בנושא חיוב נשים בציציתcintetit

קודם כל ברור לכולנו שציצית היא חיוב בגד ולכן אין מי שמחוייב ללבוש ציצית ולא משנה מה מינו.

זה רק הבגד.

 

אבל, ההלכה לפיה נשים פטורות מציצית מסתמכת על הטענה שציצית היא מצווה שהזמן גרמא , מה שנראה לי באופן אישי כתירוץ דחוק ביותר, כי הוא מתבסס על "וראיתם אותו" שלכאורה לא חל בלילה.

 

אבל השבוע עברתי ליד שיעור במ"ב שהעביר אחד מהמקובלים מירושלים, ובמענה לכמה וכמה שאלות מטופשות , הוא אמר שלפי האר"י יש ללבוש ציצית גם בלילה.

 

אז כבר לא קיים התירוץ של מ"ע שהזמן גרמא.

 

נכון?

אז נשים כבר לא פטורות, לפחות לא מהטעם הזה.

נכון?

 

רק להבהיר את העניין אני לא רוצה ללבוש ציצית ולא מתכוונת לעשות את זה, זה סתם דיון אפלטוני.

האר"י הוא לא חז"ל והוא לא קבלה (מסורת) תושב"ע הלכה למשה מסיננגרינסקי
אז גם אם לאר"י יש טעם לחיוב כזה, הוא עדיין חדש ולא מעיקר הדין ככה שעדיין למרות זאת יש זמן למצווה...
אפשר להתיחס לדעת האר"י כאל מנהגcintetit
כמו שנוסח האר"י הוא מנהג.
הוא בוודאי לא הלכה כיוון שיש נוסחי תפילה לגיטימיים אחרים.

לכן כמו שישנם גברים שמקיימים את מנהג האר"י אזי יכולות להיות גם נשים כאלו.

ומכיוון שכך, מבחינתן זו מצוות עשה רגילה שהן חייבות בה מצד המנהג
נכון... וזה באמת המעמד שלו... הוא לא מקור תלמודי...נגרינסקי

וכל מקור שאינוו תלמודי, אין לו מעמד מחייב כמו הלכה אלא במקרים מיוחדים...

 

ולא משנה איך מייחסים אל המנהג הזה, יענו, יכולים לייחס אליו מעמד שלמצוות עשה דאוריתא, אבל הוא לא...

אז גם אם הן מתייחסות אליו כמצוות עשה, הוא לא מצוות עשה והחיוב במצווה הוא רק ביום מעיקר הדין...

קרא תתגובות שלי נגרינסקיעברי אנכי


קראתי... הייתי באמצע לענות לך...נגרינסקי


יש בזה שתי חלוקות בסיסיות.סתם 1...
האם הזמן קובע
האם הבגד קובע (בגד יום או בגד לילה)

זמן קובע- ביום ילבש ציצת ולא בלילה בין אם לובש בגד מיוחד ליום בין אם בגד של לילה (פיג'מה).

בגד קובע- גם אם ילבש ביום בגד לילה שמחויב בציצת לא יטיל בו ציצת ופטור.

לב"ח עדיף לא ללכת עם ציצת לאחר שקיעה ולרי"ד זה איסור מפורש (מובא בתשובה).

לגבי דעת האר"י אינני זוכר שהוא מחייב ציצת בלילה אלא מגדיר כטוב או ראוי. הוא לא נכנס לזה מתוך פלפול הלכתי. אם זה חיוב אז אפשר לדון בדעתו.
היחס לאר"י הוא כגדול בישראל ולא כבעל קדימות על פני אחרים בגלל היותו מקובל.

בכל אופן המצוה מדאורייתא היא ביום, בבגד צמר, בגד יום, עם תכלת.
אבל אבל אבלcintetit
אם אני לא טועה הפטור של נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן הוא דרבנן.
ז"א שדאורייתא נשים חייבות.
מציעה ללמוד מהספרים ולא מציטטות של פורומיסטים.נפש חיה.
נשים לא סתם קיבלו "פטור" ממצוות מסויימות.
את מציאה?cintetit
יש לך דין השבת אבידה?
חבל על הזמן של התגובה שלי.נפש חיה.
חבל על כל התגובות שלךcintetit
ישנם כללים שהועברו בתורה שבכתבסתם 1...
וישנם כללים שהועברו בתורה שבעל פה. זה שדבר מסוים הגיע אלינו ממסורת דרך התלמוד לא אומר שמשקלו דרבנן.

מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות זה לימוד במסכת קידושין לד- לה בין היתר מתפילין ותלמוד תורה.
בכל אופן זה שהן פטורות לא אומר שלא מקיימות מצוה אם הן עושות אותה. בזמנים שונים נשים לבשו ציצת וקיימו בזאת מצוה. רשי מסתמך על אשה ממשפחתו כשפוסק בהלכות ציצת מכיון שהיא הייתה תלמידת חכמים בנושא כשהוא אפילו לא ידע את טעמה- מחזור ויטרי.

לגבי ברכה כן או לא זה לא קשור לנשים אלא קשור לברכה על דבר שאדם לא מחויב בו. אם הן פטורות האם יברכו או לא.
גם אני כשאעשה דבר שאני פטור ממנו האם אברך או לא.

השאלה שלך בסיסית יותר מדין ציצת אלא נוגעת בהשתלשלות התורה שבעל פה וכו'.
הן פטורות מהתורהצריך עיון
מה שלך כל כך פשוט הוא מחלוקת די מפורשתסתם 1...
"ת"ר הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים, גרים, נשים ועבדים. ר"ש פוטר בנשים, מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות"

אם תכתוב יותר מ3 מילים אולי נפתח כאן דיון
דיברתי על הלכה, לא על מחלוקת תנאיםצריך עיון
יש מי מהראשונים שמחייב נשים בציצית? או שאפילו אומר שהן פטורות מדרבנן?
מהיכן למדת שמהתורה הן פטורות?סתם 1...
לדעת הרמ"א לא חייבים צמר, כל בגד זה דאורייתאצריך עיון
הכוונה מה הוא בגד של תורה.סתם 1...
זה גם מביא לידי קולא החומרה הזו.
לא הבנתי מה כתבת כאןצריך עיון
בכל מקרה לדעת הרמ"א זה דין דאורייתא שיכול באמת להביא גם לחומרי וגם לקולא
מה שכתבתי הוא, מהו בגד על פי התורה?סתם 1...
ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם, מה הכוונה במילה בגד?
נפקא מינה למצוה מדאורייתא.
מצוות ציצת היא מצוה מיוחדת מכיון שהיא חובת הבגד שעל הגוף. ולכן לא פשוט כלל שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

בגד לילה לא חייב ביום ציצת ולהפך האם זו מצוות עשה שהזמן גרמא?
הטור פסק שנשים יכולות לברך על שופר ולולב אך השמיט בציצת, מדוע?

כבר בתלמוד זו מחלוקת וגם בתנאים.
זה מה שמעניין באמתcintetit

כי על פניו, ההגדרה של ציצית כמצווה שתלויה בזמן היא לא הגיונית.

חשבתי שהמציאו את ההגדרה הזו רק כדי למנוע מנשים ציצית.

 

כי יש איזה מקום בשולחן ערוך, נדמה לי בהלכות מזוזה, שכתוב שהנשים מלוכלכות מטיבן ולא מקפידות להתנקות.

מצות עשה שהזמן גרמא זו לא המצאה.סתם 1...
אף אחד לא בא להמציא הגדרות בכדי למנוע ממשיהו מצוה, זו לא הדרך של חזל בלשון המעטה.

בתוספתא בקידושין מובא ככה-
"איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה ולולב ותפלין איזו היא מ"ע שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן [מעקה] וציצית ר"ש פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא". (חבל שכבר לא בקיאים בתוספתא ואכמ"ל)

וגם כאן ציינתי למחלוקת הזו ממקור אחר.
מה שלך כל כך פשוט הוא מחלוקת די מפורשת - בית המדרש
לא הבנתי איך הציטוט קשור לטענהcintetit

אבל אני מבקשת שתתרכז.

זה שאתה מביא ציטוט, זה לא מספיק

יש כאן מנגנון שהוא לא הגיוני

ציצית היא לבגד כמו נניח שמזוזה היא לבית

לכן אדם צריך לצייץ בגד שחייב ציצית שהוא לובש

ואם הוא פושט אותו אז הוא כבר לא מחוייב

 

לכן זה כל כך משונה שמגדירים מצווה כזו בתור משהו שקשור לזמן

הציטוט הראה שזו מחלוקת האם זה מצוות עשה שהזמן גרמאסתם 1...
או לא.
או, אפשרות אחרת, זו מצות עשה שהזמן גרמא לכל הדעות אבל לחלק מהדעות נשים חייבות בה כמו למשל נר שבת.

ההקבלה למזוזה לא מתאימה בגלל שמזוזה היא מצוות אדם הדר בבית ולא על הבית, את הבית לא לובשים או את המזוזה, המצוה הזו לא מתחדשת אלא מקוימת פעם אחת (אין מצוה בקשירת הציצת אלא בלבישתה).

המקור של חכמים לפטירת נשים ממצות עשה שהזמן גרמא לא נלמד מהכלל, שכן לא לומדים מן הכללות. אלא הוא כלל שנבנה מתוך הפרטים.

הכוונה- חכמים מיינו את המצוות שנשים פטורות מהן וגילו שהמשותף הוא שהן תלויות בזמן. אך לא כל המצוות שתלויות בזמן נשים פטורות מהן.

ומכאן חזרנו לציצת ולתחילת התגובה- האם ציצת היא מצוות עשה שהזמן גרמא. מצוותה רק ביום ולכן נשים פטורות.

האם ציצת היא מצוות עשה שלא הזמן גרמא ולכן נשים חייבות.

או שנשים חייבות אף על פי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

כאמור ציצת היא חובת האדם שלובש בגד שחייב בציצת בזמן חיוב המצוה.
להלכה נפסק, ואין על זה מחלוקת, שמציצת נשים פטורות. מה שלא הוכרע זה האם ציצת זו מצות עשה שהזמן גרמא או לא, זאת אומרת מה מקור הפטור.

מקווה שהתרכזת עד לכאן.
רק הערה. לומר מילים בהטיית ט.פ.ש - לא הופך את השאלהנפש חיה.
לחכמה.



אגב
חלילה מלומר כך על האר"י .
הזהרי בדברייך!



אינני יודעת אם שאלת כדי לדעת או כדי להתנגח.
יש צורה לברר דברים ולהתבטא.
נתחיל בזה,עברי אנכי

שאני מה זה לא מסכים עם נגרסקי.

כי יש שאומרים (בינהם הבא"ח) ואמרו שלא אומרים סב"ל נגד האר"י זל.

שאת זה גם על ר עקיבא לא אמרו...

 

הסיבה לכך היא שהוא למד את התורה שלו מאליהו הנביא, אם כן - האר"י זל הוא במדרגה של תלמיד של אליהו

כמו אלישע.

 

בסדר. יש אומרים שלא אומרים

בינהם הרב עובדיה.

אבל בכ"ז..

 

נתחיל,

קודם כל מפשט דברי הגמרא במנחות על דוד המלך שרק במרחץ שם לב שאין עליו שום מצוה.. כנראה שבשאר הזמן ציצית כן הייתה עליו.

 

דבר שני,

הבא"ח וההולכים עפ האריזל אכן יאמרו להשיאר עם ציצית בלילה שמפרשים שזמן ציצית בלילה זה רק לגבי טלית גדול. לא לגבי טלית קטן. ובכ"ז גם הבא"ח כותב בעצמו שזמן ציצית לא בלילה (שנה ראשונה פרשת לך לך הלכה טו), אבל בשנה ראשונה פרשת בראשית הלכה ט כותב להישאר עם טלית קטן בלילה לפי הארי"זל.

