חזרה משליחותשעבאס
ב"ה היינו עכשיו שלוש שנים בשליחות בחו"ל..יצאנו עם שני ילדים ועכשיו יש לנו בלי עין הרע 4 ילדים...בתכלס היינו אמורים ללכת לשנתיים אבל אשתי ממש התחברה למקום ולקהילה ולאנשים ורצתה להישאר ואני היה לי קשה כי רציתי כבר לחזור לארץ ישראל...כל השנה התווכחנו על חזרה לארץ ועכשיו היא לא רוצה בשום מחיר עד כדי כך שאני כבר חושב ברצינות על גירושין ללא כתובה...
לא רוצה לחזור לארץ בכלל או פשוט לא כרגע?~nhykb~
וואו נשמע עצובפאז
מה הכוונה לא רוצה בשום מחיר?
עכשיו? לעולם?

ועזוב את העניין הזה.
איך אתם בלי קשר? איך הקשר? איך החיים?
יש לך מושג מה היא כל כך מוצאת שם? (ומה אתה לא?...)
דיברתם על זה פעם לעומק?
לא רוצה בכללשעבאס
אשתי גדלה בחו"ל עד גיל 15 ואז המשפחה שלה עשתה עלייה והיה לה קשה וכנראה שלא באמת עבר לה...הקשר שלנו כבר לא משהו כי היא ממש רוצה להישאר ופה יותר בטוח יותר נחמד יותר קהילתי...ואני אין לי פה כלום
אוי פאז

ומבחינתה זה משהו שמתגרשים עליו?

ניסיתם ייעוץ זוגי?

ואולימיואשת******

כמו שאתה מרגיש שלך אין שם כלום ככה היא מרגישה בארץ? ניסית להבין אותה?

נשמע באמת מאד מאד קשה ומשהו שצריך ללכת ליעוץ ולדבר עליו אצל מישהו מקצועי.

בהצלחה

עצוברפואה שלמה

אבל עוד יותר עצוב לפרק בית

יש לך עבודה שם?

לפני הצד האישי, טכניתבונים מגדל
האם המשך שבטח הוא בכלל ריאלי?
לא יודעת איפה אתם אבל ענייני תיירות ויזה עבודה לא כאלה טריוויאלים בכל מקום.
אם מגבלות המקום לא יאפשרו המשך שהות, זה עובד לטובתך. ובלי מריבות.
עבודה-שלך ושלה. שליחות מוגבלת בזמן. מניחה שמימנו ברמה כלשהי את השהות שלכם במקום. אבל שליחות מוגבלת בזמן. יש לכם בכלל איך להתפרנס שם הלאה?

ברמה האישית, האמירה 'נתגרש וזהו' היא לא פיתרון. בטח כשיש ילדים ובטח כשמדובר במחלוקת על מגורים בין ארצות.
מניחה שניתוק מהילדים לא בא בחשבון מבחינתך.
ומניחה שיש לכם הרבה פוטנציאל כזוג אם לקחתם על עצמכם שליחות. זו הרי משימה זוגית, לא דבר שכל זוג מסוגל לו.
מה שכן מתקבל על דעתי זה שמתוך עבודה למען הכלל שוכחים את הבית. או ממירוץ החיים. עבודה, פרנסה, לימודים, משימות וכו'
יכול להיות שזה הכיוון? פיזור יתר מסוים שלכם?
כי זה דבר שקורה המון, ופירוק החבילה הוא לא הפיתרון, יותר התכנסות והתמקדות מחודשת.

איפה אתה ביחס לכל זה, ואיפה אתם?
חבל מאד.ד.

ח"ו להישאר בחו"ל.

 

אם היא שומעת לרבנים, כדא ללכת ביחד לשיחה עם מישהו מבין ענין, שיעזור לרכך את הנושא.

 

[המינימום, זה שהיא צריכה להבין את ה"מתמטיקה"... לך קשה להיות שם, לא פחות מאשר לה כאן. אבל מה שנוסף, הוא ערכה של ארץ ישראל - וגם שמראש כל מה שהסכמת לצאת, היה לשליחות. צריך לעמוד במה שמסכמים. קודם, לחזור לארץ - אח"כ לחשוב איך מתקדמים]

יש עוד מקומות בעולם חוץ מישראל ומקום השליחות שלכםאמאשוני
השליחות הכי חשובה זה לקיים את התא המשפחתי שלכם,
אולי אתה לא מתחבר כי אין מספיק אווירה דתית/ יהודית/ ישראלית במקום שאתה נמצא?
אם כן, אז יש עוד מקומות שבהם אפשר להתחבר (יש שכונות שלמות שהשמועה מספרת שאתה לא יכול ללכת ברחוב הראשי בהם בלי לשמוע עברית)

בארץ היא גדלה בין ישראלים או בין חוצניקים?

אני מכירה כאלה עולים שעובדים עדיין בחו"ל,
נוסעים וחוזרים בסופ"ש וחלק מהזמן עובדים מהבית...
תנסו לחשוב יצירתי ולהגיע לעמק השווה, זאת המשימה הכי חשובה שלכם כרגע.

בהצלחה רבה
לרדת מהארץ ח"ו זה לא דבר שולי.ד.

אז לחשוב כאילו הבעיה ש"אין מספיק אוירה דתית/יהודית/ישראלית (מה זה, בלי הארץ..)" במקום שהוא נמצא?

 

זה פשוט לא בארץ. וכשזה לא לתקופה מוגבלת, אלא "פשוט" רצון לא לחזור לארץ, זה באמת מזעזע. הרי מה שהוא העלה, לקוח מהשולחן ערוך, שידע לא פחות טוב את חשיבות "התא המשפחתי".

 

אז הסיום נכון - צריך לנסות להגיע לפיתרון.  אבל פשוט להישאר בחו"ל, זה לא פיתרון.

קראת שהיא עולה חדשה?אמאשוני
לא מדובר על מישהי ילידת הארץ שקוסם לה חו"ל,
אלא על מישהי שהיא ומשפחתה עלו לארץ והיא לא התחברה.
לעלות לארץ זאת מצווה חשובה המצריכה שינוי עצום בחיים, לא כולם מסוגלים לכך.
היא ניסתה ולא הצליחה.
אולי בהמשך אם תעשה ניסיון נוסף היא תצליח
אבך להתעקש על כך כרגע לא נראה לי יתרום לאף אחד.

אם ההלכה אומרת עדיף גירושים על פני עזיבת הארץ לצמיתות, מי אני שאגיד אחרת.
אני לא מכירה כזאת הלכה,
ובכל מקרה, ירידה מהארץ זה לא חוזה כתוב עם אף אחד, תמיד יש אופציה לחזור לארץ,
בניגוד לגירושים.

בנוסף, מהמעט שאפשר לקרוא בשתי ההודעות עולה התחושה ששני בני הזוג הולכים ומתבצרים בעמדותיהם ושכל דיבור בנושא רק מרחיק אותם יותר. במצב כזה, הרבה פעמים מספיק שצד אחד מפסיק להתבצר ועושה צעד לקראת, בן הזוג מוכן לעשות שני צעדים...

ומה שכתבתי לגבי אווירה זה כי הכותב מתייחס להתנגדות להישאר "אין לי פה כלום", לא כתב שהשיקול שלו לחזור זאת קדושת הארץ.
אבל הוא מהארץ. הם התחתנו כאן. הלכו לשליחות מוגבלת.ד.

גם היא היתה כאן מגיל 15. פתאום מתברר שחזר וניעור אצלה הענין של שם. אפשר להבין את הרגשתה הסובייקטיבית.

 

בעצם, אם נסתכל על הענין "יבש", היא רוצה לגרום לו להישאר שם ח"ו.

 

ואכן, הוא רמז על ההלכה האומרת - ולא רק לגבי מי שהיה בארץ ורוצים להשאירו בחו"ל - שאם אחד רוצה לעלות לארץ והשני לו, "יוציא ללא כתובה" וכן ההיפך. זה מובא גם בשולחן ערוך. רואים את חומר הענין.

 

אלא שאין ענין להגיע לפאזה הזאת של הדיון. צריך לחשוב איך לפתור בדרכים טובות.

 

אבל זה לגמרי לא כאילו מדובר בדבר של "מה בכך", או סוג של התנדבות..

 

 

[הוא כתב, "רציתי כבר לחזור לארץ ישראל". אפילו כתב, "חושב ברצינות על גירושין ללא כתובה".. (רמז להלכה הנ"ל).

ה"אין לי פה כלום" שלו, זה להבנתי כמו כל אדם מהארץ, שמחבור לקדושתה, שמרגיש שזה שום דבר שם]

אין מקום כמו ארץ ישראל.לב אמיץ

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

סבלנותהעני ממעש
אולי תתפשרו,- עוד x. שנים להשאר שם, ואז לחזור ארצה. תדיר, ש'נתקעים' בשליחות. גם אם קרץ לה מדיי, ורוצה כלל לא לחזור- לא נ'ל למהר גירושין.. ואולי בבוא היום אכן תחזרו.. בהצלחה
וואו. זה גורם לי לחשוב על עצמינו-האור שבלב
אנחנו בארץ, בקהילה קטנה מאוד ישראלית שבעלי מאוד מחובר אליה- כרב קהילה.
א-ב-ל-אני, כאחת עם תרבות אמריקאית- הורים אמריקאים-(אבל בחיים לא הייתי בחו"ל)- אני פחות עם'תרבות' ישראלית - בעלי זורם עם הציניות הישראלית, עם הסלנג..ההסטוריה, הפוליטיקה.. מעורב. וזה מקרב.
ואני? מרגישה שיש מצב שבארהב ארגיש יותר בנח.. עם התרבות שאני מכירה..בעלי לא יודע מילה באנגלית, ואני מדברת שוטף..
בכללי בהתחלה-לפני13 שנה בערך..- רציתי ישראלי, ולא אמריקאי, רציתי מישהו עם תרבות ישראלית-ולא כמוני.
היום- אני מבינה את ההבדלים.
אנחנו אוהבים מוזיקה אחרת
סרטים אחרים
בקיצור- שונים.
ואני כרגע במצב שאני מבינה את החשיבות דאנחנו במקום הזה בא"י, אממה- לפעמים אני משתוקקת לעוף.. לחו"ל... לארהב...
הסיפור שלך- הפותח- גורם לי להבין שיש מצב שזה יקרע את משפחתי. דבר שאינני רוצה ח'ו. עם כל הקשיים(ויש).
.
אני מקווה שתצליחו למצוא את הפשרה הכי טובה שתשמח את שניכם(אולי קהילה אמריקאית בארץ? כמו אפרת? או במודיעין?שם היא תרגיש חו'ל...)
.
אני מבינה את המצב הזה.
בעלי גם היה לא מוצא את עצמו בחו'ל... כולו ישראלי.
ואני- למרות שנולדתי וגדלתי בארץ- מרגישה אחך אני פחות מתחברת לישראלים ממש- צברים עוקצניים וציניים..
..
ה' ישלח לכם פיתרון.
ויעזןר לי במקומי... שאםסיק לייחל לטוס מפה........
כדאי לקחת בחשבוןl666
שעולים הרבה פעמים משמרים תרבות של ארץ מוצא של אותה תקופה שבה הם עלו בעצמם. אבל יכול להיות שתרבות ומנטליות ומצב פוליטי בארץ מוצא השתנו בלי היכר מאז. אני מעדה אחרת וממש רואים הבדל במנטליות כל עשור בפני עצמו. כך שלא בטוח שהיית משתלבת בחו''ל, אולי את מכירה סרטים ומנטליות שהיו כשהורייך היו צעירים ועכשיו הכל השתנה
יש מקומות מאוד "אמריקאים" בארץתפצי
גוש עציון, איזורים בבית שמש ,איזורים בירושלים, גבעת זאב ועוד מלא בטח
סליחה גברתי האמריקאית..אני123
לא יפה להכליל את כל הישראלים כעוקצניים!!!
היית רוצה שאכליל את כל האמריקאים היהודים?

כל אחד הוא שונה יחיד ומיוחד.

למה גזענות על הבוקר?
אולי לגור בארץ בקהילה אמריקאית?!עובד
יש קהילות כאלה למשל בבית שמש,
וגם בעוד מקומות-
אמרת שהסיבה היא הקהילתיות?אמא_מאושרת

ששם יש לה קהילה ובארץ לא?

איפה גרתם קודם בארץ? אולי להתפשר על לחזור לארץ לישוב שיש שם חיי קהילה טובים יותר?

לא חסרים כאן מקומות כאלה..

אולי אפשר למצוא ישוב שיענה על הצרכים של שניכם?

אולי תנסו קהילות אמריקאיות "כבדות"?44444
אני יודעת על רעננה, אפרת, אלעזר ויש גם הרבה ביד בנימין- לא יודעת אם הן קהילה בפני עצמה.
בשורות טובות!!שעבאס
תודה רבה לכולם על כל העצות והשיתופים
אנחנו חוזרים ועולים לארץ ישראל...מצאנו מקום נחמד באפרת שיתאים לשנינו
הודו לה' כי טובאני והגיטרה
בעזרת ה' תמשיכו לבנות את ביתכם, ואת הזוגיות, כאן בארץ הקודש
ב"ה שתהיה התאקלמות טובה ונעימהפאז
יופי... זכות ארץ ישראל עמדה לכם...ד.

[מצאתם איזו "אמריקה קטנה" כאן?..

 

העיקר שזה כאן]

ככ משמח!!! דבוריתאחרונה
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...