הבחור בן 30! אז זה מה שחשוב?? העדה??

אויי.. אנשים... אנשים...

למי שחשוב לו העדה - זה לא בגלל ה"מה יגידו" ו"לא נאה לי". ואם אלה הסיבות - אז גם בגיל 18 לא שייך לעשות את זה (ולא רק החל מגיל 30).

אבל בהנחה שמי ששואל על עדה, זה מישהו קצת יותר מעמיק ורציני, אז מה שעלול להפריע בעדות שונות אלה הבדלי מנטליות. זה לא חלילה ענין של  "מה טוב יותר" אלא "מה קרוב יותר למה שאני רגילה".

וככל שבן אדם יותר מבוגר -

א. קשה לו להיפתח לדברים חדשים (בנוסף על כל הקשיים שצריכים להתגבר עליהם בבנית זוגיות)

ב. ההבדלים במנטליות העדתית חזקים יותר, מכיון שב"ה ככל שיותר צעירים - כבר יש פחות ופחות הבדלים - כי מסגרות החינוך הן זהות.

אז - אני לא אומרת שצריך לפסול על הסף, אני כן אומרת שככל שהגיל יותר גבוה, יותר לגיטימי לבדוק היטב על הענין הזה.

בין "לא להיפתח לעדה אחרת" לבין "לא מתאים על רקע עדתי".

במפורש כתבתי לא לפסול על הסף - ב"ה יש זוגות רבים (יותר ויותר) שהם מעדות מעורבות ואין שום סיבה לא לבדוק פרטים נוספים (למשל הרקע בו כל אחד התחנך), אבל כן יש הבדלי מנטליות, וכאשר שני אנשים מעדות שונות התחנכו גם במקומות עם אופי אחר לחלוטין - הפער לגישור הוא הרבה יותר גדול ולא תמיד אפשרי.

אז אם מכירים לבד - בכיף!!!

אבל אם מנסים להציע - זה כן טעון בדיקה.

ואי"ה - זה שאת ב"ה נשואה + 4 (כן ירבו, ורק לטובה) עדיין לא נתן לך את הידע מי יכול להתחתן ומי לא....

החלפתי את נתוני הכרטיס שלך עם הנתונים של אודי-ה - אני מבינה שאת עדיין רווקה...

אז קל וחומר בן בנו של קל וחומר - שאין לך (ולא לאף אדם) זכות לקבוע מי יכול להתחתן ומי לא.... 

הן צריכות לוותר על דברים שחשובים להן רק בגלל שבחברה מקובל בגיל הזה להיות נשואה עם עשרה ילדים?

סליחה, אבל חשבתי שבפורום כזה אנשים יהיו קצת יותר רגישים ואמפתיים לנושא הזה.  כי הרי מי פונה לפורום כזה? לא רק אנשים צעירים בני שמונה עשרה שמתלבטים אם לצאת או לא, אלא גם אנשים שמחפשים הזדהות ועזרה ותמיכה בעיקר. הם לא בהכרח אשמים בכך שהם הגיעו לגיל כזה.

זה חבל. יכולנו גם אנחנו להיות במצבם, אבל ב"ה זכינו בסייעתא דשמיא להתחתן בגיל קצת יותר מוקדם מהם. אז מה? זה אומר שהם פחות טובים. זה אומר שהם צריכים לוותר על עצמם??

לא תוקפת אותך אישית אודיה, אלא רק את המצב החברתי הזה. נפגעתי באופן אישי בשביל האנשים הללו. סליחה אם פגעתי בך בדבריי אלה.

ניקלס

אבל עדה זה לא כל כך קטנות...

כי אם יש מישהי שיש לה אופי ספרדי והיא מכירה את עצמה ולא תסתדר עם אשכנזי אז למה להכריח?

יש כאלה שמתאים להם ויש כאלה שלא.. לא צריך ישר לצעוק...

לבחירת חתן ולא משנה באיזה גיל את נמצאת, ואת לא תשמחי בכלל, בלשון המעטה, שישפטו אותך ויגידו לך על אחד מהקריטריונים הללו "וואי, איזה בררנית, איזה שטויות חשובות לך.." וכו'. אז אני מאד מצטערת להודיע לך שיש אנשים שזה כן חשוב להם וזו זכותם המלאה והלגיטימית וזה בכלל לא אומר שהם בררנים. וכן, איך שכתבת את מה שכתבת זה היה מאד תוקפני. ולא נפגעתי כי לא אכפת לי באופן אישי. גם אנשים שהם בני שלושים+, יש להם דעות והם לא חייבים לוותר על כל מה שחשוב להם רק כדי להיות בסטטוס של "נשוי". תאמיני לי שאני מכירה הרבה בנות רווקות בגילאים מתקדמים שממש הייתי רוצה לראות אותן נשואות, בשביל שלהן יהיה טוב והן יהיו שמחות, אבל מפה ועד לשפוט אותן על הבחירות שלהן, יש דרך ארוכה, ואני מקווה שלא אפול בעניין הזה. וסתם  טיפ לחיים, אם את רוצה לעזור לבחורות רווקות בגילאים מתקדמים, וגם לבנים רווקים בגילאים מתקדמים, והאמת לכל אחד שפונה אלייך עם דברים שמטרידים אותו, אחד הדברים שיהיו לה/לו הכי חשובים, זה שתזדהי איתו, שתביני אותו, והדבר האחרון אם בכלל, זה שתשפטי אותו על מה שהוא רוצה..

דפוקה, או עם בעיות משל עצמה, ואף אחד לא אמר שיש עדה שהיא נחותה יותר מהשניה, ואני אכן חושבת שהעדה לא בהכרח מעידה על המידות או החיצוניות של האדם אבל יש פה כמה עניינים שחשוב להבהיר:

א. שוני בין עדות יכול מאד להשפיע לרעה על הקשר בין המשפחות וגם בני הזוג. זה לא מחייב אבל זה אפשרי. אז זכותו של מישהו להעדיף מישהו מהעדה שלו כדי למנוע פערים במנהגים או בדעות שנובעות מהעניין של עדה שונה. ולא בגלל שהוא יותר טוב או פחות טוב אלא בגלל שהוא שונה ממנו בדברים שחשובים לו.

ב. אם יש מישהיא או מישהוא שזה קריטריון שחשוב לו, ואלה החיים שלו הרי, זו זכותו המלאה. אם את לא רוצה לעזור לאדם ""בררן"" כזה, זו גם זכותך המלאה. אבל אל תשפטי אותו על מה שחשוב לו. בשבילו הקריטריון  הזה הוא לא דבר חיצוני אלא דבר שיכול לדעתו להשפיע מאד על היחסים ולכן זו זכותו לבחור עם מי לצאת ועם מי לא.

עדה - זה לא משהו "חיצוני".

וכן, זה יכול להעיד על מידות והתנהגות - כי זה חינוך אחר.

ואף אחד לא אומר ח"ו אם זה טוב יותר או רע יותר - אבל אינך יכולה להתעלם שיש שוני, ושוני שיכול להיות משמעותי (אם כי בפירוש לא קריטי - ואני מדגישה את זה פעם שלישית לפחות) בבנית קשר.

על מנטליות, ואיך השבתות הולכות, והאוכל וכו'...

בואי נגיד, פעם יצאתי עם אמריקאי (שעלה לארץ כשהיה קטן) אבל עדיין יש לו קצת מנטליות כזאת... וזה לא כל כך התאים לי. בואי נגיד, בכלל לא.

אני לא רואה את עצמי בבית עם סגנון כזה.. אז מה לעשות? יש כאלה שכן יראו את עצמם ככה ויש שלא....

כמובן, שלא תמיד צריך לפסול בגלל עדה זו או אחרת... כי היום כבר רובנו ישראלים.. לא?

הכי טוב זה ללכת לפגישה אחת לפחות ואז להחליט...בהצלחה!

ואת סדרי העדיפויות שלו ואם הקריטריון של העדות לא מאד חשוב להם, יהיה להם יותר קל ל"וותר" עליו על מנת להרוויח דברים אחרים אבל אם זה אחד הקריטריונים היותר חשובים אז הם לא "יוותרו" ולו רק למען שפיותם, שהם הרי רק בוחרים מה שנראה להם יותר מתאים מאשר יותר לא מתאים.  צריך להבין ולהפנים ממש, שבגיל 30 זה כל כך רע בעיני החברה להיות רווק, ורק בגלל החברה, אנשים נלחצים ונרתעים מרק לשמוע על אנשים בגיל הזה. "בטח אם הם בגיל הזה יש להם איזה שהיא בעיה". תראי, אני חייבת לומר לך שהלחץ שהחברה עושה הוא לחץ שלילי ביותר. ולא רק כלפי הרווקים והרווקות. כי כשמישהיא רווקה, לוחצים עליה שתתחיל לצאת, טוב, היא מושפעת מהלחץ ומתחילה לצאת אפילו שהיא עצמה חשבה שהיא צעירה, בסדר, יופי יש לה חבר, נו אז מתי תתארסו, ואז הם מתארסים, ונו מתי החתונה, ויופי מזל טוב הם מתחתנים ואז זה ממשיך- כבר חודש אחרי החתונה מתחילים להסתכל לך על הבטן ונו מה קורה, יש לכם בעיות?? וב"ה, הילד הראשון מגיע, ואז את בטח חושבת שיעזבו אותכם לנפשכם, אז לא!! נו, מתי יהיה לו עוד אח?? הוא כבר מוכן לזה, בלה בלה בלה... ואת יודעת מה, לפעמים אנשים לא אומרים את כל מה שאני אמרתי פה שהחברה אומרת, הם רק צריכים להסתכל במבט הזה, שאת כבר יודעת טוב מאד מה הם חושבים לעצמם.

מצטערת לומר את כל זה, זה באמת עצוב אבל זו החברה המקולקלת ולא האנשים שלא זוכים להתחתן בגיל "צעיר".

ושוב, גם אותך איני תוקפת אישית חלילה, רק כואבת את כאבם.

חולקת עליך.

1. "היום אפשר למצוא את כל התכונות בבני כל העדות."

לא מדויק. מה שכן נכון שהיום אנשים בני 20+ הבדלי העדות כבר הרבה הרבה יותר מטושטשים, אבל

א. הם עדיין קיימים.

ב. בשרשור הזה מדברים על אנשים מבוגרים יותר, ובגילאים האלה, מסיבות היסטוריות - ההבדלים בולטים יותר.

2. מנהגים הם כן קריטריון חשוב (אל תשכח שאתה גבר - ולכן לא אתה הוא שנדרש לוותר עליהם)- אך הויתור עליהם כמה שהוא לא נעים - ברגע שיש אהבה ומסתדרים - לא על זה נופלים דברים. הדברים עלולים ליפול על הבדלי התנהגות: מהו כבוד ואיך לתת כבוד, איך להעיר אחד לשני כשיש חילוקי דיעות, איך להגיע להחלטות משותפות - זה לדעתי החלק הבעיתי.

אבל אנחנו אומרים את דעתינו.
ברור שיותר טוב להתחתן יותר מוקדם מגיל 30 מכל מיני סיבות:
-אפשר להביא פחות ילדים פיזית
-אין כוח מבחינה נפשית להרבה ילדים
-כבר יותר מקובעים על עבודה וקשה להתגמש לכיוון בן הזוג
-בגיל צעיר יותר קלילים וזורמים לקשרים חדשים

אם את חושבת אחרת - זכותך,
אבל קחי בחשבון איך את מעדיפה לראות את עצמך בעתיד,
תשקלי את הצדדים לכאן ולכאן ותחליטי.

שכמה שחשוב להתחתן, וחשוב לעשות את מוקדם , יש לצערנו אנשים שעדיף להיות לבד מאשר להתחתן איתם (עובדה שהתורה נתנה את הפתח לגירושין)

לכן (כמובן בהנחה שנשארנו עם הקריטריונים החשובים לנו באמת) כשאנו מחפשים בן זוג - זה רחוק מפשע פלילי לא לומר "כן" לכל אחד.

ומי שהעז לומר "לא" למישהו" - אף אחד לא מוסמך לקבוע (ולו גם ברמז...) שעונשו יהיה להישאר לבד...

את בעצם לוקחת פה אחריות נוראה:

כי בשביל ללכת לשכנע מישהו להחליט על חייו שלו החלטה מסוימת (כי זה מה שקורה כשרוצים להתחתן) , את צריכה להיות בטוחה במיליון אחוז שאת צודקת.

ואולי אותו בן 30+ יודע יותר טוב?

ואולי אותו אחד (או אותה אחת) כבר ישב טוב טוב עם עצמו, עשה חזק חושבים, הוריד את מה שלא חשוב ונשאר עם הדברים החשובים לו באמת, ועליהם אינו מוכן להתפשר כי זה בדמו?

ומה את חושבת, שאם בגיל 23, את מודעת לזה שיש דברים שצריכים לוותר עליהם (ואולי את מודעת לזה אפילו בגיל יותר מוקדם), אז בני 30+ לא הגיעו למסקנה הזו מזמן?

זה לא משהו כל כך חכם להגיע למסקנה שצריכים להתפשר.....אז מדוע לא לדון אותם לכף זכות?

ואם מישהו "נכנע ללחצים", "מתכופף", ואפילו מתחתן ואז לחרדתו מגלה שאינו יכול להסתדר עם הצד השני בדיוק בגלל אותם דברים מהם חשש מלכתחילה, האם אז אותו אדם שיעץ לו להתעלם שאותם חששות ייקח אחריות ויודה שזה באשמתו?

לא, מן הסתם הוא יגיד שההחלטה היתה של האדם עצמו.

אז ההחלטה של האדם עצמו היא מתכתחילה ומותר להגיע למסקנה שדבר מסוים לא נראה לנו.

ולשאלתך, אם לא מוצאים מישהו שעונה על הקריטריונים שלנו (אחרי שאנו בטוחים שהם חייבים להיות) - תשובה פשוטה:

1. להמשיך לחפש

2. להתפלל ולנסות להיות אדם יותר כדי שאי"ה נמצא את זיווגינו.

(שני הדברים ביחד)

ועוד משהו: ואל תהיי כל כך בטוחה שאלה שמנסים לשכנע כביכול כי "רוצים בטובתם", אינם עושים את זה במסוה של "חינוך" ו"התנשאות" להעצים את ערך עצמם. לפעמים הם בעצמם אינם מודעים לכך, אך למעשה זה נובע מרצון שלהם להרגיש חשובים - מפתרון תסכול פרטי שלהם. אז אדם שמנסה לעזור, צריך קודם לבדוק את עצמו בשבע עיניים שזה באמת מגיע ממקום של רצון טוב ולא ממקום פחות טהור.

גם אני חושבת בין השאר שלאף אחד ואחת אין את הזכות לקבוע מי מסוגל להתחתן ומי לא. וכמובן להחליט על אנשים מסוימים שהם בררנים בבחירות או באי הבחירות שלהם. בהצלחה רבה לך בכל אופן, וגם לכולם.

זה כן חשוב לבדוק מה העדה לא מתוך גאווה או שחצנות אלא בשביל למצוא איזה בסיס משותף מבחינת המנטליות.

זה דבר חשוב מאוד בקשר זוגי, במיוחד בקשר בין המשפחות.

אך ברור שאפשרי בהחלט למצוא התאמה גם בלי קשר לעדה.

אני באמת לא מבינה מה כ"כ שונה בין צעירים מעדות שונות...

אני לא מדברת על בחור שעלה בגיל 17 ממרוקו ורוצים לשדך אותו עם אמריקאית... אז *אולי* זה באמת לא יהיה שייך אבל תכל'ס הרוב המוחלט של הצעירים פה נולד בארץ, גם רוב ההורים שלנו נולדו בארץ אז מה באמת כ"כ שונה בין ספרדים לאשכנזים היום?!?

כולנו לומדים באותם מוסדות, אותן תנועות נוער... באמת שלפי דעתי כמעט ולא קיימים הבדלים וגם אם קיימים אפשר להסתדר איתם...

יש לי תחושה ש*חלק* מהאנשים שלא רוצים לצאת עם עדה שונה בטענה של הבדלי מנטליות, זה פשוט תירוץ למשהו יותר עמוק של עליונות על עדה אחרת...

זה ממש לא נובע מהרגשת עליונות. בכלל לא!!!! פשוט מאוד כשמתחתנים צריך לחפש כמה שיותר דברים משותפים ויש כאלו שמרגישים יותר את המאפיינים העדתיים, וזה סבבה לגמרי! גם אני כזו. ולפעמים זה בהחלט עלול להפריע. במיוחד במפגשים משפחתיים, חגים וכאלה, יש מנהגים שונים, סגנונות שונים, קודים שונים, וכדי להרגיש יותר שייכות עדיף לדעתי שיהיו מאותה עדות או מעדות שיותר מחוברות מבחינת הסגנון.

זו דעתי. אך ברור שאפשר אחרת, וזה גם מאוד תלוי בבן הזוג.

אני למשל מרגיש בנוח בבתי כנסת ספרדיים,אשכנזיים ותימנים באותה מידה.

להפך כל הגיוון ממש מוסיף.

קשה לי לראות את עצמי מתפלל בבית כנסת בעל נוסח אחד כלשהו כל החיים...

ברור שגם לי לא מפריע להכיר ולנסות דברים שונים וני מאוד אוהבת את זה,

ובכל זאת יש הבדל בין להכיר לבין להתחתן עם מישהו שהוא ממש שונה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.