לחזור מהלוויה. של סבתא.
של מישהו שאני כל כך אוהבת והוא כבר לא פה.
לא יחזור יותר.
כבר אין יותר למי לבוא לשמוע סיפורים
כבר אין יותר למי להתקשר סתם כדי לשמוע שאוהבים אותי
כבר אין יותר מישהו לנחות עליו באמצע היום ולקבל ארוחת צהריים חמה וחיוך ענק
כבר אין יותר מישהו שייתן לי חיבוק אוהב באמת
כבר אין יותר את הבית ברחוב ויצמן 24
כבר אין יותר ריח כזה של אוכל ניקיון אהבה יושן ושמחה מעורבבים ביחד
כבר אין יותר מי שיקשיב לכל הדיבורים שלי
כבר אין יותר מישהו שילמד אותי על החיים האמיתיים
כבר אין יותר כלום.
רק ערמה של חול.
זוכרת שהיית מכינה לנו תפוחי אדמה ועוף כזה טעים ואפעם לא הסכמת לגלות איך מכינים אותו?
זוכרת שהיית משחקת איתנו שעות למרות שהיית ממש עייפה?
זוכרת איך ישנו אצלך כל פעם שהיינו באים אליה?
זוכרת שהיית שרה לנו שירים והיינו צריכים לנחש באיזה שפה זה?
זוכרת איך כל פעם שהיית באה היינו מחכים בחוץ ורצים אליך?
זוכרת שהיינו מתקשרים והיית מקשיבה להכל?
זוכרת שבאתי אליך בלי כח לעולם ויצאתי מימך שמחה?
עכשיו נשארתי לבד עם האהבות והזיכרונות.
הצד השני קבור כאן מולי.
באדמה.
אני כל כל אוהבת אותך!!!
בי סבתא יקרה שלי..
- לקראת נישואין וזוגיות