קשה לשמוע על כל הקשיים הנוראיים האלה שעם ישראל עובר!
מסכנים הם. ומסכנות הבנות. הם פשוט סובלות.
הלוואי ויכולתי לאמץ אותם. לגדל אותם.
בכללי עם ישראל צועק אליך מתחנן אליך מתי תשמע לו?
לאחרונה כל שיחה הכי קצרה עם מישהי/ו ברחוב גורמת לי לאהוב אותו מלא
ולהעריך אותו. מי שחי פה בעולם המבולבל הזה ועדיין רוצה אותך הוא מנצח
גם אם הוא רוצה לרצות או רוצה לרצות לרצות או רוצה לרצות לרצות לרצות....
הטרמפ ההוא מיום חמישי.
פשוט בנאדם אדיר
אז הוא לא ניראה דתי,הוא גם לא שומר שבת.
אבל הוא הרבה יותר חזזק ממני ומכל אחד אחר.
התהליך הפנימי שהוא עובר עם עצמו. הרצון.
ההשתוקקות לקשר איתך. לטיפת גילוי אהבה.
אז נכון הוא מודע לזה שהוא מבולבל ולא מצליח לגמרי לעשות מה שאתה רוצה.
אבל הוא מאמין שיום יבוא והוא יחזור בתשובה.
והכל יראה אחרת. והוא ידבק בך באמת.
והוא כל יום מניח תפילין. ומתאמץ להתקדם.
תודה שבהשגחתך גרמת לי לסוע איתו.
תודה עליך ה'!.
תודה גם על הספר שקראתי בשבת.
וואו. איזה גבורה יהודית.
תכלס אני מאמינה שבזכות כל אחד כזה שהאמין.
שבטח בך וסמך עליך לגמרי. ולא פחד מהשטן הזה כלל.
רק הלך עם האמת בתמים ובאמונה נגמרה השואה.
גם אם אף אדם מציאותי לא חלם שבגלל ילד תסתיים המלחמה
אני מאמינה שזה בגלל כל ילד כזה שרצה לנקום
שרצה לפרסם שם ה' בעולם.
הם היו גיבורים אמתיים. אנחנו צרכים ללמוד מהם
אסור להתייאש מדמיון שלא ננצח.
כי ככל שהשטן נראה גדול
כך גם הכח לנצח אותו גדול
פשוט זה בסתר בשביל שנגלה זאת בעצמנו.
שאנחנו נאמין בכוחות האלו.
בעוצמה ובגבורה היהודית שטמונים בנו.
ביכולת שלנו למסור את הנפש.
ה' תודה על כל התובנות החזקות האלה.
תודה על השבוע המפנק שהיה לי
תודה על ההתבודדות, תודה על הנגינה
תודה על התפילות, תודה על סעודה שלישית
תודה על הנס איתה. זה הזויי פשוט.
היא נחנקה לגמרי.
פשוט נסגר על הצוואר שלה החלון של הרכב.
כשהראש בחוץ והיא בפנים...
היא כבר החליפה צבעים, הלכה והתכתה
תודה שהיצלת אותה ולא נשאר לה מאומה מזה.
רק טראומה קטנה לה ולהורים.
ושריטה קטנה בצוואר
תודה על המסיבת הודיה.
פשוט על הכל. אבא אני אוהבת אותך באמת באמת. ומתגעגעת.
