אלה הילדים שפותחים

אני עדיין חושבת שזה לא קשור כאן...

אבל זו לא סיבה לדבר עליהם בצורה מגעילה כזו, ולהכפיש כך ציבור שלם.

(מופנה לא רק אלייך, כמובן)

ושלא יובן מדבריי כאן שאני צדיקה כזט שנותנת תמיד בשמחה מעות לכל אדם ובכל שעה. ממש לא. גם אני סובלת מהדפיקות בדלת, ולא בא לי לתת צדקה לכל אדם זר - אבל אני לא חושבת שזו סיבה להתחיל לדבר כך על ציבור ספציפי...)

מכירה הרבה חרדים שעובדים - הבעל או האישה או שניהם, זה לא משנה. זו החלטה של כל זוג איך להתנהל. ולאו דוקא במשכורת מינימום.

מי שמתנהל כלכלית לא נכון, באמת באופן עקרוני לא צריך לקבל צדקה אלא הדרכה להתנהלות כלכלית נכונה

ברוב הבקשות לצדקה מדובר בסיבות אמתיות ולא באנשים שחיים לא נכון ואח"כ מצפים שכל העולם יציל אותם (לא אומרת שאין כאלו אבל הם לא הרוב)

פאה במאות דולרים קונים פעם ב6-8 שנים, הבגדים לא בהכרח יותר יקרים מביגוד של מגזרים אחרים. 

כובע של גבר ב 300 קונה פעם בשנתיים, אני מכירה גם נשים מהמגזר הדתי שקונות כובעים ב 300 נכון, הן לא מבקשות ממני צדקה בשביל זה וגם לא ממך. אבל גם חרדי שקונה כובע ב 300 לא מבקש צדקה בשביל זה.

נכון שיש אנשים שאוספים כסף בשביל חתונות של הילדים שלהם, כשמבקשים ממני לתרום להם אני מתענינת במה מדובר- אם באנשים שמנהלים לא נכון עם הנושא אני לא תורמת סכום משמעותי, אם במקרים שאנשים נקלעו למצוקות מסיבות אחרות אז יכול להיות שכן, משתדלת לבדוק לגופו של עניין אבל הסכומים המשמעותיים שאנחנו תורמים זה לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית לא בגלל התנהלות שגרתית קלוקלת.

נכון שיש את קופות הצדקה הכלליות שעוזרות להם אבל הם מטפלים במקרים כל כך קשים שהם פשוט לא תמיד יכולים לטפל במקרים הפחות אקוטיים ולכן אני מעדיפה לתרום למי שאני מכירה שבאמת זקוק.

ההשמצות שאת עושה בהכללה שכזו (ומעדיפה רק את החרדים ה"נחמדים") - מזעזעות בעיניי... מחילה.

בעיה רצינית שככה זה כאב

למי שגר באזורים האלה כבר מכיר. אנחנו לוקחים את זה כחוויה, זה חלק מהאוירה של פורים

מכירנים מראש ספל עם מטבעות של 5 ש"ח שיהיה לנו בבית וכל פעם שדופקים בחורים מביאים להם מטבע

דפיקות בדלת אם בעלי לא בבית אני לא פותחת. ולימדתי גם את הילדים לא לפתוח, מטעמי בטיחות, כבדהו וחשדהו.

באמת אני שולחת את ילדיי לרוב לתת את מטבעות, אבל בד"כ זה כדי שלא אצטרך לתת בעצמי לגבר זר...

וכבר היו דברים מעולם, לא עלינו

ועל הדרך גם מחנכים ככה את הילדים שלא פותחים את הבית לאדם זר 

סיפור או שניים יותר מדי...

אם אין שם

אבל כמובן שפותחים רק אם אני בבית. זה כלל מגיל אפס ונאכף מאד מאד בקפידה. והכלל הזה מבחינתי תקף גם לשכנים המקסימים שלנו.

95% מתקיפות הילדים נעשות על ידי אנשים שמוכרים להם. 

אם אבא או אמא לא בבית אומרים יפה למי שלא יהיה - גם לשכן , שאי אפשר לפתוח כרגע וזהו.

חסרים סיפורים? זה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע מלא נעים בפיג'מות.

נועלים את הדלת ומסבירים לילדים לא לפתוח לזרים, רק לבני הבית.

וזה לא קשור לחרדים חסידים או אחרים.

צדקה לתת למי שיודעים שזקוק ובאופן שלא יסכן אתכם.

חוץ ממך. זה יכול להיות גם נער או נערה, העיקר לא שתהיי באמצע אמבטיות או הנקה ואין מבוגר נוסף.

שלאט לאט כמו שמבקשי הצדקה למדו להגיע ליישובים ולהתדפק על הדלתות, יחד עם זה מגיעות כל הנורות האדומות שצריך להיזהר מהן בעיר.

זה אמנם מצער שאי אפשר שהילדים יפתחו את הדלת בפשטות לכל אחד, אבל צריך להיזהר.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...