בנושא חיוב נשים בציציתcintetit

קודם כל ברור לכולנו שציצית היא חיוב בגד ולכן אין מי שמחוייב ללבוש ציצית ולא משנה מה מינו.

זה רק הבגד.

 

אבל, ההלכה לפיה נשים פטורות מציצית מסתמכת על הטענה שציצית היא מצווה שהזמן גרמא , מה שנראה לי באופן אישי כתירוץ דחוק ביותר, כי הוא מתבסס על "וראיתם אותו" שלכאורה לא חל בלילה.

 

אבל השבוע עברתי ליד שיעור במ"ב שהעביר אחד מהמקובלים מירושלים, ובמענה לכמה וכמה שאלות מטופשות , הוא אמר שלפי האר"י יש ללבוש ציצית גם בלילה.

 

אז כבר לא קיים התירוץ של מ"ע שהזמן גרמא.

 

נכון?

אז נשים כבר לא פטורות, לפחות לא מהטעם הזה.

נכון?

 

רק להבהיר את העניין אני לא רוצה ללבוש ציצית ולא מתכוונת לעשות את זה, זה סתם דיון אפלטוני.

האר"י הוא לא חז"ל והוא לא קבלה (מסורת) תושב"ע הלכה למשה מסיננגרינסקי
אז גם אם לאר"י יש טעם לחיוב כזה, הוא עדיין חדש ולא מעיקר הדין ככה שעדיין למרות זאת יש זמן למצווה...
אפשר להתיחס לדעת האר"י כאל מנהגcintetit
כמו שנוסח האר"י הוא מנהג.
הוא בוודאי לא הלכה כיוון שיש נוסחי תפילה לגיטימיים אחרים.

לכן כמו שישנם גברים שמקיימים את מנהג האר"י אזי יכולות להיות גם נשים כאלו.

ומכיוון שכך, מבחינתן זו מצוות עשה רגילה שהן חייבות בה מצד המנהג
נכון... וזה באמת המעמד שלו... הוא לא מקור תלמודי...נגרינסקי

וכל מקור שאינוו תלמודי, אין לו מעמד מחייב כמו הלכה אלא במקרים מיוחדים...

 

ולא משנה איך מייחסים אל המנהג הזה, יענו, יכולים לייחס אליו מעמד שלמצוות עשה דאוריתא, אבל הוא לא...

אז גם אם הן מתייחסות אליו כמצוות עשה, הוא לא מצוות עשה והחיוב במצווה הוא רק ביום מעיקר הדין...

קרא תתגובות שלי נגרינסקיעברי אנכי


קראתי... הייתי באמצע לענות לך...נגרינסקי


יש בזה שתי חלוקות בסיסיות.סתם 1...
האם הזמן קובע
האם הבגד קובע (בגד יום או בגד לילה)

זמן קובע- ביום ילבש ציצת ולא בלילה בין אם לובש בגד מיוחד ליום בין אם בגד של לילה (פיג'מה).

בגד קובע- גם אם ילבש ביום בגד לילה שמחויב בציצת לא יטיל בו ציצת ופטור.

לב"ח עדיף לא ללכת עם ציצת לאחר שקיעה ולרי"ד זה איסור מפורש (מובא בתשובה).

לגבי דעת האר"י אינני זוכר שהוא מחייב ציצת בלילה אלא מגדיר כטוב או ראוי. הוא לא נכנס לזה מתוך פלפול הלכתי. אם זה חיוב אז אפשר לדון בדעתו.
היחס לאר"י הוא כגדול בישראל ולא כבעל קדימות על פני אחרים בגלל היותו מקובל.

בכל אופן המצוה מדאורייתא היא ביום, בבגד צמר, בגד יום, עם תכלת.
אבל אבל אבלcintetit
אם אני לא טועה הפטור של נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן הוא דרבנן.
ז"א שדאורייתא נשים חייבות.
מציעה ללמוד מהספרים ולא מציטטות של פורומיסטים.נפש חיה.
נשים לא סתם קיבלו "פטור" ממצוות מסויימות.
את מציאה?cintetit
יש לך דין השבת אבידה?
חבל על הזמן של התגובה שלי.נפש חיה.
חבל על כל התגובות שלךcintetit
ישנם כללים שהועברו בתורה שבכתבסתם 1...
וישנם כללים שהועברו בתורה שבעל פה. זה שדבר מסוים הגיע אלינו ממסורת דרך התלמוד לא אומר שמשקלו דרבנן.

מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות זה לימוד במסכת קידושין לד- לה בין היתר מתפילין ותלמוד תורה.
בכל אופן זה שהן פטורות לא אומר שלא מקיימות מצוה אם הן עושות אותה. בזמנים שונים נשים לבשו ציצת וקיימו בזאת מצוה. רשי מסתמך על אשה ממשפחתו כשפוסק בהלכות ציצת מכיון שהיא הייתה תלמידת חכמים בנושא כשהוא אפילו לא ידע את טעמה- מחזור ויטרי.

לגבי ברכה כן או לא זה לא קשור לנשים אלא קשור לברכה על דבר שאדם לא מחויב בו. אם הן פטורות האם יברכו או לא.
גם אני כשאעשה דבר שאני פטור ממנו האם אברך או לא.

השאלה שלך בסיסית יותר מדין ציצת אלא נוגעת בהשתלשלות התורה שבעל פה וכו'.
הן פטורות מהתורהצריך עיון
מה שלך כל כך פשוט הוא מחלוקת די מפורשתסתם 1...
"ת"ר הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים, גרים, נשים ועבדים. ר"ש פוטר בנשים, מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות"

אם תכתוב יותר מ3 מילים אולי נפתח כאן דיון
דיברתי על הלכה, לא על מחלוקת תנאיםצריך עיון
יש מי מהראשונים שמחייב נשים בציצית? או שאפילו אומר שהן פטורות מדרבנן?
מהיכן למדת שמהתורה הן פטורות?סתם 1...
לדעת הרמ"א לא חייבים צמר, כל בגד זה דאורייתאצריך עיון
הכוונה מה הוא בגד של תורה.סתם 1...
זה גם מביא לידי קולא החומרה הזו.
לא הבנתי מה כתבת כאןצריך עיון
בכל מקרה לדעת הרמ"א זה דין דאורייתא שיכול באמת להביא גם לחומרי וגם לקולא
מה שכתבתי הוא, מהו בגד על פי התורה?סתם 1...
ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם, מה הכוונה במילה בגד?
נפקא מינה למצוה מדאורייתא.
מצוות ציצת היא מצוה מיוחדת מכיון שהיא חובת הבגד שעל הגוף. ולכן לא פשוט כלל שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

בגד לילה לא חייב ביום ציצת ולהפך האם זו מצוות עשה שהזמן גרמא?
הטור פסק שנשים יכולות לברך על שופר ולולב אך השמיט בציצת, מדוע?

כבר בתלמוד זו מחלוקת וגם בתנאים.
זה מה שמעניין באמתcintetit

כי על פניו, ההגדרה של ציצית כמצווה שתלויה בזמן היא לא הגיונית.

חשבתי שהמציאו את ההגדרה הזו רק כדי למנוע מנשים ציצית.

 

כי יש איזה מקום בשולחן ערוך, נדמה לי בהלכות מזוזה, שכתוב שהנשים מלוכלכות מטיבן ולא מקפידות להתנקות.

מצות עשה שהזמן גרמא זו לא המצאה.סתם 1...
אף אחד לא בא להמציא הגדרות בכדי למנוע ממשיהו מצוה, זו לא הדרך של חזל בלשון המעטה.

בתוספתא בקידושין מובא ככה-
"איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה ולולב ותפלין איזו היא מ"ע שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן [מעקה] וציצית ר"ש פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא". (חבל שכבר לא בקיאים בתוספתא ואכמ"ל)

וגם כאן ציינתי למחלוקת הזו ממקור אחר.
מה שלך כל כך פשוט הוא מחלוקת די מפורשת - בית המדרש
לא הבנתי איך הציטוט קשור לטענהcintetit

אבל אני מבקשת שתתרכז.

זה שאתה מביא ציטוט, זה לא מספיק

יש כאן מנגנון שהוא לא הגיוני

ציצית היא לבגד כמו נניח שמזוזה היא לבית

לכן אדם צריך לצייץ בגד שחייב ציצית שהוא לובש

ואם הוא פושט אותו אז הוא כבר לא מחוייב

 

לכן זה כל כך משונה שמגדירים מצווה כזו בתור משהו שקשור לזמן

הציטוט הראה שזו מחלוקת האם זה מצוות עשה שהזמן גרמאסתם 1...
או לא.
או, אפשרות אחרת, זו מצות עשה שהזמן גרמא לכל הדעות אבל לחלק מהדעות נשים חייבות בה כמו למשל נר שבת.

ההקבלה למזוזה לא מתאימה בגלל שמזוזה היא מצוות אדם הדר בבית ולא על הבית, את הבית לא לובשים או את המזוזה, המצוה הזו לא מתחדשת אלא מקוימת פעם אחת (אין מצוה בקשירת הציצת אלא בלבישתה).

המקור של חכמים לפטירת נשים ממצות עשה שהזמן גרמא לא נלמד מהכלל, שכן לא לומדים מן הכללות. אלא הוא כלל שנבנה מתוך הפרטים.

הכוונה- חכמים מיינו את המצוות שנשים פטורות מהן וגילו שהמשותף הוא שהן תלויות בזמן. אך לא כל המצוות שתלויות בזמן נשים פטורות מהן.

ומכאן חזרנו לציצת ולתחילת התגובה- האם ציצת היא מצוות עשה שהזמן גרמא. מצוותה רק ביום ולכן נשים פטורות.

האם ציצת היא מצוות עשה שלא הזמן גרמא ולכן נשים חייבות.

או שנשים חייבות אף על פי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

כאמור ציצת היא חובת האדם שלובש בגד שחייב בציצת בזמן חיוב המצוה.
להלכה נפסק, ואין על זה מחלוקת, שמציצת נשים פטורות. מה שלא הוכרע זה האם ציצת זו מצות עשה שהזמן גרמא או לא, זאת אומרת מה מקור הפטור.

מקווה שהתרכזת עד לכאן.
רק הערה. לומר מילים בהטיית ט.פ.ש - לא הופך את השאלהנפש חיה.
לחכמה.



אגב
חלילה מלומר כך על האר"י .
הזהרי בדברייך!



אינני יודעת אם שאלת כדי לדעת או כדי להתנגח.
יש צורה לברר דברים ולהתבטא.
נתחיל בזה,עברי אנכי

שאני מה זה לא מסכים עם נגרסקי.

כי יש שאומרים (בינהם הבא"ח) ואמרו שלא אומרים סב"ל נגד האר"י זל.

שאת זה גם על ר עקיבא לא אמרו...

 

הסיבה לכך היא שהוא למד את התורה שלו מאליהו הנביא, אם כן - האר"י זל הוא במדרגה של תלמיד של אליהו

כמו אלישע.

 

בסדר. יש אומרים שלא אומרים

בינהם הרב עובדיה.

אבל בכ"ז..

 

נתחיל,

קודם כל מפשט דברי הגמרא במנחות על דוד המלך שרק במרחץ שם לב שאין עליו שום מצוה.. כנראה שבשאר הזמן ציצית כן הייתה עליו.

 

דבר שני,

הבא"ח וההולכים עפ האריזל אכן יאמרו להשיאר עם ציצית בלילה שמפרשים שזמן ציצית בלילה זה רק לגבי טלית גדול. לא לגבי טלית קטן. ובכ"ז גם הבא"ח כותב בעצמו שזמן ציצית לא בלילה (שנה ראשונה פרשת לך לך הלכה טו), אבל בשנה ראשונה פרשת בראשית הלכה ט כותב להישאר עם טלית קטן בלילה לפי הארי"זל.

וכף פוסק גם מרן הגרמ אליהו שהולך עפ דרכו של הבאח (מצורף פה צילום מהספר שלו מאמר מרדכי, שני הדברים ביחד)

 

דבר נוסף,

אם בכ"ז נניח ואנחנו פוסקים רק לפי הקבלה וכו,

לפי הקבלה מצוות ציצית לא שייכת בכלל בנשים. (שם לך לך הלכה יג)

לכן... מה השאלה בכלל?

 

את ניסית להוכיח שלפי הקבלה אולי נשים יצטרכו לשים ציצית

אבל גם הבא"ח שהולך לפי הקבלה כותב שזה מצות עשה שהזמן גמרא

וגם ציצית לא שייך בנשים בכלל עפ הסוד.

אז..?

 

אין פה הוכחה.

 

שכוייח

 

והארי לא מנהג! מה זה?!עברי אנכי

מה הקשר?!

 

גם הרב עובדיה פסק משהו.

ויש רבנים אחרים שחלקו עליו.

 

אז הרב עובדיה הוא מנהג?!

 

פחח מה זה?

 

נתחיל בזה, שנוסח הארי בכלל לא קשור לאר"י זל

כי הוא התפלל בנוסח ספרדי,

ומה שמתפללים היום חבד שקוראים לו נוסח האר"י רחוק להיות מבאמת סידורו של הארי.

דבר שני,

נוסח תפילה עובר במנהג.

אין קשר בין זה לזה.

 

הארי זל היה מקובל

וזו בדיוק הסיבה שלא הרבה נוהגים כמותו משום "לא בשמים היא"

זה הכל.

 

מצטער,

התגובה שהגבת לנגרסקי..

פשוט לא נכונה..

זה דרך של פסיקת הלכה שחלק מהרבנים אימצו. וחלק לא.

לאר"י אין מקור תלמודי...נגרינסקי

האר"י הנהיג הלכה מאוחרת בלי מקור קודם לה... (לפחות לא מקור מחייב במעמד שלהלכה)...

 

הרב עובדיה עשה מאמץ לבסס את דבריו ולפסוק על פי שיטה הנצמדת לדברי חכמינו בתלמוד ולפעמים גם הוא פסק לפי מנהג... אז גם זו פסיקה וגם זו פסיקה, אבל אלה פסיקות עם מעמד שונה... בדרך כלל, הרב עובדיה מחלק בין המקרים בו הוא פוסק לפי תלמוד, לפי מנהג, לפי קבלה ועל ידי כך נותן להם את מעמדם הראוי להם...

אני בטוח שהרב עובדיה גם היה אומר\אמר שכאן מעמד הנהגת האר"י היא לא מחייבת כמקור הלכתי מחייב גמור כתלמוד ולכן לא בטל כאן טעם מצווה שהזמן גרמה.

זה בדיוק מה שהוא אומרעברי אנכי

אבל להתייחס אליו כמנהג?!

אויש נו במת.

 

הוא מקובל גדול!!!

 

הדחיה היחידה של הרב עובדיה אליו זה בגלל שהוא פוסק עפ הקבלה

הרב עובדיה המון פעמים אומר שבני ע"מ נגרוו אחרי הארי וחכמי הקבלה וכו וכו

 

ועובדה שהרב אמר להכניס ציציות. ועוד המון המון המון המון פסקים אף נגד מרן.

 

הטענה זה לא בשמים היא.

וזהו.

להתייס אליו כאל אחד ללא סמכות.. שמע..

קשה לומר את זה.

 

למד מפי אליהו הנביא את הדברים.

ורק שתבין.. המון רבנים אומרים לא לומר נגדו סב"ל.

אני לא חושב שאתה מעריך את זה מספיק..!!!

נכון... האר"י מקובל גדול...נגרינסקי

אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה... ועיין משנ"ב סימן כה סעיף קטן מב בהקשר לרמות מקורות פסיקה...

 

אני לא התייחסתי אליו כחסר סמכות, נתתי לו סמכות, יש שפוסקים על פיו ואכן למנהג יש ערך חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד...

כי כשיש לנו הלכה בתלמוד מול קבלה, פוסקים לפי התלמוד... כאן זה מקרה קלאסי... מסקנת התלמוד שלילה אין זמן ציצית ולכן נשים פטורות. לפי הקבלה לילה זמן ציצית (ולכאורה היתה הוה אמינא לחשוב כפותחת שנשים תתחייבנה) אבל מכיוון שזו קבלה, ציצית בלילה זו רק מעלה...

 

אני מעריך מאוד את האר"י, אבל מעריך יותר את משה רבינו...

 

נראה שלא הבנת מה אני מנסה לומר... מקווה שעכשיו תבין...

אויש נו המשפט האחרון כזה לא קשור. סתם זה היה כדי לסייםעברי אנכי

בשורת מחץ.

מצטער, אבל השורה הזאת לא נכונה.

ואתה יכול לתרץ לעצמך למה כי משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו.

 

זה שאתה פוסק לפי משהו אחד ולא לפי השני, לא אומר שיש סתירה בין זה לזה ושזה לא הגיע מהר סיני.

שטויות במיץ.

 

בכל מקרה,

 

"אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד..."

 

קודם כל, זה לשיטת המשנב. ויש מחלוקות.

יש יותר מידי שיטות.

סתם הערה, לגבי מה שכתוב שם תש"י בעמידה לפי הזוהר - יש גם מחלוקות בקבלה. לא רק בפשט. מקובלי האשכנזים ראו לנכון כך והספרדים להיפך.

ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)

 

 

שוב, למד מפי אליהו.

ברמה של אלישע... נראה תנא חולק על אלישע.

 

הסיבה היחידה שלא עושים את זה משום לא בשמים היא.

מה לא מובן?!

 

וזה מה שאתה כתבת "אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה..."

 

אבל לומר שהאר"יזל אין מקור לדבריו?!

אמרת יפה אין לו מקור תלמודי

יש לו מקור קדום יותר.

 

לאמבין למה אתה מתעקש..

אתה בעצמך הסכמת איתי שכתבת בסוגריים "(לפחות לא מקור שמחייב להלכה)"

אבל יש מקור קדום.

למה הוא לא מחייב להלכה...?

שוב,

משום לא בשמים היא.

 

ומה שכתבת בהתחלה:

האר"י הוא לא חז"ל והוא לא קבלה (מסורת) תושב"ע הלכה למשה מסיני אז גם אם לאר"י יש טעם לחיוב כזה, הוא עדיין חדש ולא מעיקר הדין

נשמע קצת מזלזל. תסכים איתי.

אתה מציג את הטענה שהקבלה הלכה למשה מסיני כעובדה מוכחת...נגרינסקי

זו טענה מתיימרת מאוד...

אם אתה רוצה לדון על המקור שלקבלה אפשר לפתוח שרשור חדש כי זה נושא שבאמת ראוי להתעסק בו בפני עצמו...

 

הטענה שלך היא בכלל לא פשוטה ואין לקחת אותה כמובנת מאליה...

 

בקצרה, אין לנו שום עדות שלקבלה לפני שלהי המאה ה-12 ובכלל, רואים בה כל מיני שיטות ורעיונות שמצינו לפני התפשטות הקבלה שלא היו מקורות יהודיים כל כל... לפי זה, אמנם אפשר לקחת את הרעיונות כרעיונות יפים ובמקסימום ללמוד מהם מוסר או ענייני מחשבה, אבל לא בצורה מעשית...

 

לטעון "שטויות במיץ", גם אני יכול... הנה - קבלה הגיעה מסיני זה שטויות במיץ...

 

"משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו." - זה לא כזה פשוט, זו טענה מאוד מתיימרת וצריך להביא לה ראיות והוכחות ואי אפשר סתם לטעון אותה...

 

"ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)" - מסכים... ועל זה עומדות כל התגובות שלי...

..עברי אנכי

אני מנסה להבין את מה שאתה אומר:

 

למשה ניתנה כל התורה. גם שתתחדש לעתיד לבוא. כידוע.

למשה לא ניתנה הקבלה

קבלה היא לא תורה.

 

לוגיקה פשוטה? לא?

 

רשבי לא מספיק קדום בשבילך? קצת אחרי חרבן בית שני...

ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו, לא מספיק קדום?

 

לגבי מה שאמרת שהיא שטויות. נכון. הרבה אמרו.

צריך ללכת. דחוף. סליחה שזה ממש באמצע. אמשיך בלנד

..נגרינסקי

למשה ניתנה התורה...
יש סמכויות כלשהן לחדש בתורה על פי כללים שהתורה עצמה הנחילה...
כל מה שחודש בתורה, הוא חלק מהתורה...
אממה, מה שחודש בתורה, לא במעמד מה שניתן בפירוש למשה רבינו...
מה שחודש בתורה הוא במעלות שונות לפי אופן החידוש...
יש מצוות דאוריתא
תקנות דרבנן, סייגים והנהגות וכאלו...
מנהגים ועוד...

 

אי אפשר לומר שאיסור מוקצה הוא ברמת לא תבערו אש...
כך אין לומר שלהיות עם ציצית בלילה היא מצוות ציצית... אלא, זו הנהגה קבלית...

 

רשב"י לא התעסק ככל הנראה בקבלה הידועה לנו היום והוא לא כתב את ספר הזהר (לפחות לא את רובו המוחלט)

למה אתה ככ בטוח שכן?

למה אתה ככ בטוח שספר יצירה הוא קבלה?

אתה חוזר על העיקרון של גילוי אליהוסתם 1...
אך הארי זל עצמו מביא מספר (אם אני זוכר נכון 5) הסברים ודרגות בהסבר מהו גילוי אליהו.
התחתונה שבגילויים זוהי הבנה של דבר שלא הובן לפני כן מתוך עמל. לאחר מאמץ וזמן כאשר לא הובן משהו ופתאום נפתח ומובן זהו גילוי אליהו מהדרגה הכי נמוכה.

האם כל אחד שישנו לו גילוי אליהו, שהרב חיים ויטאל כותב בשערי קדושה שהם רבים, נכנה אותו במסורת הקבלה כאלישע?

מן הסתם רמת הארי היתה בדרגות הגבוהות יותר אך המושג גילוי אליהו דורש הסבר והוא אכן נמצא אצל הארי זל.
זו הסיבה ששמעתי למה לא אומרים נגדו סבל. זה הכל.עברי אנכי


אבל לא כולם סוברים כך.סתם 1...
הרב משאש, הרב עובדיה
כן, הוא מנהג , הוא לא מחייבcintetit

וצריך להקפיד באמת לא להפוך מנהגים להלכה, כי זו עבירה של בל תוסיף

מנהג זה דבר שעובר במסורת. זה לא מנהג.עברי אנכי

אולי אם תגידי חומרות בהלכה,

אני אקבל

 

מה הקשר בין זה למנהג?

זו סתם סתם התקטננות בהגדרותcintetit

או זו "הנהגה" לא "מנהג"

 

ביג דיל.

האר"י התפלל בנוסח ספרדי שכנראה לא דומה בכלל לספרד של היוםהדוכס מירוסלב


נוסח עדות המזרח של ימנו זה הנוסח התפלל איתו האר"יעברי אנכי

חידוש אם לא..

 

12 שבטים, 12 שערים וכו.. נוסח ספרדי

ובעיקר שהספרדי בעיקרו מושתת על האריזל

וסידור הרשש הוא על נוסח עמ.. וכו

זה לא נכוןהדוכס מירוסלב

ראית פעם כתבי יד מהתקופה ההיא?

למשל הנוסח "חכמה בינה ודעת", שהגיהו אותו ע"פ הקבלה, הוא לא נוסח מקורי. הוא אמנם מתבסס על נוסח של אחד מסידורי הגאונים וע"פ כמה מדרשים בשינוי, אבל הוא לא.

עיין בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים, של הרב משה יאיר ויינשטוק זצ"ל (י"ג כרכים כמדומני).

הנוסח הזה נולד כנראה בארצות אשכנז ע"י גדולי החסידות. לא הצלחתי להסתכל בנוסחאות כ"י של תלמידי הרש"ש מסיבות לוגיסטיות, אבל עוד חזון למועד.

 

בכל אופן, נוסח "עדות המזרח" אינו נוסח "ספרד" כלל וכלל, ולא היה מעולם. עדות המזרח אימצו את נוסח ספרד בתחילה בגלל סידור ליוורנו שגם היה שונה מנוסח ספרד ואח"כ בגלל העליה לארץ והסידורים המודפסים מכאן, ארץ הספרדים

ויקיפםדיהעברי אנכי

הוא כותב שהארי הגיה את ההגהות שלו על התפילה על סידור ספרדי מהתקופה..

 

(facepalm)הדוכס מירוסלב

אני מתלבט אם להגיב ברצינות להודעה הזאת.

התשובה כבר בתגובה הקודמת, אתה מוזמן לקרוא שוב.

ואם לא הצליח, פתח את הספר שציינתי, הוא זמין בהיברו בוקס כמדומני

אני חושב שכל התכתובת פה נבעה מבלבול שלי,עברי אנכי

כתבתה הודעה למעלה "הארי התפלל בנוסח ספרדי... שלא דומה לספרד של היום"

 

התכוונת לספרד של חסידים או עדות המזרח?

עדות המזרח זה נוסח אחד. נוסח ספָרָדִי זה משהו אחר ונוסח ספרדהדוכס מירוסלב

זה משהו אחר.

נוסח הספרדים המקורי היה קרוב יותר לעדות המזרח, או אפילו לליוורונו, ממה שהוא היום בסידורים המודפסים.

אתה מוזמן לעיין במקורות שציינתי

איזה מקורות?עברי אנכי

יש הבדל בין ספרדי לעדות המזרח?!?!?

מההה????

ספר שנקרא "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים"הדוכס מירוסלב

כתבתי עליו למעלה.

כן. מה אתה מתפלא? ראית פעם סידור, מודפס, ישן, של עדות המזרח? כנראה שלא.

אתה יודע באיזה נוסח התפללו במרוקו, נניח? כלומר, מקומות שהספרדיות לא הכחידה את הנוסח המקורי.

עיין שם, ישר כחך

והנוסח הזה נקרא נוסח לווירנו. לא?עברי אנכי

או שזה נוסח אחר ואני סתתם עושה סלט?

בערך, לא יודע לגבי המקורות הקדומים יותר,אבל הם נוסחים קרוביםהדוכס מירוסלבאחרונה

גם אם הם לא היו זהים. אתה יכול לראות שאריות לקרבה הזאת בנוסח אשכנז ובנוסח הבלדי של התימנים שדומה יותר לליוורנו מאשר לספרדים.

שמעתי פעם מפוסק שהסיבה שכולם הושפעו מנוסח ליוורנו היא העובדה שהוא הסידור הראשון שנדפס פשוט.

 

יש פה קצת הרחבה על איך הנוסח הספרדי של היום השתרש במקום נוסח "עדות המזרח" תפלת החדש – ויקיפדיה

 

האירוניה היא שדווקא מי שהם באמת עדות המזרח (העיראקים והפרסים) הם אלה שהתפללו בנוסח ע"פ הקבלה שנקרא היום נוסח ספרד, והשאר התפללו בנוסח ליוורנו שהפך לנוסח "עדות המזרח"

 

נ.ב, כשעיינתי בספרו של הרב ויינשטוק זצ"ל לא התעסקתי כל-כך בנוסח עדות המזרח, אז אני לא יודע את המקור הראשון שלהם ממש. בעדות אחרות רואים במובהק את החיבור לסידורי הגאונים וממי הם שאבו (ונראה שנוסח ספרד הוא מחודש קצת, אבל לא בדקתי הכל, רק נקודות מסויימות).

לגבי אין סב"ל נגד האר"י, זה לא בגלל הטעם הוורטאי היפה הזההדוכס מירוסלב

למרות שהוא באמת יפה. פשוט יש לספרדים (לא כל עדות המזרח) "קיבלנו הוראות האר"י".

וזה כמו שלאשכנזים (לפחות חלקם) ולתימנים אין סב"ל נגד מרן, בגלל שקיבלנו הוראות מרן.

תמהתי תמיד למה הספרדים אומרים סב"ל נגד מרן, ולא נגד האר"י, מהאי טעמא.

גם קיבלנו הוראות מרן. פשוט הגדרה איך קיבלת שונהעברי אנכי

למשל את חומרות האר"י.. לא הכל.

זאת אומרתת.. בגרב'א למשל, אני מכיר קצת.. כולם לא היו מסתפרים עד שבועות וכו

 

אבל,

אנשים היו מתגלחים

שעפ הקבלה והארי לא..

 

הוראות מרן השוע קיבלנו הוראותיו, אבל כשיש סבל לא קיבלנו הוראותיו

 

וזה וורט מהמם

ברור שכולם קיבלו הוראות מרן, אבל למה אומרים סב"ל - לא ענית!הדוכס מירוסלב

ועוד כשאומרים שאין סב"ל נגד האריז"ל.

וכן, זה באמת וורט יפה. אבל לא שמעתי אותו כיותר מוורט, בטח לא טעם ממש

 

לחידודא: אל תשכח שמרן למד מפי המגיד, שגם הוא מלאך, למה שלא נאמר ע"פ זה שדברי מרן דברי נביאות הם?

רמות הלימוד שונות. על אף שמרן היה מקובל גדולעברי אנכי

להשוות אותו לרבנו הארי זה קצת... לא מדוייק..

מה הקשר בין גובה ההשגה לבין דרך הלימוד?הדוכס מירוסלב

ומי צייר לך סרגל מדרגות רוחניות?

 

אם האר"י קיבל מאליהו וזה הטעם, אז מרן קיבל ממלאך וזה יהיה הטעם. מה מצית לחלק?

מה זה משנה למי יש מדרגה כזאת או אחרת? בקיצור, וורט ותו לא.

בלת"ק, לגבי דברי האר"י ז"לארץ השוקולד
זה מובא בשער הכוונות כהנהגה ולא כדין ממה שזכור לי
כן , זה מובא בתור מנהגcintetit
זה מה שאמרתי.
כמו שיש גברים שנוהגים, גם נשים יכולות לנהוג
לגברים יש חיוב של לבישה ביוםארץ השוקולד
בלילה לפי האר"י זה קיום "הנהגה" ולא מצווה.
התגובה הזאת לא הגיונית. אין איסור לנשים לשים ציצית.הדוכס מירוסלב

בדיוק כמו שאין איסור לשים ציצית בלילה, גם אם אתה אישה וגם אם אתה גבר.

השאלה היא למה שמים, ואם עושים את זה בצנעא או בפהרסיא (חסידות בפרהסיא זה ודאי שקר, כמובא בכמה וכמה ספרי מוסר. ועל כולם בדברי חז"ל "חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם").

מה שהאר"י אומר זה לא משום חיוב המצווה, בטח לא מדאורייתאהדוכס מירוסלב

מה שלא משנה את העובדה שזאת מצוות עשה שהזמן גמרא.

מדובר שם על עניין אחר לגמרי, שלא שייך לדון בו בכלל.

 

אל תשכחי שבמקומות שהתורה אומרת במפורש בני ולא ישראל סתם, כל ישראל, עם ישראל, בית ישראל, מדובר על זכרים. ככה שגם אם הפלפול הזה היה נכון, והוא לא (לא משליכים מהאר"י על פשט התורה. אמינא לך אנא אורייתא ואת אמרת לי האריז"ל?!), יש עוד טעמים לפטור.

 

הגאווה הזאת של "שאלות טיפשיות" וכו', מעידה כאלף עדים על הסיבה לשאלה. ממש לא מכובד.

תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטובאחרונה

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחרטיפות של אור
ישר כוח!🙂קעלעברימבאר

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת"עיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוותאחרונה

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

ישדורש טוב לעמי

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הזדמנות להמליץ בחום על שיעורים של הרב הראל ביוטיוברודף מצוותאחרונה

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

לקוראים: פוצלו מהדיון מספר ענפים שעסקו במהות ההלכהטיפות של אור

ולא בגופה של סוגיה

הם הועברו לכאן:

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחר - בית המדרש

אולי יעניין אותך