בטח כולכם כבר הורים או הורים בדרך..בקטנה

ובטוח יש כאן גם כמה חבר'ה שהילדים שלהם נכללים בקבוצת הטיפשעשרה(או ככה אתם קוראים לנו)ומאוד יכול להיות שאם עד עכשיו עניתם בחיוב על כל ה'שאלות',גם הצלחתם אייכשהו להגרר למריבה מיותרת (לפי דעתכם)

למה אני ככאן בכלל?

אז ככה,באמת,באתי מהמקום הכי נמוך לידכם..

אמנם אני לא ידועה בכיבוד-הורים שלי,ואני עדיין לא יועצת זוגית וכל השטויות האלה שיכניסו אותך למעגל המכובדים אבל אני דיי מבואסת ממכם,כן. מכם,

אודה ולא אבוש-אין לי מושג מי אתם.

מה שכן,אתם הורים של כל החבר'ה שלנו,

רציתי לבקש ואולי גם להתעניין(כל עוד תהיו מעניינים)מה  דעתכם להפסיק לדאוג לנו.?

את גיל שנה עברנו,ב"ה גם א 3 ו-10,אנחנו בני 14+..

מבינים קצת מהחיים שלנו,אז למה אתם תמיד כאלה קשים?למה אתם באמת לא מבינים אותנו?ולמה שאתם אומרים שאתם כן אתם משקרים?.

אתם לא הייתם ילדים??

ולמה אני פונה דווקא אליכם?כי אתם הנושא כאן,אל תגידו אנחנו אוהבים אתכם ודואגים לכם, זה לא עובד,

ילדות יש פעם אחת,תנו לנו להינות מהחיים!!

טוב ושמחה.

ד"א אם אתם לא עוננים על הקטגורית הנ"ל הנכם מומנים למחוק את השרשור,אמצא מישהו אחר להפיל עליו את זה.

לילה קסום.

הגב' יהודית פוגל, אני יודעת מה תעני להנחשונית

ובכל זאת בבקשה תעני לה, כי אני לא אוכל לנסח את זה טוב כמוך.

משתתפת יקרהיהודית פוגל
מה שכתבת חמוד ונוגע ללב. ולשאלתך למה ההורים כ"כ קשים אענה כדלקמן:כי יש להם אחריות כבדה לגדל אתכם למבוגרים טובים אחראים ומתפקדים. כמו כן אתם מאוד יקרים להוריכם ועל דבר יקר שומרים שמירה מעולה. לו יצוייר שההורים ינמיכו את השמירה שלהם ואתם תנהלו את חייכם, ומשהוא חלילה ישתבש, את מי תאשימו לא את ההורים? וגם אם ההורים יגידו שהם ניסו וניסו אבל אתם דרשתם עצמאות וחופש, עדיין תטענו: נכון, באמת מרדנו בכם, אבל בכ"ז אתם ההורים יותר מבוגרים,יותר אחראים ועליכם היה להתגבר  על ההתנגדויות שלנו ולשמור עלינו מפני טעויות בלתי הפיכות. ואתם תהיו צודקים כמובן. חישבו על זה כמו על ישיבה במטוס שטס באויר - לנוסעים יש כל מיני דרישות ורצונות, לא תמיד כ"כ נוח להם, אבל לקברניט יש מחויבות על אחת: להנחית בשלום את המטוס ולהביא את כל הנוסעים בשלום למחוז חפצם, על כן לא ישעה לכל מיני בקשות ואי נוחויות כאלה ואחרות מצד הנוסעים. כ"ט וטיסה נעימה!
אם אנחנו כ"כ יקרים וחשובים,בקטנה
למה לא לתת לנו מה שטוב לנו?למה א"א לעלות ל'מטוס יותר נחמד'?.
לאיזה מטוס לעלות זה לא בבחירה שלכם. כך קרה ששמויהודית פוגל
במטוס מסויים לטוב ולמוטב.
ויותר מזהיוקטנה

אנשים רבים מאמינים שהילדים שלנו בחרו בנו ;)

ולכן, משתתפת, אני מניחה שאת צריכה לשאול את עצמך: "למה אני (או הנשמה שלי) בחרתי בהורים האלה דווקא? מדוע ואיך דווקא הם מתאימים לי מכל סוגי ההורים? למה תורמת דווקא הדרך שלהם אצלי?

נשמח אם תשתפי אותנו במחשבות בנושא, אבל נבין אם לא

(ותודה שפתחת את השרשור היפה והמעניין)

אני מעדיפה שלא..בקטנה
איי צער גידול הורים
מביא דבר בשם אומרואנונימי (פותח)
שמעתי את ימימה מזרחי אומרת פעם להורים: לא משנה מה תעשו עם הילדים שלכם, תיהיו קשים איתם - יגידו אבא שלי היה קשוח, תפנקו אותם - יגידו בגלל אבא שלי יצאתי מפונק ורכרוכי, אז לא משנה מה אתם עושים תעשו את זה בלי רגשות אשמה כי אותם הילד יזרוק עליכם בכל מקרה. פתאום ירד לי חתיכת אסימון, בתור מתבגר לשעבר והורה בהווה. הבחורה שפתחה את הנושא צודקת וגם טועה בו זמנית. באמת למה אנחנו משגעים אותם? ומצד שני אם לא היינו משגעים אותם היו אומרים שמשעמם להם בחיים...
לא נכון,איך אתה אומר שאתה מתבגר לשעבר?.בקטנה

ממש לא היינו אומרי שמשעמם לנו בחיים,לפחות לא 90% מאלה שהיית שואל אוותם.

זה נכון שאנחנו חבורת קוטרים מעבנים,אבל יודע מה המטרה של התלונות?

* עצה(לא מה שמדובר כאן)

*לנסות להשיג משהו שלא ניתן\שלא הצלחת להשיג

*תשומת לב.

אנחנו בקטע השני..

טוב ושמחה.

זו לא הייתה ירידה עליכםאנונימי (פותח)
זו פשוט המציאות. אני גם חשבתי שההורים שלי נוראיים ודואגים לי יותר מדי ואני חושב כך גם היום, אבל אם לא היו עושים את זה אני מניח שהייתי מתלונן שלא אכפת להם ממני.
ילדים והורים זה קרוב מדי ולחוץ מדי, לכן זה בדרך כלל ככה. וחוץ מזה אני חושב שהמטרה של התלונות היא בעיקר לפרוק, לכן טוב שהעלית את זה לפורום, כיוון שאנחנו לא נשנה את ההורים שלך מה שיכול להשתנות זו את, ואז אולי ייגרם שינוי אצל ההורים.
מה שניסיתי לעשות זה להרגיע אותך, אצל כולנו זה היה כך ואני מכיר אישה בת שישים שנשארה בקטע הזה אם האמא שלה שהיא בת 90. אני יודע שזה לאו דווקא מנחם אבל זה מה יש.
תהיי בשמחה אני בטוח שההורים שלך אוהבים אותך מאד ובימינו זה לא מובן מאליו

ועוד הסבר ביולוגי קטןאנונימי (פותח)
אתם בשלב בחיים בו אתם עוברים שינויים דרמטיים, הופכים מילדים למבוגרים. ההורמונים משתוללים ואם את בחורה אז בכלל, וכל המצב הזה מביא אתכם לקצה מסויים, שהוא קצה שיש בו המון חיובי והוא בא לידי ביטוי בעשייה מועילה ובהתפתחות חשובה של האישיות. ההורים שלכם נמצאים בשלב אחר לגמרי בחיים, הגוף והנפש שלהם נמצאים באיזשהו איזון שממתן אותם, הם עסוקים בעיקר בלפרנס, לשרוד ולהחזיק את הקיים אותו בנו בעמל רב, המילה המרכזית אצלם היא איזון. יש בו הרבה מן החיוב ואני מודה שגם בו יש הרבה מן השלילה. אנחנו פחות פורצי דרך ומקוריים מכם, רואים את העולם בצורה מורכבת יותר, מה שמביא אותנו לעיתים לפשרנות. כלומר קיים פה פער עמוק. המעניין הוא שאני מניח שאם יש לך סבא או סבתא, את מסתדרת איתם טוב יותר, גם בגלל שיש קצת מרחב ומרחק, הם לא צריכים לחנך אותך, וגם בגלל שהם גם נמצאים באיזשהו קצה של החיים, והקצוות שלכם נפגשים. כך יצר הבורא את עולמו כדי שכולנו, ילדים והורים, נצטרך לעבוד קצת. רק כשנחזור לגן עדן יהיה "והשיב לב אבות על בנים"
סליחה על ההרצאה אבל בשתי מילים התשובה לשאלתך למה אנחנו ככה היא ככה!, ולפעמים ככה זו התשובה הכי נכונה גם אם לא הכי טובה.

טוב תודה,נק' למחשבה.בקטנה
טוב ושמחה לכולכם.
נסי להשיג את הספר "ארנבון בורח מהבית"נחשוניתאחרונה

תקציר הספר "ארנבון בורח מהבית" מתוך אתר "הלול- הורות בגובה העיניים"

 

ארנבון רוצה לברוח מהבית (למה? את זה לא מגלים לנו לאורך כל הספר). על כל רעיון בריחה שהוא מעלה, לאמא ארנבת יש תגובה הולמת שמסכלת את הבריחה. לא ברור אם בסוף הוא מתייאש או משתכנע שאמא שלו היא הגדולה מכולן, אבל הוא מוותר על הבריחה ונשאר הארנבון הקטן שלה. לאחר כל כפולת עמודים המתארת רעיון לבריחה מופיעה כפולה עם ציור צבעוני שמתאר את המענה האמהי, והאיורים הולכים ונעשים פנטסטיים ככל שהסיפור מתקדם.

 
 
זה אומנם ספר לפעוטות, אבל גיליתי לתדהמתי ש"גיל המרי הראשון" מה שנקראterrible two דומה קצת לגיל ההתבגרות. הספר בהחלט עוזר להבין את מה שאומרת הגב' יהודית פוגל: לא משנה מה תעשה/י, אמא (וגם אבא כמובן)  שלך תמיד תהיה אמא שלך ותעשה הכל כדי לשמור עליך, להציל אותך ולהביא אותך בשלום לידי בגרות טובה. כך שהספר מתאים גם למתבגרים ולהוריהם, ועוד עם קריצה וחיוך  
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך