"היי מותק."
"היי אבא. איך היה היום שלך?"
"די טוב. איך היה היום שלך?"
"עצוב."
"עצוב?"
"כן, עצוב. האוגר שלי מת."
"אוי, חמודה, אני מצטער."
"אולי תבוא?"
"אני לא יכול, מותק. אני עובד."
"אתה כל הזמן עובד."
"יש לי שבעה ילדים, מותק. אני חייב לפרנס אותם בכבוד איכשהו."
"אולי תחזור לאמא?"
"אמא ואני התגרשנו. אני לא רוצה לחזור אליה."
"אבל אני רוצה, אבא."
"לפעמים אדם חייב לחשוב על עצמו."
"אבא?"
"כן מותק?"
"אתה אוהב אותי?"
"מאוד, חמודה."
"תספר לי על הילדים שלך שאני לא מכירה."
"טוב... לגדול קוראים נועם והוא בן חמש. אחר כך יש תאומות בשם נוגה ושירה והן בנות שלוש. ולפני כמה חודשים נולד בן החמוד."
"אתה אוהב אותם?"
"מאוד."
"יותר משאתה אוהב אותי?"
"אני אוהב את כולכם במידה שווה, מותק."
"למה עזבת, אבא?"
"לא עזבתי. אמא ואני החלטנו להיפרד. אני עדיין רואה אתכם בכל שבוע."
"כן, אבל רועי חגג אתמול יום הולדת ארבע עשרה ואתה לא היית."
"אני אקנה לו מתנה."
"הוא עדיין יהיה כועס."
"רועי כועס עליי?"
"כן."
"טוב, חמודה. תשמרי על עצמך. נוגה קוראת לי ואני חייב להכין לה ארוחת ערב. אני אתקשר מחר, בסדר?"
"מחר אני בטיול."
"אז מחרתיים, ביום רביעי. ואם אני לא מתקשר, תתקשרי אליי, בסדר?"
"בסדר."
"טוב, מותק. להתראות."
"להתראות אבא."