ממש ברגעים אלה זה קורה.
והלב שלי לא מוכן להכיל את זה.
את הצער והכאב האלה.
והדמעות שוב מציפות את העיניים, התגעגעתי לזה.
והלב עמוס עד הסוף.
לא נשאר מקום לשום דבר.
ורק צריך שמישו יתקרב וילטף ויכיל ישחרר מהלחץ שנמצא שם, יקח ויסחב קצת בשבילי.
ועוד ארבע וחצי שעות הטיסה. 'תחזיק חזק עלה קטן שלי'.
תמיד תהיתי אם זה ציווי לעצמך או שזה מיועד לאחרים. אולי גם וגם.
ועכשיו זה מיועד לי. תחזיק חזק לב קטן. אתה מסוגל. אני מאמינה בך.