וכף פוסק גם מרן הגרמ אליהו שהולך עפ דרכו של הבאח (מצורף פה צילום מהספר שלו מאמר מרדכי, שני הדברים ביחד)

 

דבר נוסף,

אם בכ"ז נניח ואנחנו פוסקים רק לפי הקבלה וכו,

לפי הקבלה מצוות ציצית לא שייכת בכלל בנשים. (שם לך לך הלכה יג)

לכן... מה השאלה בכלל?

 

את ניסית להוכיח שלפי הקבלה אולי נשים יצטרכו לשים ציצית

אבל גם הבא"ח שהולך לפי הקבלה כותב שזה מצות עשה שהזמן גמרא

וגם ציצית לא שייך בנשים בכלל עפ הסוד.

אז..?

 

אין פה הוכחה.

 

שכוייח

 

והארי לא מנהג! מה זה?!עברי אנכי

מה הקשר?!

 

גם הרב עובדיה פסק משהו.

ויש רבנים אחרים שחלקו עליו.

 

אז הרב עובדיה הוא מנהג?!

 

פחח מה זה?

 

נתחיל בזה, שנוסח הארי בכלל לא קשור לאר"י זל

כי הוא התפלל בנוסח ספרדי,

ומה שמתפללים היום חבד שקוראים לו נוסח האר"י רחוק להיות מבאמת סידורו של הארי.

דבר שני,

נוסח תפילה עובר במנהג.

אין קשר בין זה לזה.

 

הארי זל היה מקובל

וזו בדיוק הסיבה שלא הרבה נוהגים כמותו משום "לא בשמים היא"

זה הכל.

 

מצטער,

התגובה שהגבת לנגרסקי..

פשוט לא נכונה..

זה דרך של פסיקת הלכה שחלק מהרבנים אימצו. וחלק לא.

לאר"י אין מקור תלמודי...נגרינסקי

האר"י הנהיג הלכה מאוחרת בלי מקור קודם לה... (לפחות לא מקור מחייב במעמד שלהלכה)...

 

הרב עובדיה עשה מאמץ לבסס את דבריו ולפסוק על פי שיטה הנצמדת לדברי חכמינו בתלמוד ולפעמים גם הוא פסק לפי מנהג... אז גם זו פסיקה וגם זו פסיקה, אבל אלה פסיקות עם מעמד שונה... בדרך כלל, הרב עובדיה מחלק בין המקרים בו הוא פוסק לפי תלמוד, לפי מנהג, לפי קבלה ועל ידי כך נותן להם את מעמדם הראוי להם...

אני בטוח שהרב עובדיה גם היה אומר\אמר שכאן מעמד הנהגת האר"י היא לא מחייבת כמקור הלכתי מחייב גמור כתלמוד ולכן לא בטל כאן טעם מצווה שהזמן גרמה.

זה בדיוק מה שהוא אומרעברי אנכי

אבל להתייחס אליו כמנהג?!

אויש נו במת.

 

הוא מקובל גדול!!!

 

הדחיה היחידה של הרב עובדיה אליו זה בגלל שהוא פוסק עפ הקבלה

הרב עובדיה המון פעמים אומר שבני ע"מ נגרוו אחרי הארי וחכמי הקבלה וכו וכו

 

ועובדה שהרב אמר להכניס ציציות. ועוד המון המון המון המון פסקים אף נגד מרן.

 

הטענה זה לא בשמים היא.

וזהו.

להתייס אליו כאל אחד ללא סמכות.. שמע..

קשה לומר את זה.

 

למד מפי אליהו הנביא את הדברים.

ורק שתבין.. המון רבנים אומרים לא לומר נגדו סב"ל.

אני לא חושב שאתה מעריך את זה מספיק..!!!

נכון... האר"י מקובל גדול...נגרינסקי

אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה... ועיין משנ"ב סימן כה סעיף קטן מב בהקשר לרמות מקורות פסיקה...

 

אני לא התייחסתי אליו כחסר סמכות, נתתי לו סמכות, יש שפוסקים על פיו ואכן למנהג יש ערך חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד...

כי כשיש לנו הלכה בתלמוד מול קבלה, פוסקים לפי התלמוד... כאן זה מקרה קלאסי... מסקנת התלמוד שלילה אין זמן ציצית ולכן נשים פטורות. לפי הקבלה לילה זמן ציצית (ולכאורה היתה הוה אמינא לחשוב כפותחת שנשים תתחייבנה) אבל מכיוון שזו קבלה, ציצית בלילה זו רק מעלה...

 

אני מעריך מאוד את האר"י, אבל מעריך יותר את משה רבינו...

 

נראה שלא הבנת מה אני מנסה לומר... מקווה שעכשיו תבין...

אויש נו המשפט האחרון כזה לא קשור. סתם זה היה כדי לסייםעברי אנכי

בשורת מחץ.

מצטער, אבל השורה הזאת לא נכונה.

ואתה יכול לתרץ לעצמך למה כי משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו.

 

זה שאתה פוסק לפי משהו אחד ולא לפי השני, לא אומר שיש סתירה בין זה לזה ושזה לא הגיע מהר סיני.

שטויות במיץ.

 

בכל מקרה,

 

"אבל לשים לב שלא נותנים לו ערך מדי על חשבון הלכה מפורשת בתלמוד..."

 

קודם כל, זה לשיטת המשנב. ויש מחלוקות.

יש יותר מידי שיטות.

סתם הערה, לגבי מה שכתוב שם תש"י בעמידה לפי הזוהר - יש גם מחלוקות בקבלה. לא רק בפשט. מקובלי האשכנזים ראו לנכון כך והספרדים להיפך.

ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)

 

 

שוב, למד מפי אליהו.

ברמה של אלישע... נראה תנא חולק על אלישע.

 

הסיבה היחידה שלא עושים את זה משום לא בשמים היא.

מה לא מובן?!

 

וזה מה שאתה כתבת "אבל קבלה היא עדיין לא הלכה פשוטה..."

 

אבל לומר שהאר"יזל אין מקור לדבריו?!

אמרת יפה אין לו מקור תלמודי

יש לו מקור קדום יותר.

 

לאמבין למה אתה מתעקש..

אתה בעצמך הסכמת איתי שכתבת בסוגריים "(לפחות לא מקור שמחייב להלכה)"

אבל יש מקור קדום.

למה הוא לא מחייב להלכה...?

שוב,

משום לא בשמים היא.

 

ומה שכתבת בהתחלה:

האר"י הוא לא חז"ל והוא לא קבלה (מסורת) תושב"ע הלכה למשה מסיני אז גם אם לאר"י יש טעם לחיוב כזה, הוא עדיין חדש ולא מעיקר הדין

נשמע קצת מזלזל. תסכים איתי.

אתה מציג את הטענה שהקבלה הלכה למשה מסיני כעובדה מוכחת...נגרינסקי

זו טענה מתיימרת מאוד...

אם אתה רוצה לדון על המקור שלקבלה אפשר לפתוח שרשור חדש כי זה נושא שבאמת ראוי להתעסק בו בפני עצמו...

 

הטענה שלך היא בכלל לא פשוטה ואין לקחת אותה כמובנת מאליה...

 

בקצרה, אין לנו שום עדות שלקבלה לפני שלהי המאה ה-12 ובכלל, רואים בה כל מיני שיטות ורעיונות שמצינו לפני התפשטות הקבלה שלא היו מקורות יהודיים כל כל... לפי זה, אמנם אפשר לקחת את הרעיונות כרעיונות יפים ובמקסימום ללמוד מהם מוסר או ענייני מחשבה, אבל לא בצורה מעשית...

 

לטעון "שטויות במיץ", גם אני יכול... הנה - קבלה הגיעה מסיני זה שטויות במיץ...

 

"משה רבנו גם ידע קבלה וגם פשוט וגם קבלה שניהם מסיני הגיעו." - זה לא כזה פשוט, זו טענה מאוד מתיימרת וצריך להביא לה ראיות והוכחות ואי אפשר סתם לטעון אותה...

 

"ושים לב שהמשנב כותב להחמיר אם הקבלה מחמירה... זה מה שכתוב. ציצית בלילה זה חומרא (בלי קשר לנשים כרגע)" - מסכים... ועל זה עומדות כל התגובות שלי...

..עברי אנכי

אני מנסה להבין את מה שאתה אומר:

 

למשה ניתנה כל התורה. גם שתתחדש לעתיד לבוא. כידוע.

למשה לא ניתנה הקבלה

קבלה היא לא תורה.

 

לוגיקה פשוטה? לא?

 

רשבי לא מספיק קדום בשבילך? קצת אחרי חרבן בית שני...

ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו, לא מספיק קדום?

 

לגבי מה שאמרת שהיא שטויות. נכון. הרבה אמרו.

צריך ללכת. דחוף. סליחה שזה ממש באמצע. אמשיך בלנד

..נגרינסקי

למשה ניתנה התורה...
יש סמכויות כלשהן לחדש בתורה על פי כללים שהתורה עצמה הנחילה...
כל מה שחודש בתורה, הוא חלק מהתורה...
אממה, מה שחודש בתורה, לא במעמד מה שניתן בפירוש למשה רבינו...
מה שחודש בתורה הוא במעלות שונות לפי אופן החידוש...
יש מצוות דאוריתא
תקנות דרבנן, סייגים והנהגות וכאלו...
מנהגים ועוד...

 

אי אפשר לומר שאיסור מוקצה הוא ברמת לא תבערו אש...
כך אין לומר שלהיות עם ציצית בלילה היא מצוות ציצית... אלא, זו הנהגה קבלית...

 

רשב"י לא התעסק ככל הנראה בקבלה הידועה לנו היום והוא לא כתב את ספר הזהר (לפחות לא את רובו המוחלט)

למה אתה ככ בטוח שכן?

למה אתה ככ בטוח שספר יצירה הוא קבלה?

אתה חוזר על העיקרון של גילוי אליהוסתם 1...
אך הארי זל עצמו מביא מספר (אם אני זוכר נכון 5) הסברים ודרגות בהסבר מהו גילוי אליהו.
התחתונה שבגילויים זוהי הבנה של דבר שלא הובן לפני כן מתוך עמל. לאחר מאמץ וזמן כאשר לא הובן משהו ופתאום נפתח ומובן זהו גילוי אליהו מהדרגה הכי נמוכה.

האם כל אחד שישנו לו גילוי אליהו, שהרב חיים ויטאל כותב בשערי קדושה שהם רבים, נכנה אותו במסורת הקבלה כאלישע?

מן הסתם רמת הארי היתה בדרגות הגבוהות יותר אך המושג גילוי אליהו דורש הסבר והוא אכן נמצא אצל הארי זל.
זו הסיבה ששמעתי למה לא אומרים נגדו סבל. זה הכל.עברי אנכי


אבל לא כולם סוברים כך.סתם 1...
הרב משאש, הרב עובדיה
כן, הוא מנהג , הוא לא מחייבcintetit

וצריך להקפיד באמת לא להפוך מנהגים להלכה, כי זו עבירה של בל תוסיף

מנהג זה דבר שעובר במסורת. זה לא מנהג.עברי אנכי

אולי אם תגידי חומרות בהלכה,

אני אקבל

 

מה הקשר בין זה למנהג?

זו סתם סתם התקטננות בהגדרותcintetit

או זו "הנהגה" לא "מנהג"

 

ביג דיל.

האר"י התפלל בנוסח ספרדי שכנראה לא דומה בכלל לספרד של היוםהדוכס מירוסלב


נוסח עדות המזרח של ימנו זה הנוסח התפלל איתו האר"יעברי אנכי

חידוש אם לא..

 

12 שבטים, 12 שערים וכו.. נוסח ספרדי

ובעיקר שהספרדי בעיקרו מושתת על האריזל

וסידור הרשש הוא על נוסח עמ.. וכו

זה לא נכוןהדוכס מירוסלב

ראית פעם כתבי יד מהתקופה ההיא?

למשל הנוסח "חכמה בינה ודעת", שהגיהו אותו ע"פ הקבלה, הוא לא נוסח מקורי. הוא אמנם מתבסס על נוסח של אחד מסידורי הגאונים וע"פ כמה מדרשים בשינוי, אבל הוא לא.

עיין בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים, של הרב משה יאיר ויינשטוק זצ"ל (י"ג כרכים כמדומני).

הנוסח הזה נולד כנראה בארצות אשכנז ע"י גדולי החסידות. לא הצלחתי להסתכל בנוסחאות כ"י של תלמידי הרש"ש מסיבות לוגיסטיות, אבל עוד חזון למועד.

 

בכל אופן, נוסח "עדות המזרח" אינו נוסח "ספרד" כלל וכלל, ולא היה מעולם. עדות המזרח אימצו את נוסח ספרד בתחילה בגלל סידור ליוורנו שגם היה שונה מנוסח ספרד ואח"כ בגלל העליה לארץ והסידורים המודפסים מכאן, ארץ הספרדים

ויקיפםדיהעברי אנכי

הוא כותב שהארי הגיה את ההגהות שלו על התפילה על סידור ספרדי מהתקופה..

 

(facepalm)הדוכס מירוסלב

אני מתלבט אם להגיב ברצינות להודעה הזאת.

התשובה כבר בתגובה הקודמת, אתה מוזמן לקרוא שוב.

ואם לא הצליח, פתח את הספר שציינתי, הוא זמין בהיברו בוקס כמדומני

אני חושב שכל התכתובת פה נבעה מבלבול שלי,עברי אנכי

כתבתה הודעה למעלה "הארי התפלל בנוסח ספרדי... שלא דומה לספרד של היום"

 

התכוונת לספרד של חסידים או עדות המזרח?

עדות המזרח זה נוסח אחד. נוסח ספָרָדִי זה משהו אחר ונוסח ספרדהדוכס מירוסלב

זה משהו אחר.

נוסח הספרדים המקורי היה קרוב יותר לעדות המזרח, או אפילו לליוורונו, ממה שהוא היום בסידורים המודפסים.

אתה מוזמן לעיין במקורות שציינתי

איזה מקורות?עברי אנכי

יש הבדל בין ספרדי לעדות המזרח?!?!?

מההה????

ספר שנקרא "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים"הדוכס מירוסלב

כתבתי עליו למעלה.

כן. מה אתה מתפלא? ראית פעם סידור, מודפס, ישן, של עדות המזרח? כנראה שלא.

אתה יודע באיזה נוסח התפללו במרוקו, נניח? כלומר, מקומות שהספרדיות לא הכחידה את הנוסח המקורי.

עיין שם, ישר כחך

והנוסח הזה נקרא נוסח לווירנו. לא?עברי אנכי

או שזה נוסח אחר ואני סתתם עושה סלט?

בערך, לא יודע לגבי המקורות הקדומים יותר,אבל הם נוסחים קרוביםהדוכס מירוסלבאחרונה

גם אם הם לא היו זהים. אתה יכול לראות שאריות לקרבה הזאת בנוסח אשכנז ובנוסח הבלדי של התימנים שדומה יותר לליוורנו מאשר לספרדים.

שמעתי פעם מפוסק שהסיבה שכולם הושפעו מנוסח ליוורנו היא העובדה שהוא הסידור הראשון שנדפס פשוט.

 

יש פה קצת הרחבה על איך הנוסח הספרדי של היום השתרש במקום נוסח "עדות המזרח" תפלת החדש – ויקיפדיה

 

האירוניה היא שדווקא מי שהם באמת עדות המזרח (העיראקים והפרסים) הם אלה שהתפללו בנוסח ע"פ הקבלה שנקרא היום נוסח ספרד, והשאר התפללו בנוסח ליוורנו שהפך לנוסח "עדות המזרח"

 

נ.ב, כשעיינתי בספרו של הרב ויינשטוק זצ"ל לא התעסקתי כל-כך בנוסח עדות המזרח, אז אני לא יודע את המקור הראשון שלהם ממש. בעדות אחרות רואים במובהק את החיבור לסידורי הגאונים וממי הם שאבו (ונראה שנוסח ספרד הוא מחודש קצת, אבל לא בדקתי הכל, רק נקודות מסויימות).

לגבי אין סב"ל נגד האר"י, זה לא בגלל הטעם הוורטאי היפה הזההדוכס מירוסלב

למרות שהוא באמת יפה. פשוט יש לספרדים (לא כל עדות המזרח) "קיבלנו הוראות האר"י".

וזה כמו שלאשכנזים (לפחות חלקם) ולתימנים אין סב"ל נגד מרן, בגלל שקיבלנו הוראות מרן.

תמהתי תמיד למה הספרדים אומרים סב"ל נגד מרן, ולא נגד האר"י, מהאי טעמא.

גם קיבלנו הוראות מרן. פשוט הגדרה איך קיבלת שונהעברי אנכי

למשל את חומרות האר"י.. לא הכל.

זאת אומרתת.. בגרב'א למשל, אני מכיר קצת.. כולם לא היו מסתפרים עד שבועות וכו

 

אבל,

אנשים היו מתגלחים

שעפ הקבלה והארי לא..

 

הוראות מרן השוע קיבלנו הוראותיו, אבל כשיש סבל לא קיבלנו הוראותיו

 

וזה וורט מהמם

ברור שכולם קיבלו הוראות מרן, אבל למה אומרים סב"ל - לא ענית!הדוכס מירוסלב

ועוד כשאומרים שאין סב"ל נגד האריז"ל.

וכן, זה באמת וורט יפה. אבל לא שמעתי אותו כיותר מוורט, בטח לא טעם ממש

 

לחידודא: אל תשכח שמרן למד מפי המגיד, שגם הוא מלאך, למה שלא נאמר ע"פ זה שדברי מרן דברי נביאות הם?

רמות הלימוד שונות. על אף שמרן היה מקובל גדולעברי אנכי

להשוות אותו לרבנו הארי זה קצת... לא מדוייק..

מה הקשר בין גובה ההשגה לבין דרך הלימוד?הדוכס מירוסלב

ומי צייר לך סרגל מדרגות רוחניות?

 

אם האר"י קיבל מאליהו וזה הטעם, אז מרן קיבל ממלאך וזה יהיה הטעם. מה מצית לחלק?

מה זה משנה למי יש מדרגה כזאת או אחרת? בקיצור, וורט ותו לא.

בלת"ק, לגבי דברי האר"י ז"לארץ השוקולד
זה מובא בשער הכוונות כהנהגה ולא כדין ממה שזכור לי
כן , זה מובא בתור מנהגcintetit
זה מה שאמרתי.
כמו שיש גברים שנוהגים, גם נשים יכולות לנהוג
לגברים יש חיוב של לבישה ביוםארץ השוקולד
בלילה לפי האר"י זה קיום "הנהגה" ולא מצווה.
התגובה הזאת לא הגיונית. אין איסור לנשים לשים ציצית.הדוכס מירוסלב

בדיוק כמו שאין איסור לשים ציצית בלילה, גם אם אתה אישה וגם אם אתה גבר.

השאלה היא למה שמים, ואם עושים את זה בצנעא או בפהרסיא (חסידות בפרהסיא זה ודאי שקר, כמובא בכמה וכמה ספרי מוסר. ועל כולם בדברי חז"ל "חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם").

מה שהאר"י אומר זה לא משום חיוב המצווה, בטח לא מדאורייתאהדוכס מירוסלב

מה שלא משנה את העובדה שזאת מצוות עשה שהזמן גמרא.

מדובר שם על עניין אחר לגמרי, שלא שייך לדון בו בכלל.

 

אל תשכחי שבמקומות שהתורה אומרת במפורש בני ולא ישראל סתם, כל ישראל, עם ישראל, בית ישראל, מדובר על זכרים. ככה שגם אם הפלפול הזה היה נכון, והוא לא (לא משליכים מהאר"י על פשט התורה. אמינא לך אנא אורייתא ואת אמרת לי האריז"ל?!), יש עוד טעמים לפטור.

 

הגאווה הזאת של "שאלות טיפשיות" וכו', מעידה כאלף עדים על הסיבה לשאלה. ממש לא מכובד.

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך