פתאום הבנתי שראיתי את השיעור של הרב .... במחשב
עד כמה אני רחוקה.
ממך. מהדבקות בך. מהחיבור אליך.
עד כמה שיגרת החיים גרמה לי לאבד אותך לקצת זמן.
ועד כמה כל שיעור שלו מזכיר לי אותך
את האהבה שלנו. את החיבור. את הגעגועים.
הניגון שהארת לי היום הביעה את הכאב מהנשמה.
אבל עדיין לא חוויתי את זה בשלמות.
וכשראיתי את השיעור.
ונזכרתי בתקופה הקדושה שעברה עלי.
ועד כמה התרחקתי משם,בטעות,בלי להתכוון
התחלתי לבכות והרגשתי ממש את הכאב
שביטאתי בניגון שהארת לי מוקדם יותר
פשוט התגעגעתי אבא.
אליך. אל התורה הקדושה.
אל ההתחדשות.
אל הקשר הטהור והאמתי איתך.
אל ההודיה האמתית. בהתלהבות, בהתרגשות.
אבא. תודה שפתחת לי את הלב להבין איפה אני נמצאת.
לקלוט את האדישות שמקננת בתוכי! 
תודה עליך ותודה על השליחים שאתה שולח
להזכיר לי מי אני ומאין באתי!!!!
אני אוהבת אותך מלא מלא ומתגעגעת