חוץ מרעב לא מרגישה משהו

אחד

גדול

ואיום

ונורא

וכואב.

תחפשי בך.

כמעט היה לי דמעות.
אפוסטמוס שרף את התורה-את הדבר הכי לעם היהודי באופן לאומי,ובאופן אישי.
באמת זה כואב.
בטל התמיד-הקשר שלנו עם בורא ירד בדרגה,אין קורבנות.
השכינה התרחקה.
נשתברו הלוחות-זה היה על חטא שעבדנו את בעגל-מצד אחד עצב,מצד שני תהליך כזה מהיר של 50 יום מיציאת מצרים-היה מהר מדי...
הובקעה חומת ירושלים-מסמל את החורבן שלנו,שעיר קודשנו נחרבה.
בעזרת הבורא אנחנו רואים בבניין ירושלים בדורנו.
הועמד צלם בהיכל-הכבוד הלאומי שלנו ברצפה.
אין ערך לקודש,ביתי כבר לא בית תפילה.
חילול ה' גדול.
עצוב שכך נעשה מבית קודשנו.
יהי רצון שנזכה להשראת שכינה במהרה בימינו.

משיח!! תבואאאא

אמן