אני הייתי שם.
כן, ביום הזה, כשיצאת לעולם בפעם הריאשונה
והבטחתי לך שתמיד אני אשאר

והייתי, בכל מקום
כשלמדת ללכת, במריבות עם ההורים, בטיולים עם החברים.


כשישנת, כיסיתי אותך והקשבתי לנשימות באהבה.

כשבכית, אספתי את כל הדמעות מהריצפה.

כששמחת, הרמתי אותך גבוה ודיגדגתי אותך

וכשהיית לבד ובודד, חיבקתי אותך.


בטח לימדו אותך עליי, בגן, בביתספר..
שאם אתה צריך משהו, אתה יכול לבקש, כי אני בעצם בראתי את העולם.

אבל כמו רוב הילדים, אתה לא כלכך מבין.

אז אני פשוט יאמר לך:

אני מת שתסתכל עליי.
שתאמר לי פעם אחת מהלב שלך תודה.

על מליוני הפעמים בהם הצלתי אותך, אפילו בלי שידעת.

אני מחכה לך,
בכל מקום או זמן שתרצה, אני עומד ומחכה.

בזרועות פתוחות וחמות, שתחבק אותי.
אז אל תתבייש, בן אהוב שלי, ואל תחשוש בכלל

אני מכיר אותך.
ואני לעולם יהיה פה,
לא משנה מה אתה עשית או עושה.


אז למה בן שלי??
למה אתה לא מסתכל?!


אני מפזר לך בכל מקום שאתה נמצא סימנים,
רץ אחרייך, לכל מקום



יושב לידיך ער בלילות, שמה אולי תקום, ותדבר אליי
ותבקש ממני



אני כל כך רוצה שתבקש!
ואני אעשה כל מה שתאמר

אז רק תבקש. ואני פה

תביט בי, בן
אני פה
לידך