עבודת ה'קטורת' הרי היא התקשרות והתחברות לה' (חלק לב)

בתחילת הפרשה (אחרי) מטעימה התורה את סיבת מות שני בני אהרן – כיון שהיו בתנועה של "בקרבתם לפי ה'" (ולכן התורה מזהירה "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"). עד"ז נאמר "בקרובי אקדש" היינו שמשה אמר לאהרן לאחר מיתתם: "יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך" (רש"י). ואכן האוה"ח מפרש שמיתת בני אהרן הייתה ב"כלות הנפש" (שנבעה מגודל תשוקתם להדבק בה').

שואל הרבי: הרי מהסופר בפר' שמיני מוכח שהי' כאן עניין של חטא ככתוב: "..ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם", היינו שהקריבו אש זרה (!) וא"כ כיצד מתאים זה לדברי האוה"ח ש(לא קבלו עונש על חטא אלא) הי' זה כלות הנפש, והוא לכאורה מתוכן העניין של "בקרובי אקדש"* כנ"ל? ועכצ"ל דמה שנאמר "ויקריבו לפני ה' אש זרה – אשר לא צוה אותם" בא להדגיש שעבודתם הי' נעלית ביותר עד שא"א הי' לצוות ע"ז. כלומר "לא צוה אותם" היינו שהיא למעלה מגדר ציווי (ו"זרה" היינו – לגבי העבודות הרגילות במקדש – למעליותא).

והנה במקדש היו ב' מזבחות, מזבח החיצוני ומזבח הפנימי. המזבח ה'חיצוני' (שהקריבו עליו קרבנות) מסמל את העלאת הגשמיות, לעומת זאת המזבח ה'פנימי' (שהקטירו עליו קטורת) מסמל את ההתקשרות וההתחברות לה' ע"י העלאת אש הקטורת.

למעשה, מיתתם של בני אהרן היתה קשורה עם עבודת הקטורת ("וישימו עליה קטורת..") שע"ג מזבח הפנימי. ועניין זה נרמז גם בשם 'קטורת' שהוא מלשון קשר, היינו שעניין הקטורת הוא לא רק שהאדם מתקרב לה', אלא שמתקשר ומתחבר לה' (בעוד שעניין הקרבנות הוא כשמו – קירוב, היינו התקרבות האדם לה', אך עדיין נשאר מציאות בפ"ע). ועפ"ז מובן דמה שהקטירו בני אהרן קטורת (באופן של "בקרבתם לפני ה'") הי' זה מצד שהאירה אצלם פנמיות נפשם שעי"כ 'התקשרו' לה'.

וזהו מש"נ "ויקריבו .. אשר לא צוה אותם", שלא שייך כאן גדר של ציווי, כי מדובר כאן בהתקשרות והתחברות לה' באופן נעלה ביותר (עבודת הקטורת) – שבזה אין צורך בציווי לקיים רצון ה', כי קיום רצונו יבוא בדרך ממילא.

***

ועפ"ז יש לבאר עניין נוסף, דלכאורה שימשו במקדש בשבעת ימי המילואים, וע"י עבודתם ביום השמיני "ירדה שכינה לישראל", וא"כ מה הי' חסר בקדושת המשכן שהי' צריך ש"יתקדש הבית במיודעיו של מקום" (נדב ואביהוא)? אלא שכשם שבאדם יש שני מדרגות א. עבודה על מזבח החיצון – שהגברא נשאר מציאות אלא שמתקרב וכו'. ב. עבודה על מזבח הפנימי – שמתקשר ונעשה דבר א' עם ה', עד"ז במקדש יש אופן שהשכינה יורדת ושוכנת במקדש, אבל הם שני דברים (וזה נפעל ע"י משה ואהרן), ויש אופן שהבית עצמו 'מתקדש' (היינו שהקדושה היא בעצם הבית) ואופן זה נגרם ע"י מיתת בני אהרן.

ומטעם זה אמר משה לאהרן "עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך": כיון שראה שכל עבודתם בשבעת ימי המילואים לא גרמו שהבית יתקדש בתכלית השלימות, ורק ע"י נדב ואביהוא (בעבודת הקטורת שלמעלה מציווי) נגרם קדושת הבית.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.