הַלֵּב שֶׁלָּךְ בָּנוּי עַל הֲרִיסוֹת
אַתְּ מְהַנְהֶנֶת תּוֹךְ כְּדֵי דְּמָעוֹת
זוֹכֵר אוֹתָךְ מִתְפַּלֶּלֶת לַנֵּרוֹת
הַיּוֹם פָּחוֹת, הַיּוֹם פָּחוֹת
זוֹכֶרֶת שֶׁרָקַדְתְּ עִם יָרֵחַ מָלֵא
אֵיךְ עָמַדְתִּי בַּצַּד מַבִּיט וּמִתְפַּתֶּה
'אֵין לִי פּתַח בִּשְׁבִילְךָ' הִיא לָחֲשָׁה
וְחִיְּכָה, אֵיךְ שֶׁהִיא חִיְּכָה
כַּמָּה זְמַן נִשְׁאַר לְהִתְאַפֵּק
הַאִם אַתְּ עוֹד סוֹפֶרֶת אוֹ שֶׁהוּא חוֹמֵק
וְאִם הָיִית קְרוֹבָה אוּלַי הָיִיתִי צוֹעֵק
אֱלֹקִים עָזַב
עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ?