ב"ה היינו עכשיו שלוש שנים בשליחות בחו"ל..יצאנו עם שני ילדים ועכשיו יש לנו בלי עין הרע 4 ילדים...בתכלס היינו אמורים ללכת לשנתיים אבל אשתי ממש התחברה למקום ולקהילה ולאנשים ורצתה להישאר ואני היה לי קשה כי רציתי כבר לחזור לארץ ישראל...כל השנה התווכחנו על חזרה לארץ ועכשיו היא לא רוצה בשום מחיר עד כדי כך שאני כבר חושב ברצינות על גירושין ללא כתובה...
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
חזרה משליחותשעבאס
לא רוצה לחזור לארץ בכלל או פשוט לא כרגע?~nhykb~
וואו נשמע עצובפאז
מה הכוונה לא רוצה בשום מחיר?
עכשיו? לעולם?
ועזוב את העניין הזה.
איך אתם בלי קשר? איך הקשר? איך החיים?
יש לך מושג מה היא כל כך מוצאת שם? (ומה אתה לא?...)
דיברתם על זה פעם לעומק?
עכשיו? לעולם?
ועזוב את העניין הזה.
איך אתם בלי קשר? איך הקשר? איך החיים?
יש לך מושג מה היא כל כך מוצאת שם? (ומה אתה לא?...)
דיברתם על זה פעם לעומק?
לא רוצה בכללשעבאס
אשתי גדלה בחו"ל עד גיל 15 ואז המשפחה שלה עשתה עלייה והיה לה קשה וכנראה שלא באמת עבר לה...הקשר שלנו כבר לא משהו כי היא ממש רוצה להישאר ופה יותר בטוח יותר נחמד יותר קהילתי...ואני אין לי פה כלום
אוי 
פאז
ומבחינתה זה משהו שמתגרשים עליו?
ניסיתם ייעוץ זוגי?
ואולימיואשת******
כמו שאתה מרגיש שלך אין שם כלום ככה היא מרגישה בארץ? ניסית להבין אותה?
נשמע באמת מאד מאד קשה ומשהו שצריך ללכת ליעוץ ולדבר עליו אצל מישהו מקצועי.
בהצלחה
עצוברפואה שלמה
אבל עוד יותר עצוב לפרק בית
יש לך עבודה שם?
לפני הצד האישי, טכניתבונים מגדל
האם המשך שבטח הוא בכלל ריאלי?
לא יודעת איפה אתם אבל ענייני תיירות ויזה עבודה לא כאלה טריוויאלים בכל מקום.
אם מגבלות המקום לא יאפשרו המשך שהות, זה עובד לטובתך. ובלי מריבות.
עבודה-שלך ושלה. שליחות מוגבלת בזמן. מניחה שמימנו ברמה כלשהי את השהות שלכם במקום. אבל שליחות מוגבלת בזמן. יש לכם בכלל איך להתפרנס שם הלאה?
ברמה האישית, האמירה 'נתגרש וזהו' היא לא פיתרון. בטח כשיש ילדים ובטח כשמדובר במחלוקת על מגורים בין ארצות.
מניחה שניתוק מהילדים לא בא בחשבון מבחינתך.
ומניחה שיש לכם הרבה פוטנציאל כזוג אם לקחתם על עצמכם שליחות. זו הרי משימה זוגית, לא דבר שכל זוג מסוגל לו.
מה שכן מתקבל על דעתי זה שמתוך עבודה למען הכלל שוכחים את הבית. או ממירוץ החיים. עבודה, פרנסה, לימודים, משימות וכו'
יכול להיות שזה הכיוון? פיזור יתר מסוים שלכם?
כי זה דבר שקורה המון, ופירוק החבילה הוא לא הפיתרון, יותר התכנסות והתמקדות מחודשת.
איפה אתה ביחס לכל זה, ואיפה אתם?
לא יודעת איפה אתם אבל ענייני תיירות ויזה עבודה לא כאלה טריוויאלים בכל מקום.
אם מגבלות המקום לא יאפשרו המשך שהות, זה עובד לטובתך. ובלי מריבות.
עבודה-שלך ושלה. שליחות מוגבלת בזמן. מניחה שמימנו ברמה כלשהי את השהות שלכם במקום. אבל שליחות מוגבלת בזמן. יש לכם בכלל איך להתפרנס שם הלאה?
ברמה האישית, האמירה 'נתגרש וזהו' היא לא פיתרון. בטח כשיש ילדים ובטח כשמדובר במחלוקת על מגורים בין ארצות.
מניחה שניתוק מהילדים לא בא בחשבון מבחינתך.
ומניחה שיש לכם הרבה פוטנציאל כזוג אם לקחתם על עצמכם שליחות. זו הרי משימה זוגית, לא דבר שכל זוג מסוגל לו.
מה שכן מתקבל על דעתי זה שמתוך עבודה למען הכלל שוכחים את הבית. או ממירוץ החיים. עבודה, פרנסה, לימודים, משימות וכו'
יכול להיות שזה הכיוון? פיזור יתר מסוים שלכם?
כי זה דבר שקורה המון, ופירוק החבילה הוא לא הפיתרון, יותר התכנסות והתמקדות מחודשת.
איפה אתה ביחס לכל זה, ואיפה אתם?
חבל מאד.ד.
ח"ו להישאר בחו"ל.
אם היא שומעת לרבנים, כדא ללכת ביחד לשיחה עם מישהו מבין ענין, שיעזור לרכך את הנושא.
[המינימום, זה שהיא צריכה להבין את ה"מתמטיקה"... לך קשה להיות שם, לא פחות מאשר לה כאן. אבל מה שנוסף, הוא ערכה של ארץ ישראל - וגם שמראש כל מה שהסכמת לצאת, היה לשליחות. צריך לעמוד במה שמסכמים. קודם, לחזור לארץ - אח"כ לחשוב איך מתקדמים]
יש עוד מקומות בעולם חוץ מישראל ומקום השליחות שלכםאמאשוני
השליחות הכי חשובה זה לקיים את התא המשפחתי שלכם,
אולי אתה לא מתחבר כי אין מספיק אווירה דתית/ יהודית/ ישראלית במקום שאתה נמצא?
אם כן, אז יש עוד מקומות שבהם אפשר להתחבר (יש שכונות שלמות שהשמועה מספרת שאתה לא יכול ללכת ברחוב הראשי בהם בלי לשמוע עברית)
בארץ היא גדלה בין ישראלים או בין חוצניקים?
אני מכירה כאלה עולים שעובדים עדיין בחו"ל,
נוסעים וחוזרים בסופ"ש וחלק מהזמן עובדים מהבית...
תנסו לחשוב יצירתי ולהגיע לעמק השווה, זאת המשימה הכי חשובה שלכם כרגע.
בהצלחה רבה
אולי אתה לא מתחבר כי אין מספיק אווירה דתית/ יהודית/ ישראלית במקום שאתה נמצא?
אם כן, אז יש עוד מקומות שבהם אפשר להתחבר (יש שכונות שלמות שהשמועה מספרת שאתה לא יכול ללכת ברחוב הראשי בהם בלי לשמוע עברית)
בארץ היא גדלה בין ישראלים או בין חוצניקים?
אני מכירה כאלה עולים שעובדים עדיין בחו"ל,
נוסעים וחוזרים בסופ"ש וחלק מהזמן עובדים מהבית...
תנסו לחשוב יצירתי ולהגיע לעמק השווה, זאת המשימה הכי חשובה שלכם כרגע.
בהצלחה רבה
לרדת מהארץ ח"ו זה לא דבר שולי.ד.
אז לחשוב כאילו הבעיה ש"אין מספיק אוירה דתית/יהודית/ישראלית (מה זה, בלי הארץ..)" במקום שהוא נמצא?
זה פשוט לא בארץ. וכשזה לא לתקופה מוגבלת, אלא "פשוט" רצון לא לחזור לארץ, זה באמת מזעזע. הרי מה שהוא העלה, לקוח מהשולחן ערוך, שידע לא פחות טוב את חשיבות "התא המשפחתי".
אז הסיום נכון - צריך לנסות להגיע לפיתרון. אבל פשוט להישאר בחו"ל, זה לא פיתרון.
קראת שהיא עולה חדשה?אמאשוני
לא מדובר על מישהי ילידת הארץ שקוסם לה חו"ל,
אלא על מישהי שהיא ומשפחתה עלו לארץ והיא לא התחברה.
לעלות לארץ זאת מצווה חשובה המצריכה שינוי עצום בחיים, לא כולם מסוגלים לכך.
היא ניסתה ולא הצליחה.
אולי בהמשך אם תעשה ניסיון נוסף היא תצליח
אבך להתעקש על כך כרגע לא נראה לי יתרום לאף אחד.
אם ההלכה אומרת עדיף גירושים על פני עזיבת הארץ לצמיתות, מי אני שאגיד אחרת.
אני לא מכירה כזאת הלכה,
ובכל מקרה, ירידה מהארץ זה לא חוזה כתוב עם אף אחד, תמיד יש אופציה לחזור לארץ,
בניגוד לגירושים.
בנוסף, מהמעט שאפשר לקרוא בשתי ההודעות עולה התחושה ששני בני הזוג הולכים ומתבצרים בעמדותיהם ושכל דיבור בנושא רק מרחיק אותם יותר. במצב כזה, הרבה פעמים מספיק שצד אחד מפסיק להתבצר ועושה צעד לקראת, בן הזוג מוכן לעשות שני צעדים...
ומה שכתבתי לגבי אווירה זה כי הכותב מתייחס להתנגדות להישאר "אין לי פה כלום", לא כתב שהשיקול שלו לחזור זאת קדושת הארץ.
אלא על מישהי שהיא ומשפחתה עלו לארץ והיא לא התחברה.
לעלות לארץ זאת מצווה חשובה המצריכה שינוי עצום בחיים, לא כולם מסוגלים לכך.
היא ניסתה ולא הצליחה.
אולי בהמשך אם תעשה ניסיון נוסף היא תצליח
אבך להתעקש על כך כרגע לא נראה לי יתרום לאף אחד.
אם ההלכה אומרת עדיף גירושים על פני עזיבת הארץ לצמיתות, מי אני שאגיד אחרת.
אני לא מכירה כזאת הלכה,
ובכל מקרה, ירידה מהארץ זה לא חוזה כתוב עם אף אחד, תמיד יש אופציה לחזור לארץ,
בניגוד לגירושים.
בנוסף, מהמעט שאפשר לקרוא בשתי ההודעות עולה התחושה ששני בני הזוג הולכים ומתבצרים בעמדותיהם ושכל דיבור בנושא רק מרחיק אותם יותר. במצב כזה, הרבה פעמים מספיק שצד אחד מפסיק להתבצר ועושה צעד לקראת, בן הזוג מוכן לעשות שני צעדים...
ומה שכתבתי לגבי אווירה זה כי הכותב מתייחס להתנגדות להישאר "אין לי פה כלום", לא כתב שהשיקול שלו לחזור זאת קדושת הארץ.
אבל הוא מהארץ. הם התחתנו כאן. הלכו לשליחות מוגבלת.ד.
גם היא היתה כאן מגיל 15. פתאום מתברר שחזר וניעור אצלה הענין של שם. אפשר להבין את הרגשתה הסובייקטיבית.
בעצם, אם נסתכל על הענין "יבש", היא רוצה לגרום לו להישאר שם ח"ו.
ואכן, הוא רמז על ההלכה האומרת - ולא רק לגבי מי שהיה בארץ ורוצים להשאירו בחו"ל - שאם אחד רוצה לעלות לארץ והשני לו, "יוציא ללא כתובה" וכן ההיפך. זה מובא גם בשולחן ערוך. רואים את חומר הענין.
אלא שאין ענין להגיע לפאזה הזאת של הדיון. צריך לחשוב איך לפתור בדרכים טובות.
אבל זה לגמרי לא כאילו מדובר בדבר של "מה בכך", או סוג של התנדבות..
[הוא כתב, "רציתי כבר לחזור לארץ ישראל". אפילו כתב, "חושב ברצינות על גירושין ללא כתובה".. (רמז להלכה הנ"ל).
ה"אין לי פה כלום" שלו, זה להבנתי כמו כל אדם מהארץ, שמחבור לקדושתה, שמרגיש שזה שום דבר שם]
אין מקום כמו ארץ ישראל.לב אמיץ
אם לא בארץ ישראל, העיקר חסר מן הספר.
ישראלי שלא חווה שהיה ממושכת בגלות לא מתחיל להבין את עוצמת הגעגוע ותחושת החסר.
מזדהה עם הכותב שמרגיש שאין לו שם כלום. זה לא "כלום" שאפשר למצוא לו תחליפים. זה כלום ששום חוצלארץ אחר לא יוכל לפתור.
סבלנותהעני ממעש
אולי תתפשרו,- עוד x. שנים להשאר שם, ואז לחזור ארצה. תדיר, ש'נתקעים' בשליחות. גם אם קרץ לה מדיי, ורוצה כלל לא לחזור- לא נ'ל למהר גירושין.. ואולי בבוא היום אכן תחזרו.. בהצלחה
וואו. זה גורם לי לחשוב על עצמינו-האור שבלב
אנחנו בארץ, בקהילה קטנה מאוד ישראלית שבעלי מאוד מחובר אליה- כרב קהילה.
א-ב-ל-אני, כאחת עם תרבות אמריקאית- הורים אמריקאים-(אבל בחיים לא הייתי בחו"ל)- אני פחות עם'תרבות' ישראלית - בעלי זורם עם הציניות הישראלית, עם הסלנג..ההסטוריה, הפוליטיקה.. מעורב. וזה מקרב.
ואני? מרגישה שיש מצב שבארהב ארגיש יותר בנח.. עם התרבות שאני מכירה..בעלי לא יודע מילה באנגלית, ואני מדברת שוטף..
בכללי בהתחלה-לפני13 שנה בערך..- רציתי ישראלי, ולא אמריקאי, רציתי מישהו עם תרבות ישראלית-ולא כמוני.
היום- אני מבינה את ההבדלים.
אנחנו אוהבים מוזיקה אחרת
סרטים אחרים
בקיצור- שונים.
ואני כרגע במצב שאני מבינה את החשיבות דאנחנו במקום הזה בא"י, אממה- לפעמים אני משתוקקת לעוף.. לחו"ל... לארהב...
הסיפור שלך- הפותח- גורם לי להבין שיש מצב שזה יקרע את משפחתי. דבר שאינני רוצה ח'ו. עם כל הקשיים(ויש).
.
אני מקווה שתצליחו למצוא את הפשרה הכי טובה שתשמח את שניכם(אולי קהילה אמריקאית בארץ? כמו אפרת? או במודיעין?שם היא תרגיש חו'ל...)
.
אני מבינה את המצב הזה.
בעלי גם היה לא מוצא את עצמו בחו'ל... כולו ישראלי.
ואני- למרות שנולדתי וגדלתי בארץ- מרגישה אחך אני פחות מתחברת לישראלים ממש- צברים עוקצניים וציניים..
..
ה' ישלח לכם פיתרון.
ויעזןר לי במקומי... שאםסיק לייחל לטוס מפה........
א-ב-ל-אני, כאחת עם תרבות אמריקאית- הורים אמריקאים-(אבל בחיים לא הייתי בחו"ל)- אני פחות עם'תרבות' ישראלית - בעלי זורם עם הציניות הישראלית, עם הסלנג..ההסטוריה, הפוליטיקה.. מעורב. וזה מקרב.
ואני? מרגישה שיש מצב שבארהב ארגיש יותר בנח.. עם התרבות שאני מכירה..בעלי לא יודע מילה באנגלית, ואני מדברת שוטף..
בכללי בהתחלה-לפני13 שנה בערך..- רציתי ישראלי, ולא אמריקאי, רציתי מישהו עם תרבות ישראלית-ולא כמוני.
היום- אני מבינה את ההבדלים.
אנחנו אוהבים מוזיקה אחרת
סרטים אחרים
בקיצור- שונים.
ואני כרגע במצב שאני מבינה את החשיבות דאנחנו במקום הזה בא"י, אממה- לפעמים אני משתוקקת לעוף.. לחו"ל... לארהב...
הסיפור שלך- הפותח- גורם לי להבין שיש מצב שזה יקרע את משפחתי. דבר שאינני רוצה ח'ו. עם כל הקשיים(ויש).
.
אני מקווה שתצליחו למצוא את הפשרה הכי טובה שתשמח את שניכם(אולי קהילה אמריקאית בארץ? כמו אפרת? או במודיעין?שם היא תרגיש חו'ל...)
.
אני מבינה את המצב הזה.
בעלי גם היה לא מוצא את עצמו בחו'ל... כולו ישראלי.
ואני- למרות שנולדתי וגדלתי בארץ- מרגישה אחך אני פחות מתחברת לישראלים ממש- צברים עוקצניים וציניים..
..
ה' ישלח לכם פיתרון.
ויעזןר לי במקומי... שאםסיק לייחל לטוס מפה........
כדאי לקחת בחשבוןl666
שעולים הרבה פעמים משמרים תרבות של ארץ מוצא של אותה תקופה שבה הם עלו בעצמם. אבל יכול להיות שתרבות ומנטליות ומצב פוליטי בארץ מוצא השתנו בלי היכר מאז. אני מעדה אחרת וממש רואים הבדל במנטליות כל עשור בפני עצמו. כך שלא בטוח שהיית משתלבת בחו''ל, אולי את מכירה סרטים ומנטליות שהיו כשהורייך היו צעירים ועכשיו הכל השתנה
יש מקומות מאוד "אמריקאים" בארץתפצי
גוש עציון, איזורים בבית שמש ,איזורים בירושלים, גבעת זאב ועוד מלא בטח
סליחה גברתי האמריקאית..אני123
לא יפה להכליל את כל הישראלים כעוקצניים!!!
היית רוצה שאכליל את כל האמריקאים היהודים?
כל אחד הוא שונה יחיד ומיוחד.
למה גזענות על הבוקר?
היית רוצה שאכליל את כל האמריקאים היהודים?
כל אחד הוא שונה יחיד ומיוחד.
למה גזענות על הבוקר?
אולי לגור בארץ בקהילה אמריקאית?!עובד
יש קהילות כאלה למשל בבית שמש,
וגם בעוד מקומות-
וגם בעוד מקומות-
אמרת שהסיבה היא הקהילתיות?אמא_מאושרת
ששם יש לה קהילה ובארץ לא?
איפה גרתם קודם בארץ? אולי להתפשר על לחזור לארץ לישוב שיש שם חיי קהילה טובים יותר?
לא חסרים כאן מקומות כאלה..
אולי אפשר למצוא ישוב שיענה על הצרכים של שניכם?
אולי תנסו קהילות אמריקאיות "כבדות"?44444
אני יודעת על רעננה, אפרת, אלעזר ויש גם הרבה ביד בנימין- לא יודעת אם הן קהילה בפני עצמה.
בשורות טובות!!שעבאס
תודה רבה לכולם על כל העצות והשיתופים
אנחנו חוזרים ועולים לארץ ישראל...מצאנו מקום נחמד באפרת שיתאים לשנינו
אנחנו חוזרים ועולים לארץ ישראל...מצאנו מקום נחמד באפרת שיתאים לשנינו
הודו לה' כי טובאני והגיטרה
בעזרת ה' תמשיכו לבנות את ביתכם, ואת הזוגיות, כאן בארץ הקודש
ב"ה 
שתהיה התאקלמות טובה ונעימהפאז
יופי... זכות ארץ ישראל עמדה לכם...ד.
[מצאתם איזו "אמריקה קטנה" כאן?..
העיקר שזה כאן]
ככ משמח!!! דבוריתאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות