אני גם בידיוק במצב כזה.....

והכי קשה לי מהכול שיש לי אפס סובלנות לילדים... ואני חושבת לעצמי מה הילדים אשמים????

רק תפילה לרבונו של עולם עוזרת לי ברגעים האלה... ומוזיקה נעימה.

ד יעזור שיהיו לך הרבה כוחות להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה ותשכחי מהכול הכול מהר....

מה שקצת "מנחם" אותי (במרכאות כמובן אבל זה המצב)

זה שפעם לפני ה-4 הריונות תקינים שלי היתה לי הפלה(הריון ראשון) ואחרי 3 חודשים ב"ה נקלטתי להריון תקין עם הבן הגדול שהיום כבר בן 12 ב"ה... ואח"כ כבר ממש שכחתי את ההפלה.... -אני כן זוכרת שזו היתה תקופה קשה עד שהייתי בהריון ולא פלא כי זה היה הריון ראשון אבל הנה זה עבר...

תחזיקי מעמד.. את נמצאת בסחרור הורמונים שמשבש אותך לגמרי..

מכירה את כל מה שאת כותבת.. חוויתי את זה.. עזר לי מאוד שבעלי היה איתי כמעט שבועיים (שבוע פסח ושבוע לאחר מכן בין הזמנים..) והוא טיפל בילדים.. לקח אותם כל יום כל אחה"צ וסיים את תהליך ההשכבה.. הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות/לטפל בהם.. ולאט לאט חזרתי לעצמי.. הסבלנות חוזרת.. הכוחות הגופניים והנפשיים חוזרים.. ואצלי זה ממש הסתנכרן כשהבטא התאפסה.. פתאום השמש חזרה להאיר.. חזרתי להנות מהילדים המדהימים.. וחזרה לי הפרופורציה (בסה"כ החיים שלי טובים, יש לי בבית ילדים בריאים, האירוע אינו חריג וקורה להמון נשים ואם נשים בצד את ההפלה אין לי טענות..)..

לגבי החלומות שמתנפצים- כל מה שתיארת נכון.. מזדהה.. הרגשתי.. אך ככל שחולף הזמן התרגלתי לאכזבה.. יש המון אכזבות בחיים.. וזו אחת מהן.. רציתי תינוק מאוד (יותר משנה וחצי חיכיתי לו..) ולא קיבלתי בסוף.. מאכזב.. יכולה להגיד שהיום כחודשיים אחרי זה כבר לא תופס אותי חזק.. מאכזב מאוד אבל התאכזבתי מהמון דברים בחיים.. לא מקבלים מה שרוצים.. (השיח הפנימי שלי כמובן)..

ולגבי השיתוף- בחרתי מההתחלה לומר לכל מי ששואל (מה קרה? למה אני מחסירה/נראית לא טוב? וכו') שאני עוברת/עברתי הפלה.. ככל שאמרתי את זה יותר פעמים.. היה לי קצת יותר קל.. הרבה בגלל שכמעט כל מי שאמרתי לה חוותה משהו דומה (כולל לידות שקטות).. זה ממש מטורף.. ואז אני מבינה שהמקרה שלי בסה"כ עבר ממש בקלות יחסית למה שיכל להיות (הפלה טבעית, לא ידעו עדין שאני בהריון, קיבלתי מחזור מהר אח"כ וכדומה..).

כל מה שכתבתי הנו שיח שלי עם עצמי והדרך שבה התמודדתי ואני ממשיכה להתמודד.. לא העברת ביקורת חס ושלום על אף אחת/דרך התמודדות של אף אחת.. כל אחת עם מבנה האישיות שלה, סיפור החיים שלה, מעגלי התמיכה שלה וכדומה..

יצא קצת ארוך..

מקווה שעזרתי..

בהצלחה!!

בעיה רצינית שככה זה כאב

ואור מהר מהר

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אני בחרדות

מה מפחיד אותך?

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

תודה אמן לכולנו

איך את עכשיו?

🫂

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות