הנה הוא זז עוד קצת מאתמול,
איה לי בית איה לי אח או חבר,
האם אשרוד להיות מישהו אחר?!
הריקנות מדגדגת מעט את הפנים,
מלטפת את מה שנשאר משמעותי בחיים,
היא שמעה שקראתי, זעקתי לעוזר,
דמיינה שאין כמוה בנתינה לאחר.
והלחץ מהכלום מעיק ומתגבר,
השנים היפות שאבחר באחר,
באחד, ההוא עם הסוס הלבן,
שאוהב, מעל למקום ולזמן.
והתקווה הנוטשת חבויה לה בלב,
מנסה, מנסה, מפחדת להתקרב,
היא עדיין מנסה באלף דרכים שונות,
יום יבוא ואולי היא גם תמצא פתרונות.
(מתוך העולם שלה)

