פעם הסתבך לחברה שלי כמו משחק של סקוצ'ים עגולים דוקרניים והסתבך לה בשיער 

כולם ניסו לעזור 

וכן נגעו לה בשיער היו שם גם בנים 

זה לא מתוך חיבה!!

מסכנההה עד שהוציאו לה בסוף כולם התייאשו ואבא שלה ישב עם דוקים מברג כל משהו שלא תחשבו להוציא לה את זה ..

תבעו את היוצרים של המשחק הזה הרבה גני ילדים שזה נתקע לילדים בשיער והיו צריכים להסתפר 

קיצר זה לא מתוך חיבה 

כן. יש בעיה לבן לגעת בכל חלק של בת. אפילו לבן עם כפפות אסור לגעת בבת עם מעיל (והפוך).

זה מה שאני יודעת.

אני ממליצה לך שאם זה ממש חשוב לך שתעשי שאלת רב.

סתם מעניין אותי,

חצאית? (נפנף כזאת, שלא מרגישים את הגוף) 

ולבת,

בציצית? 

יושבים לשחק עם בני דודים והעודף בד בחצאית גולש הצידה.. לוידת מה.. סתם שאלתי על העיקרון..

*אל תחשבו שלפי מה שאומרים פה אני קובעת לעצמי הלכות, יש לי רב..

(וגם אז לא תמיד מותר לגעת...)

ההלכה היא שנשים נשואות מכסות את שיערן מכיוון שבנושא הצניעות שיער הוא משמעותי יותר מאשר ציפורן לדוגמה וגם לרווקות יש הלכות לגבי שיער כמו הליכה עם שיער אסוף לדוגמה.

באופן כללי אסור לבנים להסתכל על בנות אם ההסתכלות היא לצורך הנאה, אפילו על ציפורן, קל וחומר שיער.

ההלכה היחידה שקשורה לצניעות בלבוש לגברים זה לשים כיפה (מלבד הלכות תפילה וכו'), מעבר לכך כל השאר זה רק מצד כבוד עצמי והנהגה טובה והבעייתיות בדבר פחותה לאין ערוך. אשמח אם תוכלי להפנות אותי למקורות בעניין אבל לעת עתה זה המצב.

כמובן שמן הראוי מבחינת מידות שגם גברים יתלבשו בצניעות... והעיסוק כאן זה בלבוש, המובנים האחרים של צניעות שייכים לכולם... (וכנראה שלאישה יותר מאשר גבר...)

חיפשתי ולא מצאתי, הסיבה לכך היא שצניעות בלבוש שייכת פחות אצל גברים מנשים בדומה ללימוד תורה אצל נשים, זה מאוד חשוב להיות צנוע, אבל זה לא חיוב הלכתי.

כל עוד את לא מביאה מקור את לא יכולה לטעון כך...

שמירת העיניים לבנות זה דיון בפני עצמו וגם בו יש פחות בעייתיות אצל נשים.

ובאופן כללי שלא תהיה אי הבנה, צריך לשמור על טהרה וקדושה ולשאוף כמה שיותר גבוה, אבל לא ניתן לעוות את ההלכה לחומרה.

זאת אומרת - מה כל כך מהנה בהסתכלות  על ציפורניים ? 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...