נגיד עכשיו אני מרגישה אותו בקצה האצבעות של הידיים..ועכשיו בעיניים.למבט החם והאוהב הזה..שעוטף מכל כיוון,נותן ביטחון,נותן הרגשה של לא משנה מה יקרה,כשזה שנינו אז העולם יכול להתפוצץ.נושמת לאט לאט,עמוק עמוק. רוצה לדעת שתמיד זה שם..מחכה.מחפשת מאיפה באנו בכלל,חושבת חושבת עוד..מתעייפת מאהבה,ועכשיו הגעגועים דווקא באוזניים..לשמוע את הקול הזה,הקצת מובך,והצוחק מדי פעם..המתיקות הזאת השמחה שאתה שואל מה איתך ואיזה כיף לשמוע..חשוב חוזרת למבוגרים,שמנסה להראות מלא הערכה וגעגוע.משרה רוגע,כאילו העיניים אומרות,אני כאן אני שומר עלייך.בשובך יחזור אור לעיניי..גם עכשיו יש אור ושמחה. אבל זה לא בפשטות זה חסר,בעיקר חסר.בשובך תחזור הפשטות והילדותיות שהיתה שם קודם.זוכרת את הבכי,בכי בלי קול.קול שמנסה ללחוש ממעמקים,את נפשי אני יתן לך שתהיי מאושרת..מנסה להרגיש בלי לדעת לשמוע את קולך קורא אלי.את ליבך זועק.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען