וכל מקור שאינוו תלמודי, אין לו מעמד מחייב כמו הלכה אלא במקרים מיוחדים...

ולא משנה איך מייחסים אל המנהג הזה, יענו, יכולים לייחס אליו מעמד שלמצוות עשה דאוריתא, אבל הוא לא...

אז גם אם הן מתייחסות אליו כמצוות עשה, הוא לא מצוות עשה והחיוב במצווה הוא רק ביום מעיקר הדין...

כי על פניו, ההגדרה של ציצית כמצווה שתלויה בזמן היא לא הגיונית.

חשבתי שהמציאו את ההגדרה הזו רק כדי למנוע מנשים ציצית.

כי יש איזה מקום בשולחן ערוך, נדמה לי בהלכות מזוזה, שכתוב שהנשים מלוכלכות מטיבן ולא מקפידות להתנקות.

אבל אני מבקשת שתתרכז.

זה שאתה מביא ציטוט, זה לא מספיק

יש כאן מנגנון שהוא לא הגיוני

ציצית היא לבגד כמו נניח שמזוזה היא לבית

לכן אדם צריך לצייץ בגד שחייב ציצית שהוא לובש

ואם הוא פושט אותו אז הוא כבר לא מחוייב

לכן זה כל כך משונה שמגדירים מצווה כזו בתור משהו שקשור לזמן

שאני מה זה לא מסכים עם נגרסקי.

כי יש שאומרים (בינהם הבא"ח) ואמרו שלא אומרים סב"ל נגד האר"י זל.

שאת זה גם על ר עקיבא לא אמרו...

הסיבה לכך היא שהוא למד את התורה שלו מאליהו הנביא, אם כן - האר"י זל הוא במדרגה של תלמיד של אליהו

כמו אלישע.

בסדר. יש אומרים שלא אומרים

בינהם הרב עובדיה.

אבל בכ"ז..

נתחיל,

קודם כל מפשט דברי הגמרא במנחות על דוד המלך שרק במרחץ שם לב שאין עליו שום מצוה.. כנראה שבשאר הזמן ציצית כן הייתה עליו.

דבר שני,

הבא"ח וההולכים עפ האריזל אכן יאמרו להשיאר עם ציצית בלילה שמפרשים שזמן ציצית בלילה זה רק לגבי טלית גדול. לא לגבי טלית קטן. ובכ"ז גם הבא"ח כותב בעצמו שזמן ציצית לא בלילה (שנה ראשונה פרשת לך לך הלכה טו), אבל בשנה ראשונה פרשת בראשית הלכה ט כותב להישאר עם טלית קטן בלילה לפי הארי"זל.

וכף פוסק גם מרן הגרמ אליהו שהולך עפ דרכו של הבאח (מצורף פה צילום מהספר שלו מאמר מרדכי, שני הדברים ביחד)

דבר נוסף,

אם בכ"ז נניח ואנחנו פוסקים רק לפי הקבלה וכו,

לפי הקבלה מצוות ציצית לא שייכת בכלל בנשים. (שם לך לך הלכה יג)

לכן... מה השאלה בכלל?

את ניסית להוכיח שלפי הקבלה אולי נשים יצטרכו לשים ציצית

אבל גם הבא"ח שהולך לפי הקבלה כותב שזה מצות עשה שהזמן גמרא

וגם ציצית לא שייך בנשים בכלל עפ הסוד.

אז..?

אין פה הוכחה.

שכוייח

מה הקשר?!

גם הרב עובדיה פסק משהו.

ויש רבנים אחרים שחלקו עליו.

אז הרב עובדיה הוא מנהג?!

פחח מה זה?

נתחיל בזה, שנוסח הארי בכלל לא קשור לאר"י זל

כי הוא התפלל בנוסח ספרדי,

ומה שמתפללים היום חבד שקוראים לו נוסח האר"י רחוק להיות מבאמת סידורו של הארי.

דבר שני,

נוסח תפילה עובר במנהג.

אין קשר בין זה לזה.

הארי זל היה מקובל

וזו בדיוק הסיבה שלא הרבה נוהגים כמותו משום "לא בשמים היא"

זה הכל.

מצטער,

התגובה שהגבת לנגרסקי..

פשוט לא נכונה..

זה דרך של פסיקת הלכה שחלק מהרבנים אימצו. וחלק לא.

האר"י הנהיג הלכה מאוחרת בלי מקור קודם לה... (לפחות לא מקור מחייב במעמד שלהלכה)...

הרב עובדיה עשה מאמץ לבסס את דבריו ולפסוק על פי שיטה הנצמדת לדברי חכמינו בתלמוד ולפעמים גם הוא פסק לפי מנהג... אז גם זו פסיקה וגם זו פסיקה, אבל אלה פסיקות עם מעמד שונה... בדרך כלל, הרב עובדיה מחלק בין המקרים בו הוא פוסק לפי תלמוד, לפי מנהג, לפי קבלה ועל ידי כך נותן להם את מעמדם הראוי להם...

אני בטוח שהרב עובדיה גם היה אומר\אמר שכאן מעמד הנהגת האר"י היא לא מחייבת כמקור הלכתי מחייב גמור כתלמוד ולכן לא בטל כאן טעם מצווה שהזמן גרמה.

אבל להתייחס אליו כמנהג?!

אויש נו במת.

הוא מקובל גדול!!!

הדחיה היחידה של הרב עובדיה אליו זה בגלל שהוא פוסק עפ הקבלה

הרב עובדיה המון פעמים אומר שבני ע"מ נגרוו אחרי הארי וחכמי הקבלה וכו וכו

ועובדה שהרב אמר להכניס ציציות. ועוד המון המון המון המון פסקים אף נגד מרן.

הטענה זה לא בשמים היא.

וזהו.

להתייס אליו כאל אחד ללא סמכות.. שמע..

קשה לומר את זה.

למד מפי אליהו הנביא את הדברים.

ורק שתבין.. המון רבנים אומרים לא לומר נגדו סב"ל.

אני לא חושב שאתה מעריך את זה מספיק..!!!

אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה... ועיין משנ"ב סימן כה סעיף קטן מב בהקשר לרמות מקורות פסיקה...

אני לא התייחסתי אליו כחסר סמכות, נתתי לו סמכות, יש שפוסקים על פיו ואכן למנהג יש ערך חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד...

כי כשיש לנו הלכה בתלמוד מול קבלה, פוסקים לפי התלמוד... כאן זה מקרה קלאסי... מסקנת התלמוד שלילה אין זמן ציצית ולכן נשים פטורות. לפי הקבלה לילה זמן ציצית (ולכאורה היתה הוה אמינא לחשוב כפותחת שנשים תתחייבנה) אבל מכיוון שזו קבלה, ציצית בלילה זו רק מעלה...

אני מעריך מאוד את האר"י, אבל מעריך יותר את משה רבינו...

נראה שלא הבנת מה אני מנסה לומר... מקווה שעכשיו תבין...

בשורת מחץ.

מצטער, אבל השורה הזאת לא נכונה.

ואתה יכול לתרץ לעצמך למה כי משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו.

זה שאתה פוסק לפי משהו אחד ולא לפי השני, לא אומר שיש סתירה בין זה לזה ושזה לא הגיע מהר סיני.

שטויות במיץ.

בכל מקרה,

"אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד..."

קודם כל, זה לשיטת המשנב. ויש מחלוקות.

יש יותר מידי שיטות.

סתם הערה, לגבי מה שכתוב שם תש"י בעמידה לפי הזוהר - יש גם מחלוקות בקבלה. לא רק בפשט. מקובלי האשכנזים ראו לנכון כך והספרדים להיפך.

ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)

שוב, למד מפי אליהו.

ברמה של אלישע... נראה תנא חולק על אלישע.

הסיבה היחידה שלא עושים את זה משום לא בשמים היא.

מה לא מובן?!

וזה מה שאתה כתבת "אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה..."

אבל לומר שהאר"יזל אין מקור לדבריו?!

אמרת יפה אין לו מקור תלמודי

יש לו מקור קדום יותר.

לאמבין למה אתה מתעקש..

אתה בעצמך הסכמת איתי שכתבת בסוגריים "(לפחות לא מקור שמחייב להלכה)"

אבל יש מקור קדום.

למה הוא לא מחייב להלכה...?

שוב,

משום לא בשמים היא.

ומה שכתבת בהתחלה:

האר"י הוא לא חז"ל והוא לא קבלה (מסורת) תושב"ע הלכה למשה מסיני אז גם אם לאר"י יש טעם לחיוב כזה, הוא עדיין חדש ולא מעיקר הדין

נשמע קצת מזלזל. תסכים איתי.

זו טענה מתיימרת מאוד...

אם אתה רוצה לדון על המקור שלקבלה אפשר לפתוח שרשור חדש כי זה נושא שבאמת ראוי להתעסק בו בפני עצמו...

הטענה שלך היא בכלל לא פשוטה ואין לקחת אותה כמובנת מאליה...

בקצרה, אין לנו שום עדות שלקבלה לפני שלהי המאה ה-12 ובכלל, רואים בה כל מיני שיטות ורעיונות שמצינו לפני התפשטות הקבלה שלא היו מקורות יהודיים כל כל... לפי זה, אמנם אפשר לקחת את הרעיונות כרעיונות יפים ובמקסימום ללמוד מהם מוסר או ענייני מחשבה, אבל לא בצורה מעשית...

לטעון "שטויות במיץ", גם אני יכול... הנה - קבלה הגיעה מסיני זה שטויות במיץ...

"משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו." - זה לא כזה פשוט, זו טענה מאוד מתיימרת וצריך להביא לה ראיות והוכחות ואי אפשר סתם לטעון אותה...

"ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)" - מסכים... ועל זה עומדות כל התגובות שלי...

אני מנסה להבין את מה שאתה אומר:

למשה ניתנה כל התורה. גם שתתחדש לעתיד לבוא. כידוע.

למשה לא ניתנה הקבלה

קבלה היא לא תורה.

לוגיקה פשוטה? לא?

רשבי לא מספיק קדום בשבילך? קצת אחרי חרבן בית שני...

ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו, לא מספיק קדום?

לגבי מה שאמרת שהיא שטויות. נכון. הרבה אמרו.

צריך ללכת. דחוף. סליחה שזה ממש באמצע. אמשיך בלנד

למשה ניתנה התורה...
יש סמכויות כלשהן לחדש בתורה על פי כללים שהתורה עצמה הנחילה...
כל מה שחודש בתורה, הוא חלק מהתורה...
אממה, מה שחודש בתורה, לא במעמד מה שניתן בפירוש למשה רבינו...
מה שחודש בתורה הוא במעלות שונות לפי אופן החידוש...
יש מצוות דאוריתא
תקנות דרבנן, סייגים והנהגות וכאלו...
מנהגים ועוד...

אי אפשר לומר שאיסור מוקצה הוא ברמת לא תבערו אש...
כך אין לומר שלהיות עם ציצית בלילה היא מצוות ציצית... אלא, זו הנהגה קבלית...

רשב"י לא התעסק ככל הנראה בקבלה הידועה לנו היום והוא לא כתב את ספר הזהר (לפחות לא את רובו המוחלט)

למה אתה ככ בטוח שכן?

למה אתה ככ בטוח שספר יצירה הוא קבלה?

וצריך להקפיד באמת לא להפוך מנהגים להלכה, כי זו עבירה של בל תוסיף

אולי אם תגידי חומרות בהלכה,

אני אקבל

מה הקשר בין זה למנהג?

או זו "הנהגה" לא "מנהג"

ביג דיל.

חידוש אם לא..

12 שבטים, 12 שערים וכו.. נוסח ספרדי

ובעיקר שהספרדי בעיקרו מושתת על האריזל

וסידור הרשש הוא על נוסח עמ.. וכו

ראית פעם כתבי יד מהתקופה ההיא?

למשל הנוסח "חכמה בינה ודעת", שהגיהו אותו ע"פ הקבלה, הוא לא נוסח מקורי. הוא אמנם מתבסס על נוסח של אחד מסידורי הגאונים וע"פ כמה מדרשים בשינוי, אבל הוא לא.

עיין בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים, של הרב משה יאיר ויינשטוק זצ"ל (י"ג כרכים כמדומני).

הנוסח הזה נולד כנראה בארצות אשכנז ע"י גדולי החסידות. לא הצלחתי להסתכל בנוסחאות כ"י של תלמידי הרש"ש מסיבות לוגיסטיות, אבל עוד חזון למועד.

בכל אופן, נוסח "עדות המזרח" אינו נוסח "ספרד" כלל וכלל, ולא היה מעולם. עדות המזרח אימצו את נוסח ספרד בתחילה בגלל סידור ליוורנו שגם היה שונה מנוסח ספרד ואח"כ בגלל העליה לארץ והסידורים המודפסים מכאן, ארץ הספרדים

הוא כותב שהארי הגיה את ההגהות שלו על התפילה על סידור ספרדי מהתקופה..

אני מתלבט אם להגיב ברצינות להודעה הזאת.

התשובה כבר בתגובה הקודמת, אתה מוזמן לקרוא שוב.

ואם לא הצליח, פתח את הספר שציינתי, הוא זמין בהיברו בוקס כמדומני

כתבתה הודעה למעלה "הארי התפלל בנוסח ספרדי... שלא דומה לספרד של היום"

התכוונת לספרד של חסידים או עדות המזרח?

זה משהו אחר.

נוסח הספרדים המקורי היה קרוב יותר לעדות המזרח, או אפילו לליוורונו, ממה שהוא היום בסידורים המודפסים.

אתה מוזמן לעיין במקורות שציינתי

יש הבדל בין ספרדי לעדות המזרח?!?!?

מההה????

כתבתי עליו למעלה.

כן. מה אתה מתפלא? ראית פעם סידור, מודפס, ישן, של עדות המזרח? כנראה שלא.

אתה יודע באיזה נוסח התפללו במרוקו, נניח? כלומר, מקומות שהספרדיות לא הכחידה את הנוסח המקורי.

עיין שם, ישר כחך

או שזה נוסח אחר ואני סתתם עושה סלט?

גם אם הם לא היו זהים. אתה יכול לראות שאריות לקרבה הזאת בנוסח אשכנז ובנוסח הבלדי של התימנים שדומה יותר לליוורנו מאשר לספרדים.

שמעתי פעם מפוסק שהסיבה שכולם הושפעו מנוסח ליוורנו היא העובדה שהוא הסידור הראשון שנדפס פשוט.

יש פה קצת הרחבה על איך הנוסח הספרדי של היום השתרש במקום נוסח "עדות המזרח" תפלת החדש – ויקיפדיה

האירוניה היא שדווקא מי שהם באמת עדות המזרח (העיראקים והפרסים) הם אלה שהתפללו בנוסח ע"פ הקבלה שנקרא היום נוסח ספרד, והשאר התפללו בנוסח ליוורנו שהפך לנוסח "עדות המזרח"

נ.ב, כשעיינתי בספרו של הרב ויינשטוק זצ"ל לא התעסקתי כל-כך בנוסח עדות המזרח, אז אני לא יודע את המקור הראשון שלהם ממש. בעדות אחרות רואים במובהק את החיבור לסידורי הגאונים וממי הם שאבו (ונראה שנוסח ספרד הוא מחודש קצת, אבל לא בדקתי הכל, רק נקודות מסויימות).

למרות שהוא באמת יפה. פשוט יש לספרדים (לא כל עדות המזרח) "קיבלנו הוראות האר"י".

וזה כמו שלאשכנזים (לפחות חלקם) ולתימנים אין סב"ל נגד מרן, בגלל שקיבלנו הוראות מרן.

תמהתי תמיד למה הספרדים אומרים סב"ל נגד מרן, ולא נגד האר"י, מהאי טעמא.

למשל את חומרות האר"י.. לא הכל.

זאת אומרתת.. בגרב'א למשל, אני מכיר קצת.. כולם לא היו מסתפרים עד שבועות וכו

אבל,

אנשים היו מתגלחים

שעפ הקבלה והארי לא..

הוראות מרן השוע קיבלנו הוראותיו, אבל כשיש סבל לא קיבלנו הוראותיו

וזה וורט מהמם

ועוד כשאומרים שאין סב"ל נגד האריז"ל.

וכן, זה באמת וורט יפה. אבל לא שמעתי אותו כיותר מוורט, בטח לא טעם ממש

לחידודא: אל תשכח שמרן למד מפי המגיד, שגם הוא מלאך, למה שלא נאמר ע"פ זה שדברי מרן דברי נביאות הם?

להשוות אותו לרבנו הארי זה קצת... לא מדוייק..

ומי צייר לך סרגל מדרגות רוחניות?

אם האר"י קיבל מאליהו וזה הטעם, אז מרן קיבל ממלאך וזה יהיה הטעם. מה מצית לחלק?

מה זה משנה למי יש מדרגה כזאת או אחרת? בקיצור, וורט ותו לא.

בדיוק כמו שאין איסור לשים ציצית בלילה, גם אם אתה אישה וגם אם אתה גבר.

השאלה היא למה שמים, ואם עושים את זה בצנעא או בפהרסיא (חסידות בפרהסיא זה ודאי שקר, כמובא בכמה וכמה ספרי מוסר. ועל כולם בדברי חז"ל "חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם").

מה שלא משנה את העובדה שזאת מצוות עשה שהזמן גמרא.

מדובר שם על עניין אחר לגמרי, שלא שייך לדון בו בכלל.

אל תשכחי שבמקומות שהתורה אומרת במפורש בני ולא ישראל סתם, כל ישראל, עם ישראל, בית ישראל, מדובר על זכרים. ככה שגם אם הפלפול הזה היה נכון, והוא לא (לא משליכים מהאר"י על פשט התורה. אמינא לך אנא אורייתא ואת אמרת לי האריז"ל?!), יש עוד טעמים לפטור.

הגאווה הזאת של "שאלות טיפשיות" וכו', מעידה כאלף עדים על הסיבה לשאלה. ממש לא מכובד.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום