עבר עריכה על ידי גור אריה יהודה בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ח 00:19
יש לי חלום.ללכת למקום שקט.
לגור בבקתה באמצע שום מקום
ופשוט לישון ימים שלמים
בלי אנשים מסביב.
רק אני והשקט.
נראלי אני פשוט צריך קצת ספייס.
מרחב אישי.
אין אותו.
למה? כי יש אנשים מסביב
אני שונא
אנשים נשים בחורים בחורות הורים מורים ילדים קטנים תינוקות
וכל דבר שקשור לאנושות.
לא סובל.
בכלל אנושות זה חופר
אנשים מרגישים צורך לדבר כל היום.
תסתמו קצת.
אם אין נושאי שיחה לא חייבים לדבר.
מותר ללכת או לשבת או לעמוד אחד ליד השני בשקט. בלי לדבר. אל תרגישו רע עם זה.
מותר גם קצת לא להתעניין בילד שלכם.
או בחניך.
או בתלמיד.
או בחבר.
אם אתם רואים שזה לא מתאים לו לדבר אתכם אז אל.
תנסו פעם אחרת. בזמן יותר טוב.