באווירה הזאת- של השאלות הרציניות...אנונימי (פותח)

הייתי רוצה ג"כ לשאול משהו...(וסליחה אם נמאס לכם מזה..)

(אני באמת אחת ממכם..כותבת ומגיבה..- רקהחלפתי כינוי לבינתיים..)

אז ככה,בתור אחת שלמדה בבית יעקב כמה שנים (עכשיו אני לומדת באולפנה מצויינת ב"ה!) אני רואה 2 צדדים שאולי רובכם אינם רואים בעצם, והייתי רוצה לשאול את דעתכם על כך : (ואני לא רוצה להכליל או משו כזה ח"ו..)

בתוך החברה החרדית (ולא רק),משתדלים מאד לחסום,להסתיר את העולם שמעבר למתרס.. (וזה כולל מחשבים,טלוויזיה,אינטרנט,פלאפונים וכו'..) ולמה? כדי שלא יראו,ישמעו וידעו דברים שלא צריכים לדעת... שלא יסתנוורו,יחשבו על כך,יתמודדו.. וההורים מנסים כמה שיותר שהילדים לא ילכו לחברים,משפחה,מכרים שקשורים לכל העניינים הללו וייחשפו לזה..

אבל אני לא מבינה! למה הם עושים זאת? הם חושבים שהילדים לא יחשפו לזה בהמשך חייהם? הם לא מבינים שככל שסוגרים,ככל שמסתירים, אז רוצים יותר לראות,לדעת..? אוקיי,אז אולי תגידו שכשהם קטנים אז אם הם ייחשפו לדברים אלו כשהנפש רכה זה יגרום לשאלות,אי הבנות וכו'..

אבל מה? הם לא חושבים שכדאי לחשוף לאט לאט דווקא בגיל צעיר לדברים אלו,לשתף,להסביר, להציג ברוח היהדות וזה מה שיבנה אותם הכי טוב ולא כשהם ייחשפו לזה מתישהו (ולרוב ללא ידיעת ההורים-אצל חברים,משפחה מורחבת..) אז הם יראו ולא יבינו,ולא יהיה להם את מי לשאול (כי הרי ההורים לא רוצים שידעו וקל וחומר המורים..), הם יראו את הכל בצורה מעוותת, לא ברורה.. וככה יתהלכו עם זה עד שיגיעו לגיל המתאים לדעת הוריהם..ועד אז מי יודע,אולי כבר נפשו התקלקלה,הוא התנסה בדברים, שלולא הוריו היו לצידו זה לא היה קורה.. כמה עבודה אפשר היה לחסוך אם היו מדברים איתם ע"כ,מסבירים..

מניסיון-כשעוברים זאת ללא תמיכה,הרבה יותר קשה,יש הרבה שאלות שאין את מי לשאול.. ואח"כ קשה מאד להוציא את הכל מהראש,לתקן את מה שצריך ולהחזיר.. כל מה שראית כל מה ששמעת-נשאר בצורה כ"כ מעוותת ולא יפה,,ואין דרך להתמודד אם זה!!

ולעומת זאת,יש צד אחר,שמראה,שמסביר..הילדים גדלים כשהם יודעים הכל-אך יציבים בנפשם! יודעים מה עומד מאחורי כל דבר.. ולא רצים לחברים שלהם לדעת עוד ועוד.. לכל שאלה יש למי לפנות ולקבל תשובה מיידית ללא התחמקויות והליכה סחור סחור.. בקיצור,גם ההורים יודעים מה הילדים שלהם חושבים ויודעים ויכולים ליישר ולבנות מתוך כך.. וגם לילדים יש דיעות מוצקות והם יודעים שלא מסתירים מהם כלום וכך להיות רגועים ולא לחפש מתחת לרצפות מה הם עוד צריכים לדעת..

אז זהו, אני מבינה שיש דיעות לכאן ולכאן,ולכל דבר יש יתרונות וחסרונות.. אבל כשאתה עובר את החוויה הזאת.. (דוג' ראשונה..והמבין יבין..) זה קשה לקבל את זה,ולהבין מה עומד מאחורי דעתם..

אז הייתי שמחה לשמוע מה אתם חושבים ע"כ,ואולי תצליחו לשכנע אותי-שמה שאני עברתי..היה בעצם לטובתי.. ושחינכו אותי בדרך הנכונה.. (מקווה שהבנתם למה הייתה כוונתי..) -תודה מראש!   

שאלה מצוינת!ב.ש.

יש המון הגיון בדברים שלך.

אבל תגידי לי.

כמה שפעמים שאלת את עצמך "למה?" על דברים שאחרים עושים לך?

אפילו יותר מזה.

בקרים חינוכיים כמו שאת הצגת זה הרבה פעמים לא מובן.

אולי את המטרה מבינים, את הרעיון מבינים, אבל הדרך שבה מובילים אותך אל דברים ממש לא מבינים.

יכולים להתעורר הרבה קושיות במקרים אלה.

לדעתי, תתחילי עם "מה את היית עושה במקרה ש...?"

הרבה דברים לא מבינים כי לא מתחילים עם הנקודה הזאת.

האדם החכם הוא האדם שחושב גם מנקודת מבטו של האחר.

אדם זה יכול להיות בין רגע למוד נסיון.

ולעניננו.

הדברים שאמרת נאמרו מאוד בהכללה.

אולם אפשר להבין מתוכם שעצם הידיעה בגיל המעבר וההתבגרות את מה שמעבר לפרגוד היא זו שמציקה לך.

ההסתרה בגיל הילדות והנעורים.

אם כך דמייני לעצמך מצב הפוך.

מצב בו כל חיי הילדות בקרב הציבור החרדי היה נכנס לחיי המבוגרים לאינטרנט, טלויזיה, וכל השאר.

ואז היתה עולה השאלה. "במה נשתנינו מהציבור החילוני?"

 חיי הילדות צריכים להתמקד בדרך הסלולה לפניך ללא נטיות ימין ושמאל מדרך המלך. חיי תמימות.

תארי לך שכל ילד בן שלוש היה מסתובב כל היום עם פלא' ביד ומרגיש חופשי ומאושר בכל הכלים שיש לו בעולם.

היכן היה נמצא עולם הערכים שלו בשלב מאוחר יותר?

אני הייתי אומר..אם בכלל נשאר משהו.

לגבי החינוך שקיבלת בשנים עברו...אל דאגה, הוא לא היה לשווא.

אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה.

אך בלבד שהילדות בעיקר והתפתחות האדם בפרט - תישאר שלמה.

 

 

*תיקוןב.ש.
בשורה החמישית צריך להיות כתוב "במקרים חינוכיים"
תודה שהגבת!! ...אנונימי (פותח)

אמרת שהעיקר שהילדות והתפתחות האדם..-תישאר שלימה..

אבל כמו שכבר כתבתי.. זה ששומרים ככה זה לא עוזר! מה לעשות? עדיף להמשיך ולהתחמק מהאמת ולהגיד "אני עושה את שלי/תפקידי..אני מונע מהילדים שלי להגיע לדברים אלו..." אבל בפועל זה לא מה שקורה!!! לצערינו, היום-אין בגיל הילדות-חיי תמימות.. וא"א לסגור את הילד בפני חברה..וכך הם נחשפים לזה מתישהו ובאמצעים לא כ"כ טובים.. ואין להם את האמצעים להתמודד עם זה! אז אין מצב כזה שהילדות תשאר שלימה אחרי ובלעדי זה..!!!

אני מבינה מה שאתה אומר,אבל,ולדעתי, כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות, אז הילד כן גדל עם ערכים! וזה לא אומר שאנו זהים לעולם החילוני.. פשוט זה דרך שונה של חינוך.

...ב.ש.אחרונה

כמה דברים.

קודם כל כתבת דבר שלכאורה נראה סותר.

"כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות"

אני מבין למה את מתכוונת.

אבל ברגע שההורים מחנכים עם פתיחות אז הילד מתיר את הגבולות.

ולהפך, כשההורים מציבים גבולות אזי אין מקום לפתיחות.

ולעיקר הדברים שכתבת.

מה שכתבת זה פחות או יותר מה שאני כתבתי רק בלשון קצת שונה.

"אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה."

כמדומתני שדברים אלו התכוונת לומר.

אם כן אז אנו באותה דעה

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך