לפני חודש עבדתי במפעל מצות הייתי עובד כל יום עד  בערך שמונה(עבודה מזה קשה.!!).איזה יום אחד הייתה לחבר חתונה והייתי צריך לצאת מוקדם.יצאתי מוקדם מהעבודה(זה היה בבית שמש)והתחלתי לחפש דרך לצאת מבית שמש לכיון צומת שמשון עברתי בדרך מלאה בוץ! והתלכלכתי לגמרי והלכתי ממש לאט...לא מצאתי אוטבוס לכייון והתעכבתי הרבה זמן בסוף עליתי על אוטובוס לכיון היציאה מבית שמש הגעתי לצומת שמשון ולא היה לי מספיק כסף לאוטובוס עברו שם מלא אוטובסים ולא יכלתי  לעלות התחיל ליהות מאוחר ולא היה טרמפים התחלתי להילחץ שאני לא יגיע עמדתי לבד ואפחד לא עוצר פתאום מגיעות שתי בנות ישר מישהו עוצר לכיון שאני צריך היה לו רק שתי מקומות והם גם היו צריכות לכיון... וויתרתי להם והתבאסתי קצת... כי היה מאוחר.אחרי דקה עוצר לי טרמפ לכיון שאני צריך ירדתי בעוד טרמפיאדה ולא עצרו לי בקיצור נצרחתי והתחלתי ממש להתבאס שאני ממש לא יגיע וכמה אני נמרח בטרמפים וכולי....עשיתי לחץ ועוד שניה התחלף הרמזור עוצר לי אחד עד הבית. טוב אני כולי שמח יבו מקדימה שתיים אחד עם שער ארוך נראה לא דתי והשני דתי. פתאום הבחור עם השער הארוך שואל אותי יש לך אולי בטעות תפילין עליך?(זה היה שניה לפני השקיעה ממש שקיעה!)ובמקרה היה לי! אני אומר כן אחי, אז הוא יש מצב אני עוצר שניה להניח? אני אומר לו בטח!וואי איך הוא שמח הוא אומר לי אני כל יום מניח והיום לא הספקתי וטסתי הביתה בשביל שאני יספיק להניח,בכלל לא התכונתי לעצור לך ואמרתי יאלה נעשה מצוה וה' זימן אותך אלי שתביא לי תפילין....פתאום קלטתי שכל ההתעכבות שלי היתה בשביל שאני יהיה בדיוק בזמן הזה בצומת הזאת שאני יפגוש אותו ולא סתם התעכבתי אלא זה היה מדויק בשביל שיהודי יזכה לעשות מצוה ווואי איזה שמחה זה עשה לי... אז תזכרו את זה כל הזמן ובמיחד שנוסעים בטרמפים!אין שום דבר סתם לכל דבר יש סיבה! הכל רשום ומדויק! בסוף גם הגעתי לחתונה......

בס"ד

אבל ב"ה אני לוקחת טרמפים.

היום זה מצחיק

בס"ד

מקדומים לאריאל קיצר חיכינו ואז חברה שלי  עצרה אחד והוא אמר לה שהוא נוסע ל"עריית אריאל"

קיצר עלינווו..

ואז אחרי איזה רבע שעה אנחנו רואות שהוא לא נוסע לאן שאנחנו צריכות לכיוון אחר לגמרי

אז חברה שלי שואלתותו למה אתה נוסע לפו? אתה צריך לאריאל וזאת לא בדיוק הדרךך

ואז הוא אמר שהוא בכלל נוסע לבית אריה

כחח בסוף הוא עצר לנו בצומת קאסם

שגרתי בגוש לא היה אוטובוסים מימקום למקום אז נסעו בטרמפים ויש לי המון סיפורים.

אבל יש לי מחר מתכונת ואין לי זמן לירשום אז אני ירשום אחרי המתכונת.

נסעתי מצומת רחלים לצומת תפוח.עצר רכב שאלנו את הנהג עים הוא מגיע לצ" תפוח. והוא הנהן עים הראש שכן עלינו ושהגענו לתפוח .שאלנו אותו לאן כיוון הוא נוסע אחרי תפוח. ואז הוא אמר לנו בערבית"מרכז חוורה"אז ירדנו בתפוח!!!!!

עליתי פעם עם מישהי זרה , והיא הורידה אותי במרחק 5 דקות מהבית!!!! בלי שביקשתי!

חוצמיזה, אומרים שטרמפים יותר חשוב מהכנסת אורחים, כי היום כבר כמעט ואין אנשים שאין להן מה לאכול אם לא מזמינים אותם לבית שלך... וטרמפים עוזר הרבה יותר!!!

פעם נסעתי בטרמפ והוא התחיל לגעת בי החצוף.....

איזה צעקות הוא חטף...... חה חה חה

נראה לי יש לו סיוטים ממני עד היום.

(בטרמפ שיחקתי אותה ממש גיבורה, אבל כשירדתי משם התחלתי לרעוד .....).

פעם עליתי על איזה תל אביבי ואז הוא כזה עושה לי : "איך ידעת שאני לא מסוכן? לפי מה עלית עלי?"

אז אמרתי לא : " לא יודעת , אתה לא נראה ברנש...."

והוא פשוט נקרע מצחוק!!! חה חה חה  זה היה קורע!!!!

אבל טרמפים באמת יכולים להיות מסוכנים. ולא רק לבנות, למרות שבהחלט בעיקר לבנות, כמו סיפור שמישהי כתבה..

עדיף עוד 5/10 ש''ח לאוטובוס מאשר להסתכן..

בס"ד

א-ב-ל אז מגיעים המקרים ש- אין אוטובוסים.
יישובים כאלה שהאוטובוס מגיעה רק עד לצומת ומהצומת ליישוב יש מרחק של 5 דק' באוטו ושעתיים ברגל - אין ברירה אלא לקחת טרמפ..
[ולרוב במקרים כאלה זה אנשים שבמילא מכירים..]

בס"ד

הכי מעניין[?] שהיה שהייתי צ'כה מתישו להגיע לאנשו[הליכה של 10-15דק'] בלילה
אבל צריך לעבור דרך מקום שבונים שם בתים אז יש פועלים וכאלה..
אז התחלתי ללכת ואז-ממש כשהתחלתי ללכת, מישהו עוצר לי 'זה לא בסדר שאת הולכת כאן, לבד בחושך, זה מסוכן, יש כאן פועלים.
בואי, תעלי.'
אז אמרתי סבבה ונסעתי איתו עד שניה לפני הסוף

[צדיקים עם ישראל, אה?]

בס"ד

אבל הוא היה נראה אדם ממש סבבה ובסדר ועונה לכל הדרישות.

אבל תפסתי טמרפים מתישהו בגוש, והרב שלי עצר לי לטרמפ (וזה היה בזמן שהברזתי מהאול'..)

 קיצר, פדיחה.

בס"ד

אם זאת הייתה נסיעה עם מישו שמכירים זאת הייתה סתם נסיעה.

ישכלמיני כללים לטרמפיסט..
אינלי כוח לפרט.

איך יודעים אם האוטובוס בטוח?

לא יודעים! זהוא.

אבל חשוב להכיר את האזור, ולדעת מה טוב ומה לא.

וגם צריך לדעת שאם פותחים את הדלת שואלים "לאן" ועונים לי "לאן את צריכה" אז אני יודעת להגיד "תודה", לסגור את הדלת ולהיות מוכנה לרוץ אם צריך.

ועכשיו לנושא השירשור:

טוב, זה לא מצחיק, אבל זה נס!

אחותי עשתה שרות בנצרים, קיצור, יום ראשון אחת אחרי שבת בבית, היא יורדת לטרמפידא ומחכה לטרמפ לתל אביב. אין. אין. אין.אין. (מה שלרוב לא קורא) אחרי מללללאאאא זמן היא מתיאשת ומוכנה לעלות אפילו לטרמפ לי-ם. ושוב, אין.אין.אין.אין. כמעט ומתיאשת, פתאום עוצר מישו' (מהישוב, בישבילם)לאן? נ-צ-ר-י-ם-! אחולי כולה מתרגשת, ומחה עולה. הם נותנים לה כזה פרצוף...

הם נסעו לנצרים, ועצרו 'רק בישביל הקטעים'.

איזו השגחה!!

אתמול עמדנו בצומת מחוץ לקרנ"ש וסימנו בצחוק גם לערבים, ואז עצר לנו איזה נהג

מונית ערבי והתחיל לשאול אותנו לאן אנחנו צריכים, אם הוא יכול לעזור לנו, קיצור צחוקים.. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....