לקראת גרידה השבוע.. כמה שאלות טכניות מבעלות הנסיון:מושגחת פרטית
א. קיבלתי הנחיה להגיע בצום. האם הצום כולל שתיית מים?
ב. האם להגיע מוכנה עם אוכל לאחרי התהליך או שבית החולים מספק אוכל? זה בכ"ז אשפוז יום..
ג. מה הסיכוי שארגיש טוב מספיק כדי לעצור במסעדה לארוחה שפויה עם בעלי לפני שנגיע הביתה? או שארצה רק את המיטה..?.
ד. חברות יקרות הציעו לי עזרה לזמן שנהיה בבית החולים. האם לסדר מראש שהילדים יאכלו אצל השכנים גם ארוחת ערב?
מתלבטת אם יהיה להם טוב יותר להיות בבית עם הורים מותשים או אצל חברים חסרי דאגות כדי שאנחנו נוכל לנוח?
ה. סעודת שבת- עדיף להתאמץ קצת בהכנות ולהיות בשקט בבית או להתארח כשאני עמוסת הורמונים..?
אף אחת מהאפשרויות לא נשמעת לי אטרקטיבית..

זהו בינתיים.
רוצה רק לעבור את זה בשלום ועם מינימום הפתעות..
קודם חיבוק גדול מנסה לענותאנונימי (2)
א. צום מלא תשאלי כמה שעות את צריכה להיות בצום
ב.. את מבקשת שימרו לך את הארוחה שמחלקים אני אשית מעדיפה דברים שהעלי קנה קראוסן וכדומה אני בשני הפעמים הייתי באישפוז נשים ושחררתי כעבור כמה שעות
ג.אני רציתי רק מיטה להגיע להבית של ההורים שלי שמה חיכו לי דברים מפנקים שאני אוהבת
ד. אין לי לידים אבל אחרי הגרידה אחותי היתה אחרי לידה עם אחינים שלי ולא היה לי כוח רק האכלתי התקלחתי ונכנסתי למיטה.
ה.לי הגרדיה היתה יום חמישי והינו אצל ההורים שלי לפי דעתי זה תלוי רק איך את מרגישה ומה מתאים לך וזה גם תלוי באיזה שבוע הגרידה אצלי היה פעם בשבוע 15 ושבוע 12 והתוששתי יותר מהר שזה היה בשבוע 12
חיבוק גדול אם אם את צריכה עוד משהו בשמחה.
ושתחזרי לבשר בשורות טובות מהר
עונהאנונימי (3)
כבו ענו לך על הטכני.
אענה על השאר:
אני הייתי באשפוז מיום קודם, ולא הצלחתי לישון נורמלי בלילה בבי"ח, ואולי גם ההשפעה של ההרדמה עוד לא לגמרי פגה, בכל מקרה רק רציתי להגיע הביתה לישון.
יכול להיות שהייתי מוכנה לצאת לאכול עם בעלי, אבל אח"כ ישר למיטה.
ואם הילדים יודעים, אז זה עוד יותר בסדר שיהיו אצל חברים ולהסביר להם שאמא עוד צריכה לנוח.
אחרי שישנתי כמו שצריך, פיזית הרגשתי מצוין, נפשית הייתי גמורה (הייתי בשבוע 20), ואז את צריכה לחשוב את מי מתאים לך לראות במצב כזה.
עונה ומרחיבהSARITDO

שלום לך....

 

 

אני יכולה לתת לך מהניסיון שלי...

לצערי

 

מה שכן אשמח אם זה יעזור לך....

 

אני עשיתי באסותא וזה היה התהליך שם מה שכן בגדול זה פחות או יותר מתאים לכול בית חולים....

 

אז ככה - צריך לפחות 6 שעות צום כאשר 3 שעות אחרונות הם גם צום ממים.

אנחנו הגענו ב7 וחצי והשתחררנו אחרי שעתיים וחצי. לפי הדוח של הניתוח הייתי בחדר ניתוח משהו כמו 5 דקות.

 

בקשר לאוכל- הבית חולים הביא כריך שתיה ופרי.... אני הבאתי איתי גם קצת אוכל מהבית (אצל זה היה על  הבוקר אז הצום היה פחות מורגש כי צמתי בלילה- שאז בד"כ צמים

 

אני רציתי רק הביתה להתלקח ולמיטה. הייתי שבורה נפשית פיזית הרגשתי די טוב אם כי כן יש הרגשה טיפה מסומממת גם בגלל כנראה ההרדמה וגם בגלל המשככי כאבים שדוחפים בחדר ניתוח וכו  ולכן למסעדה הלכנו אחרי יומיים.

 

כן, מבחינתי זה מבורך וטוב לקבל כל עזרה שיש... כי גם אם פיזית קל (ובאמת לדעתי מרגישים די טוב אחרי) נפשית לא

 

דווקא אני הרגשתי אחרי מבחינה פיזית מממש טוב וגם מבחינה נפשית די טוב לפחות בימים הראשונים והבנתי שרובם מרגישות ככה .. הנפילה שלי התחילה אח"כ. אבל אולי אצל כל אחת זה אחרת... אני אישית תמיד מעדיפה בבית בשקט שלי ואם יש לך אפשרות לשלוח את הילדים לשבת גם טוב.

 

אני בעד לתת לעצמי את הזמן כי לנוח ולהרגע ולקבל את הילדים בנחת וברוגע....

 

 

כמובן מחבקת אותך וירוטאלית בחיבוק של הזדהות והכלה.... שבעז"ה בקרוב ממש כולנו נזכה לבשר בשורות טובות. אמן

 

 

 

על תבני על כך שזה יהיה מהר אני הגעתיאנונימי (2)
גם מוקדם ב10 ורק ב6 ירדיתי ללחדר ניתוח זה תלוי עם יש מקרים יותר דוחפים אני עשיתי בציבורי אבל הם רופא פרטי
ועוד משהו תבדקי בקשר לצום לי היה אסור גם מים וזה מנסיון של פעמים לצערי
תודה יקרות.מושגחת פרטית
עונה לכולכן..
אמרו לי להגיע ב8 ושמשחררים בסביבות 15.00. לכן אני דואגת על האוכל..
אין מצב ללכת להורים. לא באותו היום ולא לשבת לצערי.. וב"ה מחכה לי בית מלא בילדים שלא נהנים השבוע מתפקוד אימהי גבוה במיוחד..
האמת שכבר מזמן רצינו לצאת לאכול קצת ביחד וממש לא יוצא.. אנחנו גרים בחור אז חשבתי לנצל את העובדה שנהיה אחרי יום מתיש ושאנחנו כבר ביחד בעיר וגם יש מי ששומר על הילדים וגם זמן להתאושש לעכל יחד ולחזור הביתה שפויים ולא מורעבים..
אבל לא רוצה לבנות על זה אם אני לא במצב..

דווקא משבת אני מפחדת יותר מבחינת הורמונים וקושי תפקודי ולכן אין לי מושג מה יהיה לנו הכי שפוי.. אני לא יכולה לעדכן בשניה האחרונה. צריכה לקבל החלטות מראש..
איזה מצב דפוק..
ותודה לכולן על התמיכה והחיבוקים.מושגחת פרטית
הלוואי שהפורום הזה ייסגר מחוסר שימוש..
אני לא יודעת איפה את עושה את זהSARITDO

אבל יכולה להמליץ לך אם יש לך ברירה זה ללכת לשר"פ/ לאסותא (מכבי מקבלים החזר) שם את מגיעה לתור שנקבע מראש בצורה מסודרת ומקבלים אותך רופאים ממוחים ובעלי ניסיון שזה חשוב.

 

מלא מלא בהצלחה!!

 

מצטרפת לברכה שהפורום יסגר מחוסר שימוש או שישאר רק כדי שנוכל לבקש בשורות טובות בקרוב בעז"ה.

 

 

ההמלצה לא רלוונטית לי מכמה בחינות..מושגחת פרטית
תודה.
בסדר גמורSARITDO


שיהיה בהצלחה!!!!SARITDO

מחזיקות לך אצבעות

 

תתפללי ותאמיני שיהיה טוב.

 

גם על כולנו

היי יקירה. ענו לך כבר על השאלות-ציפי כהן

ולכן ארשום בקצרה שלדעתי להיעזר בחברות שמציעות עזרה זו ברכה.

היכולת לתת לעצמך להיעזר היא יכולת טובה, והיכולת של האחרות לתמוך בך בזמן משבר היא מבורכת גם כן.

זה גם אומר שיכולת לשתף חברות ולא השארת הכל אצלך, וזה נפלא. כך יכולים לסייע לך באופן מדויק יותר.

 

לגבי ארוחה לאחר הגרידה- השאירי את האפשרות פתוחה כי אינך יודעת מה תרגישי כשתשתחררי, אבל אולי זו באמת אפשרות נעימה וטובה לאחר חוויה שכזו לחזור לזוגיות ולשיח על מה שמרגישים, וא ישר ללכת להתכרבל במיטה (שמשמעו בעיקר להיות לבד עם הרגשות). הרגישי מה יהיה טוב לך כשתהיי אחרי.

בעיניי נכון יהיה לדאוג מראש למקום לילדים, כדי לאפשר לך לנוח כשתגיעי הביתה.

 

בנוגע לשבת- האם יש אפשרות שיעזרו לך בבישול? אני יודעת שביישובים או בקהילות מסוימות יש שכנות מקסימות שנרתמות לעזור ליולדת או לאדם חולה, ואת הרי תהיי קצת יולדת וקצת חולה/חלשה, ותזדקקי לסיוע במידת האפשר.

אפשרי אצלכם?

כך תוכלי לנוח בביתך, הילדים יהיו במקום הבטוח שלהם, ולך לא תהיה הרבה עבודה.

 

אם נח לך להתארח את יכולה ללכת להתארח, ורק לבקש שיניחו לך לנוח הרבה.

 

עשי מה שאת מכירה על עצמך שייהיה הטוב ביותר עבורך, מבחינת מערכות היחסים עם השכנות ועם המארחים הפוטנציאליים.

 

על כל מקרה,

 

חיבוקים גדולים. שומעים את החששות שלך, אני מקוה שהם פחתו לאחר שקיבלת תשובות.

 

פרח

תודה על המענה המפורט והמחבקמושגחת פרטית
ב"ה אני מוקפת בדמויות שמיטיבות ורגישות מספיק.. בחרתי לשתף את מי שהנחתי שידעו לפעול נכון.

לגבי בישולים יש לי חחק מהדברים במקפיא וחלק בעלי יוכל לבשל.. קיבלנו הצעה לאירוח סעודה אחת. כנראה שנענה בחיוב..

מקווה מאד שאצליח להתאושש מהר ויעיל.
החיים שלי ב'הולד' בימים האחרונים וזה מתיששש..
אענה על חלקאני והגיטרה

א- לרב צום לא כולל מים. את יכולה להתקשר למחלקת נשים בבית חולים שאת הולכת אליו ולשאול את אחת האחיות.
ב - כדאי להגיע עם אוכל קל. אם לא בשבילך, אז לבעלך.
ג- א"א לדעת מראש, אבל ייתכן מאד שכן. אני הרגשתי מצויין אחרי זה (משהו נפשי כנראה. הייתה לי פשוט תחושת הקלה שזה מאחורי).

ד - הילדים שלי מאד אוהבים להיות אצל חברים. אף פעם לא מרגישים 'מקופחים' מהעניין. אם הילדים שלך גם נהנים אצל חברים, וזה יאפשר לך לנוח יותר (במיוחד שא"א לדעת מראש איך תהיה נפשית ופיזית),
אז אני הייתי כן מוצאת סידור (בנחת), ומקסימום אומרת לא תודה.
ה - נשמע ממה שכתבת שאת מעדיפה להיות בבית. אז ארוחות בקטנה, נגיד רק מרק לערב. קצת אוכל קנוי, או אולי קצת עזרה מחברה. ונשמע שיהיה לך טוב

 

בהצלחה רבה. בהכל. ובעז"ה הריון נוסף בקרוב.

תודה רבה לך ולכולן על העצות והתמיכה!מושגחת פרטית
ב"ה אני אחרי. מתאוששת בהדרגה..
חייבת לציין לטובה את ההתנהלות במחלקת אשפוז יום נשים בסורוקה.
צוות רגיש, מאיר פנים, תומך ומסור כולל כולם!
לא היו עיכובים משמעותיים. הכל זרם טוב..

מקווה לסיים במהרה את יתר שלבי ההתאוששות.
בשורות טובות ונחמות לכולן!!
תרגישי טוב אני והגיטרה
יופי, משמח לשמוע! יחס טוב מהמטפלים בך הוא דבר משמעותי.ציפי כהן

שמחה שאת אחרי, התאוששות קלה.

היי קשובה לעצמך ולצרכייך.

מצטרפת לאיחולייך- בשורות טובות.

יופי ב"הSARITDO

התאוששות קלה בכול המישורים....

 

וכמובן אני (ואחרות) פה לכול מה שאת צריכה... בתקווה שנוכל לעזור

...אנונימי (4)אחרונה
לגבי האוכל קחי בחשבון שהרבה פעמים יש בחילות אחרי הרדמה מלאה... אז לא בטוח שיתאים לשבת במסעדה... הזמנו פיצה ובסוף לא הייתי מסוגלת להכניס לפה כלום... (רק להוציא...)
אנחנו חזרנו הביתה אני הלכתי למיטה ובעלי טיפל בחבורה...
ובערב שהרגשתי קצת יותר טוב אכלנו ביחד...
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך