המחשבות. התהיות. והגעגועים מכים בי שוב.
נמאס לי לחיות בעולם של שקר.
עולם שבו הכל הולך על כסף.
עולם שבו אנשים מתעסקים בלימודים.
ונכנסים לדיכאונות ותסכולים בגללם.
די.
נמאס.
רוצה רק את ה' יתברך.
רוצה לעבוד אותו באמת ובתמימות.
בלי כל ההפרעות.
המסכים.
התאוות.
הניסיונות.
הקשיים.
היצרים.
רוצה רק לעשות את רצון ה'!
נמאס ממה שהעולם מכתיב.
נמאס ממה שמצפים ממני.
מרגישה יאוש.
יאוש עמוק.
יאוש שנובע מכישלון.
ללמוד למבחן שבועיים.
ולהיכשל שוב. ושוב.
רוצה להיות אישה גדולה.
לשאוף גבוהה.
לנצל כל שנייה מהחיים שלי.
לא לבזבז את הזמן.
לעשות דברים למען ארץ ישראל. עם ישראל. תורת ישראל.
לצמוח ולגדול בעצמי.
כדי שיום אחד אוכל להקים את ביתי שלי.
בעזרת ה' יתברך.
שהבית הזה יהיה קדוש וטהור.
בית מלא בטוב ואור.
בית שאני אקים בסייעתא דשמייא עם האור של חיי.
האור שלי. המלאך שלי.
אני עדיין לא יודעת מי אתה.
אבל אתה כל כך חסר לי בחיי.
ואני לא יודעת מה אני עוד אעבור עד שאזכה להגיע אליך בעז"ה.
נסתרות הן דרכי ה'.
אני מתפללת עליך יום יום.
שתחייה חיים של תורה.
חיים של אמת בכל העולם המבלבל הזה.
בין כל התאוות.
הקשיים.
הניסיונות.
שתהיה חזק ותשמור על עצמך.
כדי שיום אחד בעז"ה תבנה את ביתך.
עם האור של חייך.
אהובי שלי.
מחכה לך..
