אני לא אוכלת.
זה גרוע גרוע גרוע.
לכפות על עצמי לאכול?
אני אקיא.
תכאב לי הבטן בטירוף.
אני לא רעבה.
ומה אכלתי?
כולה כוס קורנפלקס.
עוד שניה כבר צהריים.
אולי אני אוכל ארוחת צהריים נורמאלית.
אולי.
אני כנראה יורדת במשקל שוב, אחרי שעליתי קצת.
גרוע.
אוף.
אני באמת צריכה לשתות. חם מדי. אסור לי להתייבש.
ואני צריכה גם לאכול אבל כנראה זה לא יקרה.
ואני צריכה לקחת את הוויטמינים.
פוף.
נמאס לי.
ובכלל יכולתי אולי לפגוש אותה היום, אבל אני לא קמתי והיא בכלל הגיעה לפה מאוחר ממש ואז היא לא יכלה.
והמורה התקשרה אליי.
עליתי למעלה,
ואני רואה שיש לי שיחה אחת שלא נענתה ו-3 הודעות. כמה זמן זה לא קרה לי.
שיחה שלא נענתה מהמורה.
הודעות-
אחת ממנה, אם אני רוצה לבוא אליה שבת.
אחת מהמדריכה בכלל לבנות שעושות פסיכומטרי.
ואחת מהמורה שהיא תשמח לדבר ושאני אחזור אליה.
פחדתי מזה פחד מוות.
ניסיתי למשוך תזמן, ניסיתי לחשוב על מה היא תדבר איתי, והגעתי למסקנה שעדיף לי לחזור אליה כי בכל מקרה היא תנסה לחזור אליי שוב אז עדיף לסיים עם זה כמה שיותר מהר.
בסוף היא בכלל רצתה לדבר איתי על הפנימייה שנה הבאה ועל החדרים, אם יש בנות שאני רוצה במיוחד להיות איתן וזה.
היא אמרה שהיא כן רוצה שאני אתחיל לחזור שנה הבאה לפנימייה, ושהיא חושבת שחבל שלא כי יש את הצד החברתי...
אמרתי שהיה לי טוב להיות בבית, ושיהיה לי קשה לחזור לפנימייה, ושאני לא כל כך רוצה.
היא אמרה שאני אחשוב על זה,
ושבכל מקרה אני אגיד לה בנות שיהיה לי יותר טוב להיות איתן בחדר כדי שיהיה לי טוב אם אני אשן.
אמרתי לה.
שכחתי להגיד לה בת אחת, לא נורא כתבתי למדריכות גם אותה.
וחשבתי על זה שלא כתבתי להן בנות שאני לא רוצה להיות איתן.
בעצם זה כל מי שלא כתבתי.
תמיד כתבתי בנות שאני לא רוצה להיות איתן.
כי כבר הבנתי שזה פועל לרעתי אם לא.
אבל לא אמרתי על זה כלום למורה, וגם למדריכות עכשיו זה פאדיחה להגיד.
אני לא יודעת אם אני אגיד להן.
להשאיר את זה ככה?
זה יכול באמת לפעול לרעתי.
אולי אני אגיד להן רק כמה בנות שאני ממש לא רוצה והגיוני שהן יכתבו אותי.
אולי.
לא יודעת.
פתחתי הודעה כדי לכתוב למדריכה, וסגרתי.
טוב.
נראה.
לא יודעת.
אוף.
אני לא עושה כלום.
משתעממת.
זה גרוע.
אולי אני אתחיל לצייר.
פחח.
ובכלל אני צריכה לעמוד בשיעורי בית. להאמין שאני יכולה במשהו, ולעשות הכל כדי להצליח.
חשבתי שאני אעשה את זה על לקום בזמן, לא הצליח. על להתפלל, פחח.
אוף.
ואני צריכה גם למצוא חיזוק.
אולי עד מחר יהיה לי.
טאטעעע
תושיע.
