בעקרון גמאני הייתי בדיוק כמוך...אני בנאדם שיותר קל לו לסמוך על עצמו ולעשותדברים לבד ובהתחלה מאוד התנגדתי למדשית..מה גם שכבר היה לי נסיון רע עם מדשית אחרת..

יכולה להגיד לך שהיה לי מאוד קשה להתרגל לרעיון בהתחלה אבל באמת שזה נתן לי המוןןןן-פתח לי את הראש לדברים אחרים, שינה לי גישה, הכניס לי מוטיבציה, עזר לי לתפקד יותר טוב, לימד אותי לתת מקום לשני ופשוט נתן לי את האופציה לא להיות באטרף כל הזמן ולתת לפעמים לאנשים אחרים לעבוד איתי יחד על משהו.

לגבי הלימודים-ההדרכה ממש לא מפריעה, היא רק נתנה לי הזדמנות ללמוד לנהל זמן, לדעת איך ללמוד למבחן בזמן קצר יותר.

חוצמזה ההדרכה מאוד שינתה אותי לטובה ועזרה לי מאוד להיפתח ולזרום ובנתה אותי.מומלץ בחום!!!

אם היית בלי מדש"ית, את חושבת שהיה לך קצת קשה בלימדים? ותודה רבה שענית!!

שנה ראשונה-בלי מדשית ושנה שניה עם...

גם עם וגם בלי מדשית היתה לי פחות או יותר את אותה היכולת להשקיע בלימודים ואת הזמן..אבל באמת מדשית זה לפעמים ממש מציל כשיש לך רגעים שפשוט קשה לך להכין פעולה או שאין לך זמן..וזה גם, כמו שכבר אמרתי, ממש פותח את הראש ומרענן..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....