אוף.
שוב.
ניסיתי לא לחשוב על זה.
להתרכז בעכשיו לחזור לעצמי.
הצלחתי. התגברתי. שרדתי.
עברתי את זה.
הצלחתי לא לחשוב על זה שלושה ימים.
הצלחתי להיות אני. בלי תוספות.
ואז באת, שתים שלוש משפטים.
מה זה כבר דורש בשבילך
כולה שתים שלוש משפטים שזרקו אותי בחזרה לשם.
למטה.
ואפילו יותר ממה שהייתי.
באמת שהייתי קרובה.
לעשות את זה.
ואני רק רוצה להבין.
למה?
למה אתה לא יכול להיות נורמלי יותר.
לחשוב על מה שאתה אומר.
אתה הרסת אותי היום.
הפלת אותי בחזרה,יותר למטה.
באמת שאני לא יודעת איך אני קמה מחר בבוקר.
ולאיזה עולם.