היא שאלה מה שלומי.

 

לקח לי זמן להבין שהיא שואלת בגלל הפיגוע.

 

עניתי ששלומי בסדר, ברוך ה'.

 

כאילו היא באמת רוצה שאני אשתף אותה עכשיו בהכל.

 

כל כך לא.

 

אני אפילו לא מכירה אותה בקושי.

 

 

ואיכ.

 

המורה שאלה אם היא יכולה לתת את המספר שלי לעו"סית כדי שהיא תקבע איתי.

 

אמאלהההה

 

אם אמרתי לך אתמול, שלא, ואז לחצת אז אמרתי שנחשוב על זה, מה זה אומר??

 

איכ.

 

די די די תעזבו אותי.

 

תנו לי להתמודד לבד.

 

ואיכ. המשפט הזה.

 

"אל תכעסי עלי, אני רוצה בטובתך..."

 

אה, כן?

 

ומה הקשר בכלל?

 

אם הדרך כל כך לא טובה ורק הורסת, אז מה זה משנה שאת רוצה בטובתי?

 

וכן היא עיצבנה אותי ממש. ממש.

 

ועכשיו עוד יותר.

 

וגם על הסיפור ההוא היא עיצבנה אותי.

 

וואי השםםםם

 

אין לי כוחות לזה.

 

למה?

למה?

 

אני כל כך לא רוצה.

אוף.

 

לא רוצה לפגוש אותה יותר לעולם.

 

אוף.

 

טאטע אני לא יכולה.

 

אז הם רוצים לעזור, אבל רק מקשים עלי יותר.

 

לא. רוצה. ללכת. לעו"סית. אוקיי?!?!

 

תקלטי.

 

אם אני אלך למישהי זה יהיה רחוק מהאולפנה. הכי רחוק שיש.

 

וגם זה לא יהיה.

 

אז מהה????????????

 

די.

פשוט די.

 

לא. רוצה.

ת.ק.ל.ט.י.

 

שלחתי לה ככה-

לא.

 

מעניין מה היא תגיב עכשיו.

 

מפחיד מה היא תגיב עכשיו.

 

אני מפחדת מהמורה שלי.

 

טאטעעע

 

איזה עולם משוגע.

 

ועוד אומרים שהיא המורה הכי חמודה מכל המחנכות בשכבה.

 

לא מצליחה לראות את זה.

לכל מורה יש את הדפקות שלה.

 

אופ.

 

טאטעעעע

 

 

והיא אמרה לי שהמורה קבעה איתה שיחה.

 

ויכול להיות שהיא תשאל אותה גם עלי.

 

איכ.

 

אני מאד מאד מקווה שהיא תשמור על ההבטחה שלה.

מאד. מאד. וואי.

 

איכ.

 

ודי די די.

 

לא רוצה.

אוף.

 

 

איך לעזאזל הגעתי למצב הזה????

 

השאלה שנותרת ללא תשובה.

 

לא רוצה עכשיו לראות את המורה הזאת לעולמי עד.

אוף.

 

מה עושים טאטע, מה עושים??

 

אני חייבת אותך כאן.

 

פוף.

 

"אני יודעת שהעו"סית תפנה אלייך בקשר ל***** כמו שפנתה לכולן..."

 

מעניין מאד למה את יודעת את זה.

 

אולי...

אולי כי את גרמת לזה????

 

וואי וואי וואי טאטעעע

 

 

אני לא עומדת בזה.

 

 

אני עצבנית.

רצח.

כועסת.

כן.

 

 

אם עד עכשיו הם לא חשבו על זה ופספסו אותי, אז למה פתאום עכשיו שהיא תפנה אליי???

 

שאלה מאד טובה, ונדמה לי שיש לי תשובה.

 

 

איככככככככככככככככככככככ

 

אבא...

אני חייבת אותך פה.

 

 

אני משתגעת.

משתגעת.

 

 

איך היא אמרה?

 

לא אכפת להם מבני אדם. מכל אחד. ממה שהוא חושב ומהרצונות שלו.

 

 

אז כן.

הם רוצים בטובתי.

הם רוצים לעזור לי.

 

אכפת להם ממני.

 

לפי מה שהם אומרים.

 

אז אם אתם רוצים לעזור, אז שנייה תפקחו עיניים ותשימו לב מה אני אומרת!! מה אני מנסה להגיד, לא להגיד, לצרוח, ואתם פשוט אוטמים אוזניים וממאנים לשמוע.

 

אני רוצה כבר לעוף מהאולפנה הזאתתתת

 

למרות שאני יודעת שהיא תחפור לי גם בחופש.

 

איכ. אופ. טאטע...

 

תעזבו. תעזבו. די.

 

מה אני אגיד לה שאני אראה אותה ברביעי???

 

אז זהו,

נגזר עלי לנסות להתחמק ממנה עד סוף שמינית?

 

וכאילו שאפשר באמת להתחמק. אי אפשר.

 

איכככ

 

למה זה קורה שוב???

 

למה שוב יש בן אדם שאני מפחדת ממנו ומנסה להתחמק??

 

אוף אוף אוףףףף

 

 

למה?

 

למה הכל ביחד??

 

פיגוע.

פינוי.

היא.

 

למהה?????

 

 

איך ילדה קטנה יכולה לעמוד בזה??

 

היא לא יכולה.

 

מגלה לכם.

היא לא.

 

היא קורסת.

 

היא מפחדת. מהכל.

 

היא משוועת לעזרה, אבל אמתית, לא שרק הורסת יותר.

 

היא נופלת.

בגללכם.

 

היי, תפקחו שנייה עיניים ותראו מה אתם גורמים.

 

מספיק יש לי טראומות.

פיגועים.

פינויים.

וסיפור כזה, של לפחד ממישהי ולנסות להתחמק, וואללה כבר היה לי. פעמיים. וזה אפילו עוד לא הסתיים בכלל.

 

אז מהה???????????

 

למהה????????????

 

אני קורסת.

באמת.

 

לא יכולה.

 

בסוף אתם עוד תגרמו להכל להסתיים, והיי, זה ההפך ממה שאתם רוצים.

 

אז מהה????

 

 

באמת בחייאת, מהה???

 

 

וואי טאטע אני לא עומדת בזה.

 

 

(אני צריכה אותה. וחיבוק.

אבל היא... זה לא הזמן. אופ. היא הרבה יותר קרובה אליה ממני. היא חברה שלה ממש. בטח קשה לה ממש עכשיו ואסור לי להפריע לה.

אבל אופ.

אני חייבת חברה. אמתית. שתחבק.

אני רוצה חיבוק חזק שמחזק ונותן כח.

אופ.

רק היא יודעת לחבק ככה. חזק.

אופ.

אני צריכה חיבוק.)