זהומחפשת^

 

Nxhc, prhsv

]zv hvhv ncukdi' thi kh srl kxsr t, zv' neuuv akt tpdg ct; tjs cauru, vtkv[

tukh bgav tj, fzu' t,v husg/

zv rghui kt eg/

tukh cn,jo v,jbv' tug k vjunu,

tukh/

tukh bp,j aukji tu abx,pe cxpxk/

uzu ,vhv nxhc, prhsv' tnh,h,/ jzev hmhcv/ fnu zu atbh njpa,^

t,v ,dhs kh akt' tbh tjzur: kt/

js vjkyh' eme ju,l/ kt

tukh ,xpr at,v nturx tu cear rmhbh/ tukh ,dhs azv kt ct cjacui' cfkk kt/ uthi xhfuh/ ukt' kt hmt kl kjauc gk zv krdg/ zv kt n,tho' tbjbu kt eaurho' uthzv hksho vhhbu  fahmrbu cugv ubfbxbu k,ufv/ v,cdr, ntz' tbh gshhi kt/

t,v  ,dhs akt' tbh tang t, zv / kt/

js nangh' cuyj' kt/

tbh tcfv tukh' kt fnu acfh,h tz' kt fnu acfh, tz ]cy jkt ctkl kvhzfr? Do kh zv eurvg kcs[ v,rdk,h' vcb,h' dsk,h/ ]gshhi futc khg' tck gzuc' zv kt nv armh,h kunr]/

utz beuo' tbh tbgr ,wjmth, tkl ktuyucux/ t; tjs kt hert kh rjk ubgav akuo fk vsrl' cfk rnzur/

tbh kt tjpa tu,l hu,r' kt tgeuc tjrh pmkaho cpuruo'/ kt/

kt tjpa tu,l cghbho gk tupbhho jankhu, chruakho' kt taeh; gk n,jo v,jbv' gk vneuo vzv cfu,k/ kt takv t, gmnh to ,gcur ao p,tuo/

cnxhcv vzu ,xpr kh fnv afj,' yuc? Fnv afj,' fnv cgmo nguko kt zfr,' yuc?

Uzvu/ ubafj' gus ,eupv tbh tmt kpdhau,' tafj nnl/ tukh ,mt t,v ]tukh fcr hmt,[ bafj'

Faahtku tu,h nv tbh njpa, snu,l kt ,gnus nuk ghbh

Tbh gumn, ghbho' nbxv ksnhhi/ vusgv nnl' tukh gsh; navu geh; hu,r/ akt' uzv js nangh uthi crhrv/

]nuzr' tck kpgnho ffv juddho nxhcu, prhsv[

Vhv akuo/

fi' t,v hfuk kkf,' tbh tpbv fti vfk/

tk ,x,ucc' / tbh kt tx,fk/

zvu' vrn,h ,w npv vaeupv' ehpk,h kpj' gucsh v,crutv hbeu pv njr/

takj kvo do ,wthmyruck' ugus navu n,gus, vzvu, akh' takj do ,wncyho chpu' utkl kh/

tdc' ,usv kns,h nnl kvhu, jzev gah,h t, zv/ czfu,l

by rjk

 

 

עדיף שלאמחפשת^

אולי אל תספרו לי מה כתבתי כאן, כאילו שם.

אני יודעת וזה קצת יותר מידי בשבילי.

חיים מחכים לי, נראלי אלך לפגוש אותם.

ביי [או שלא?]

ימ''ל

עצוב (מקווה שהתכוונת שיקראו, ואם לא אז סליחה ). המון כוחות...

≯≯מחפשת^
תודה (התכוונתי, אם זה כאן בסוף. )
∵∴מחפשת^
אני סוחטת מעצמי, עוד קצת
כמה טיפות,
מערבבת.
שלא ישאר כלום בחדרים.
הכל יוצא.
(אולי אתחיל חדש.
מחר)
”∑מחפשת^
יש ירח יפה בחוץ,
כאילו הלילה במיוחד.
ומחר, יום עמוס
כאילו עמוס במיוחד.

