(אחחמ!)צח ואדום

אחד ה-דברים שממש מציק לי ( זה עלה לי רק בשנה האחרונה ) זה : למה מצרפים את יום הזיכרון ליום העצמאות ?!???!!!       אני יודע שאחת הסיבות זה " ביגלל שזוכרים את המתים ( יום הזיכרון ) ומה שהם הביאו לנו זה את המדינה ( יום העצמאות )"

אני מבין. אבל כאילו זה סוג של זילזול ( במתים) לא?! כי כאילו אני אומר " אה הכל טוב השארתם לי מדינה { כדיי להציל אותי } " נכון זה מה שהם עשו אבל הם לא נהרגו בשביל מדינה כמו שיש לנו עכשוי   וביגלל זה אני אומר שצריך להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות ( יש לי עוד סיבות למה להפריד אבל אני חייב ללכת לטקס ) ( יש מכם אחר שם אלוקים קרוב יותר ...) 

לעניות דעתי.............מתו"ש

בס"ד

אני חושבת שהמתים, (לפחות אבא שלי), היו רוצים שנקום מהעצב, שנשמח על המדינה שיש לנו, דוקא הכי חשוב לחבר בינהם-להראות לערבים שהם לא שברו אותנו!!! לא יודעת...זה מה שאני חושבת...

וואיי גאמני חושבת ככה...בננה בפיג'מה
המדריכה שלי עשתה לנו בדיוק בשבת הזאתי פעולה על הנושא הזה...היא פתחה את הפעולה בשאלה של למה יום הזיכרון ויום העצמאות אחד אחרי השני...קיצראם אתה רוצה את הפעולה(דבר איתי) אני יכולה לדבר איתה ואני יביא לך...
תגובהלהבת-כוח

אני חושבת שכעם יהודי מחובתנו לחבר את שניהם.
יש עניין לדעתי, לקחת את הכאב ולהפנות אותו לצד חיובי. כשיש יום של זיכרון ועצב יום קודם, אתה מסוגל לקחת מאותו היום ולחבר יחד עם יום העצמאות. המדינה שלנו נקנית בייסורים, אין מה לעשות. מלבד זאת, אנחנו חייבים המון לכל אותם האנשים שהקריבו את החיים שלהם למעננו, ויום לפני שאנו חוגגים זה ניראה רק ראוי להזכיר אותם ולדבר עליהם.

"ואעבור עליך בדמייך חיי"- דיברו איתנו בימים האחרונים הרבה על העיקרון של בדמייך, וחיי. גם בדם, ויחד עם הדם ועם הזיכרון את החיי. אנחנו ממשיכים אותם, הדרך שלנו להנציח את הנפטרים וההרוגים היא ע''י המשכיות של המעשים שלהם, לקחת מהם עיקרון ולהמשיך אותו הלאה, למלא את החסר שיהיה בעולם אחרי מותם.

בכל אופן, אני מסכימה שזה מלבד שאולי באמת לזרוק למתים בפנים, 'הינה אנחנו חוגגים ואתם לא'. זה הכי העניין של, איך אפשר לעבור מכזה עצב וזיכרון ליום שכולו שמחה והודייה לקב''ה?! איך אתה בכלל מסוגל לעשות את זה?! (לזה אין לי תשובה)

שמעתי עוד כמה תשובות לשאלה שלך, אני מנסה עוד להיזכר בהם. שאלה טובה באמת!

אני ממש מבינה ...זכוכית מגדלת

גם לי זה קשה , היום ישר אחרי הטקס בסניף , ממש שניה אחרי הדליקו שירים והתחילו לרקוד ....

אבל מה זה יעזור אם נשאר בדיכאון כל הזמן כי הם מתו!?ברור שצריך לכבד ולזכור ,ומקדישים לזה יום שלם , ובטוח שהם רוצים שנשמח ''במותם ציוו לנו את החיים''  .....

כנסי-->>סתם אחת!אחרונה

המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות אינו קל מעצב לשמחה,מאזכרה לחגיגה-שילוב כמעט בלתי אפשרי. אבל ככה צריך להיות.כי הנופלים נתנו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך וליבנות את מה שהם התחילו בישבילנו. הם הלכו כדי שאנחנו נחיה נחייך,נאהב ונחלום בשבילם. אז באו נמשיך את דרכם בגאון,נחלום,נתפלל ונקווה,שקברנו את אחרון החללים!!!!!!!!!!!

זה קטע כזה שחילכו לנו!..וזה דיי עונה..שבעצם למה החיילים מתו כדי שתיהיה לנו עצמאות!!!ארץ וכו..

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך