפשר לעבור ככה הריון.. זה לא בריא לי, לבעלי, לילדים, לסביבה שלי..

אנחנו בידיים של ה'..

הכל יהיה טוב.

אם ככה חושב הרופא אז מעכשיו את בצד הנכון של הסטטיסטיקה.

תסתכלי מסביבך.. כל העולם זה בעצם תינוקות שנולדו.. 

רוב הסיכויים הם שיוולד תינוק.. עכשיו תורך..

תורידי לחץ, זה לא בריא.. תחשבי מחשבות טובות..

אם לא הלכת (בדיעבד) כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות.. 

אי אפשר ללכת עכשיו?

קודם נתחיל , שישנם שתי דברים לטפל בזה הראשונה cbt - ועליה אני לא ממליץ כי היא פשוט לא עוזרת - מניסיון של שנים עם חברים שעברתי איתם על זה , והשנייה tat - אני מכיר את האדם אישית קוראים לו אליעזר ספסטר והוא מומחה לכל מה שקשור לחרדות - השיטה הינה דרך אנרגיות (והכל דתי הוא חרדי ויש גם לנשים  ע"י אישתו  )ואני יודע  בוודאות שהוא עזר להרבה אנשים שהיו במצבים הרבה יותר גרועים משלך , ויש עוד הרבה נשים שעברו את מה שאת עוברת לכן אני ממליץ לך שתכתבי TAT אליעזר - ותקראי מה כתוב שם - לכן אני ממליץ בחום שתלכי אליו ותזכרי את מה שאני אומר שעוד בעז"ה כמה חודשים את תראי שהכול יעבור ... שיהיה בהצלחה רבה רבה ...

החוויה שעברת היתה טראומטית עבורך, לא עשית לה עיבוד והיא לא יושבת במקום רגוע בנפש- ולכן היא קופצת עכשיו, כשבא הריון חדש, והחרדות קופצות עלייך יחד איתה.

את צודקת, זה באמת קשה מאוד לעשות הפרדה בין מה שהיה למה שעכשיו.

ההריון ההוא הסתיים בלי דימום, רק הפסקת הדופק, ואין לך ערובה לכך שההריון הזה יימשך חלק.

חיכית, ציפית ורצית כל כך... אבל עכשיו כשהוא הגיע את פוחדת כל כך...

זה טבעי ונורמלי והגיוני.

אז קודם כל חיבוק.

הצעות ומחשבות לששיפור מצבך יכולות ללכת בכמה כיוונים.

- תמיכה חיצונית- חפשי מטפל/ת שתוכלי להתחבר לאישיות שלה/ו, ושיעבדו איתך על הורדת החרדה. יש הרבה שיטות טובות היום בטיפול. החל מדמיון מודרך,

TAT כמו שאחד הכותבים הזכיר פה,

CBT- שהוא טיפול מוכח להורדת סף חרדה ודיכאון,

EMDR- שעוזרת לעיבוד טראומה ולהפחתת חרדה בזמן קצר יחסית,

ועוד טיפולים רגשיים שעוזרים לתמיכה והרגעה של המקומות הכואבים כל כך.

לפי מה שאני קוראת, את זקוקה להרגעת החרדה ולליווי סביב ההריון, ואינך חשה שבעלך יכול לשאת את חרדותייך לכן אינך משתפת אותו. מצאי לך מישהו שיהיה לצידך וירגיע אותך בזמנים קשים. זו יכולה להיות גם דולה.

- הרגעה פנימית בעזרת דמיון, מוזיקה מרגיעה, מחשבות טובות על עצמך ועל ההריון, נשימות פנימה עמוק אל הבטן והרבה עבודה פנימית על אמונה ובטחון שהפעם יהיה אחרת. עבודת הפרדה בין מה שהיה למה שעכשיו. מה שהיה אינו אומר דבר על מה שעכשיו. כל הריון הוא שונה. בסדר?

- פניה אל רופא מומחה שיקשיב לך ויסייע במידת האפשר.

אני לא יודעת את סיפורך- היתה הפלה אחת? היו כמה? מה היתה הסיבה להפלה/הפלות? יכול להיות ששווה לך לפנות לקופרמינץ אפילו כעת, ויכול להיות שזה לא השלב המתאים לפנות אליו. זו שאלה.

אך אפשר גם לפנות לפרופסור סמואלוב בשערי צדק, או לפרופסור כארפ בתל השומר, הם גם מומחים להפלות חוזרות. השאלה כמה הפלות היו לך.

ומה שלומך כעת?

שתפי אותנו. ונסי לעשות עבודה פנימית.

חיבוק גדול!

ציפי

ואולי אחר כך מעט פחות, או אותו דבר. זה סדר הגודל לפגישה.

מתוך זה- קופות החולים נותנות החזר. תלוי באיזה ביטוח את, אני קיבלתי החזרים של 70% מהפגישות.

פשוט ביקשתי את הקבלה ושלחתי לביטוח קופ"ח, החזירו לי מתוך סל ההריון או מתוך הסל של הזכות להתייעצות עם רופא מומחה.

אם יש הריון הייתי ממליצה כבר ללכת אליו.

בהצלחה!

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.