ואני כאן.
מנסה להתרחק משם.


mnמחפשת^
בתוך מעטפה קטנה
יש פתקים צבעוניים
בעברית
באנגלית
בתא הקטן בתיק שלי
ההוא עם האוצרות
שאספתי בדרך.
מזכירים לי
שהבטחתי
שדרכתי ת'קשת חזק
גם אין אף חץ בסביבה.

הבטחתי לא לשכוח.
אני מנסה לזכור
שהבטחתי
לבחור, לשכוח.
∑∞^∞מחפשת^
אני צריכה ללכת
עכשיו
ובכללי
מצאתי ת'מפתחות של הבית.
איפה של הרכב?
לא רוצה למות,
כי אני לא יודעת איך עושים את זה נכון.
אולי אעשה תאוריה בקיץ
לבנתיים יותר מידי מעשי כאן.
והרב קו,
שהתמונה לא אקטואלית
מזומנים אין לי. כמו תמיד.

ברגל,
שלא אשכח להתכופף לקשור את השרוכים.
שלא אייצר את המכשול
דרכו אפול
בצעד הבא שלי.
@ל@מחפשת^
우리는 인생에서 다시 만날 수 없다.
זהו, הבנתי. חזק.
עכשיו, מתחילה ליישם
%∴מחפשת^
הכוח של הלילה,
זה לגרום לך להסתכל בהלם בבוקר,
על מה ששרבטת אי אז,
לפני שהירח התכווץ מעוצמתה של השמש.
{°}מחפשת^
כשהאדמה היציבה מתערערת,
זו ההזדמנות שלי לנסות ללמוד
לשחות
לצלול
לרחף
אולי לבנות משהו חדש,
אולי למהול את המים
בהם כמעט טבעתי
בחול טוב יותר,
לבנות משטח קשיח,
קשוח
יציב.

אולי
למחוק סינפסהמחפשת^
(הי, יכול מאוד להיות שלא דייקתי במושגים רבים, אשמח אם תעירו. חלק מהמושגים והתהליכים שגויים במכוון)

למחוק סינפסה, זה קשה. כמעט בלתי אפשרי
ליצור אותה זה קל, אולי כמה דקות.
שבוע והיא יציבה לגמרי. האקסון טרמנילס שולח יד לדנדריט מהסומה ליד.
הם קרובים, רחוקים מעבירים נוירוטרנסמיטור.
אחד, שתיים, שלוש
ויום אחד אתה מחליט שלא- הסרט הזה לא טוב לך.
מבקש להפסיק.
אתה שולח GABA ושוב, שכנעת. המערכת מפסיקה לתפקד.
קצה של אקסון נקרע, הוא מסתובב במוח, חוסם עורקים.
לא משחרר דופמין. לא. לסומה ההיא שהזניקה אותי כל פעם מחדש.

ואז, ברגע אחד של חוסר תשומת לב. הם מתחברים במהירות, כמו מגנטים שייחלו אחד לשני שנים.
אין GABA בעולם שמסוגלת לומר להם לשתוק.
פועלים. במרץ.
דופמין וGABA באיזשהוא מקום באלי דופמין, אולי העונג הזה, אולי הפעם הזו. אולי.
דופמין משתחרר, נוגע, לא נוגע. נשאר. לא מתרחק מהמרווח הסינפטי, מפעיל שוב ושוב את אותם רצפטורים.
והם, כמו לא התיאשו. כאילו ולא הבינו ת'פרנציפ. מעלים את מתח הממברנה, ונתרן, וסידן. האשלגן לפעמים מגיע, כשאני מרשה. בדרך כלל לא. בדרך כלל לא.

ולפעמים אני לא רוצה פוטנציאל פעולה.
בכלל, כלום.
אבל, למחוק סינפסה, זה קשה. כמעט בלתי אפשרי
ליצור אותה זה קל, אולי כמה דקות.
שבוע והיא יציבה לגמריהאקסון טרמנילס שולח יד לדנדריט מהסומה ליד.
הם קרובים, רחוקים מעבירים נוירוטרנסמיטור.
אחד, שתיים, שלוש
ויום אחד אתה מחליט שלא- הסרט הזה לא טוב לך.
מבקש להפסיק.
אתה שולח GABA ושוב, שכנעת. המערכת מפסיקה לתפקד.
קצה של אקסון נקרע, הוא מסתובב במוח, חוסם עורקים.
לא משחרר דופמין. לא. לסומה ההיא שהזניקה אותי כל פעם מחדש.

ואז, ברגע אחד של חוסר תשומת לב. הם מתחברים במהירות, כמו מגנטים שייחלו אחד לשני שנים.
אין GABA בעולם שמסוגלת לומר להם לשתוק.
פועלים. במרץ.
דופמין וGABA באיזשהוא מקום באלי דופמין, אולי העונג הזה, אולי הפעם הזו. אולי.
דופמין משתחרר, נוגע, לא נוגע. נשאר לא מתרחק מהמרווח הסינפטי, מפעיל שוב ושוב את אותם רצפטורים.
והם, כמו לא התיאשו. כאילו ולא הבינו ת'פרנציפ. מעלים את מתח הממברנה, ונתרן, וסידן. האשלגן לפעמים מגיע, כשאני מרשה. בדרך כלל לא. בדרך כלל לא.
ולפעמים אני לא רוצה פוטנציאל פעולה.
בכלל, כלום.
אבל למחוק סינפסה, זה קשה. כמעט בלתי אפשרי
ליצור אותה זה קל, אולי כמה דקות.
°°מחפשת^
למה?
אני עדיין כאן?
והייתי צריכה ללכת מזמן.
איש לא
מחכה לי
בבית.
איפה כאן?ימ''ל

כאן כאן? כי בדיוק גם אני כאן

כאן כאן וכאן שםמחפשת^
כאן כאן
וכאן שם
ושם
שזה הכאן הלא חדש
שלי
שמישהו יעשה אתחול כבר.
בעצם, עדיף שלא
כאןימ''ל

ליד הרכבת?

 

כבר בדרך הביתהמחפשת^
למה בוכה???מחפשת^
כיימ''ל

אפילו לא עברת להגיד שלום.

 

סתם, זה היה בצחוק...

מחפשת^
זה לא שווה את זה😛
(אני כמעט ולא עוברת שם בזמן האחרון
נמסתי לי בתחנה אחרת, חלקים ממני עדיין בגוש דן)
|&|מחפשת^
כמה ניסיתי לזכור
כדי לשכוח
לא עזר.
המאגרים התרחבו.
אולי על חשבון
חלקים אחרים.
m+מחפשת^
אמא, מה קורה?
היום היה בסדר.
כן, מבחן מכשיל, עברתי. אני חושבת.
מה עוד?
כלום. הכל טוב.
אני עייפה, לכן אני ככה היום.
יעבור.

(אמא, קשה לי. יש מצב רגע? את נותנת שעתיים, אולי קצת יותר. ואפס תגובה אם אפשר. אני רק אדבר, תקשיבי.
כל השדים קמו היום, ועוד חשבתי שהרגתי אותם אתמול, בחורה מוזרה שכמותי)

איזה כיף, תודה.
הכנתם בדיוק מה שאני אוהבת.
כן, אני על רבע ארוחת צהריים ובמבה.
תודה.

(אולי אמצא מקום שקט לחשוב בו, להיות.
יום אחד. תקראי, תשמעי מה שאמרתי בסוגריים כל הזמן הזה)

מוסרת לך חיבוק, תופסת?
|-|מחפשת^
כשאתה לא יודע אם תוכל
להגיע לצד השני של הנהר.

אתה יכול לנסות לעבור,
לבדוק
אולי כן
אולי לא
מקסימום תחזור

ואתה יכול לשרוף ת'גשרים
ואז בטוח
אתה לא יכול.

חסכת ת'דרך הלוך.
בעיקר ת'חזור
?€מחפשת^
משהו בי מסתמך על זה
שאפחד לא יטרח לקרוא את התגובה ה25 בשרשור הזה.

כואב לי.

תעני,
אני רוצה לגמור את היום הזה, לשכוח ממנו.
לישון.
|סוף|מחפשת^
זהו,
היום הזה לאט לאט הולך לו.
אני משאירה אותו כאן
24 שעות לשרשור המשוגע הזה.
אני אוספת את עצמי
מכל המקומות בהם השארתי אותי.
מהמסילה ברכבת
מהמסיבה אתמול
מהתכתובת עכשיו.
מכניסה לקופסא סגורה
את כל מה שליקטתי היום.
שומרת.
עולה על כיסא
מניחה במדף העליון
יורדת
מוציאה ת'כיסא
יוצאת מהחדר
סוגרת ת'דלת
הולכת.
חוזרת.
מכבה את האור
נועלת.
בלי להתראות
מסתפקת
בביי

דמעות אחרונות
מרטיבות את הכרית שלי
(כן, לא אפתח פצלש בשביל לומר את זה)
איך זה היה למעלה?
אני חותכת אקסון?!
כן, אני חותכת אקסון. שוב.
אולי הוא יאבד מכוחו יום אחד.

ואיך הכל התחיל אחרת
ואיך תכננתי לגדול,
לשכוח.
ואיך אני כאן, עכשיו.

אני צריכה כוח.
יש לי.
אשתמש בו.
אהבתי את הרשומות הקצרות האלה כאן.
הם חלק ממני.
בוחרת אחרת.
טוב יותר
בעז"ה זה יקרה.

עוצמת עינים
איך מהכאב הזה
יגדל
משהו טוב בסוף.

אני שוכחת,
בוחרת
הכי חזק שאני יכולה
בהצלחה לי



למדתי המון.
בכל התחנות המוזרות
של החיים שלי.

הירח של אתמול נעלם,
רגוע פתאום עכשיו
בקצה השכונה ילד מחפש
את אבא.

יש בי כוח
בעז"ה

ביי



(לא מאמינה שמישהו קרא עד כאן, אז הרשיתי לעצמי)





(אממ...ימ''לאחרונה

רק אומר שקראתי את כולם)

פיזיקה של צליליםxmasterx

אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר

זה לא נכון

צליל זה הגעגוע לשקט.

רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.

כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.

הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.

כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.

חילול המנגינה.

החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.

בשקט

בחלל

עכשיו יש שקטxmasterx

עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו

ועלו

ונמתחו במתח מטריד

לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.

אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.

עכשיו יש שקט

ומתחיל הצליל הבא.

כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא

מה נשמע

מה נראה

מה יהיה

מי ינגן

אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.

פיזיקה של צלילים

צריך לצאתxmasterxאחרונה

לקחת קצת חופש

לרדת לסיני

אולי לחלק המערבי שלה

באזור חנוכה, קצת לפני

לסיני יורדים

אחר כך עולים בחזרה

מסע של חורף

למכרות הטורקיז

הצבע שלא מתאים לכלום

עם כלום

גם לא עם עצמו

כמה סמלי.

כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה

שניה לפני חנוכה

רגע לפני האור

יורדים מערבה

צבעים

טעמים

צורות

צלילים

מים

חול

שמים

בעלי חיים

עננים

רוח

בא לי לטוס להודוניגון🌿

כן כן

עכשיו.

..זית שמן ודבש

מממממ

יש שם עבודה זרה

מממניגון🌿

לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם

סגור?

😂😂

מה מושך אותך לעשות בהודו?Gini

מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….

וואלה מושך אותי עדיין...ניגון🌿

הצבעים הריחות... החופש

באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם

זורמת גם לסיני

נראה לי שויטנאם תענה לך על כל הצרכים …Giniאחרונה

מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.

(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)

מה אתם אומריםניגון🌿

אני יצליח?

בהצלחהxmasterx

תודהניגון🌿

אוקי

אז הצלחתי

מה במת....?

כן

יאו

כייף! נהדר שהלך לך טוב! בהצלחה בהמשך גם כןGini

🙏🙏ניגון🌿אחרונה

את תצליחי.משה

(בא')

תודה🙏ניגון🌿

..זית שמן ודבש

לכו להצביע!

גם בגשם!

הקפצהזית שמן ודבשאחרונה

..דף תלוש

This is a day that I wanna get into bed and never get out

יש כמה סוגי הזנחהxmasterx

ההזנחה הקלאסית

התעלמות מוחלטת מהכל מהצרכים מהרצונות הכל שקוף

אין אותך אתה אוויר או הפוך

ויש הזנחה אחרת

מרוב עושר ורווחה כבר מואסים בכל קשר

אל תפנה אלי קח מסך

או שהוא במסך והיא מתחננת לשאריות.

יצאתי לסיבוב אחר הצהריים בשכונה

רואה אבא עם כמה ילדים מחנה את הרכב

הפנים קדימה להימנע מרוורס כבר אינדיקציה ברורה לבעיתיות.

רכב חשמלי מהעבודה

הכל מצולם ומתועד מכל זוית

כל ילד יורד עם הגלידה שלו והכרס הקטנה שלו

וכל החמודים האלה הולכים אחרי האבא כשהוא במסך שלו מחפש צל ושקט

המכשיר הזה לא משאיר להם סיכוי

הם מתחילים לגשש לשחק להתלכלך להיות ילדים

והוא תוך כמה דקות החליט שנמאס לו והולכים

כי אלוני מתלכלך

ויותמי צריך להתפנות והכל מאבד שליטה

הם מתלוננים

הם רוצים להישאר בחוץ

לשחק

להיות עם אבא וגלידה ובוץ וחרא כמו שילדים גדלו תמיד

והמחזה מרתק

חוסר האונים מול הבקשה ליחס והבקשה לאבא.

כואב הלב עליהם ועליו ועל כל העולם

הכל אבוד

הבחירות הגיעוxmasterx

שס תמיד עושים לי מצפון עם הרב עובדיה

וגם ג' אבל פחות

נותן לעצמי ללכת לנוסטלגיה הזולה לזרום איתה להיזכר בסבתא שקוראת תהילים ומבשלת וסבא שחוזר בערב מהעבודה ושומע שיעור של הרב.

זה לא זיכרון שלי זה זכרון שהראש שלי ממציא כשאני שומע אותם מחזירים עטרה ליושנה

הזוי

אז ביבי או שס או ג' לא יודע נראה

רק שיגמר ויעבור תחזור אהבת החינם וחיבור המחנות

שעון החורף הזה מעורר את האופטימיות קמים כשיש אור

חוזרים הביתה בחושך

מרגישים יעילות פרודוקטיבית כמו שצריך

מה זה הקטע הזה של הבייביסיטר הדוחה הזה לאנשיםxmasterx

בוגרים

הוא כתב לך משהו

לא טוב לך

תגידי לו

תחסמי יאללה ביי

ללכת ללרלר על זה עם כל העולם או בפינת קפה או לא יודע איפה בשביל עוד יחס

זה קטן ומסכן.

ולך גבר שמור על הכבוד שלך ועליה גם. אם היא לא בקטע עוף משם.

היחס של ההודעות זה בכלל אצבע כמו שיחה הדדית.

אל תכפה כלום ותזרוק את האימוג'ים לפח אלא אם כן אתה ילדי שנולד אחרי 2000 וליבי יוצא אליך

כתבת משהו היא לא ענתה או הגיבה בחיוך

שחרר

לך הלאה

אתה מחפש אישה לחתונה משהו אמיתי לא עבודה שתתהפך עליך או משהו שלא עובד.

העולם הזה כמו ג'ונגל

לא משעמם לשניה

איך אני מעריך התמסרותxmasterxאחרונה

לאידיאלים

לדרך חיים

למשהו

לאימונים

לצעדים יומיים

לא משנה

איפה עוד יש מישהי שתיזכר שלא הגיעה ל-15000-20000 צעדים שלה היום ותקום ותצא באמצע הלילה להשלים את זה?

הדברים הקטנים

המראה שלך

מראה לנפש