אהבה? לא עניין למתבגרים.

אהבה של מתבגרים היא אך ורק לצומי, להרגשה עצמה,ולפוזה של "אני מאוהבת,ייאיי!"

לא מומלץ להיכנס לזה[מ-נ-י-ס-י-ו-ן!!]

בס"ד

אם מדובר באהבה בן בת לבת( זאת אומרת חברות ממש ממש טובות..) אז אין מצב שאת לא מרגישה את זה.

אבל אם זה בן בת לבן.. אז בהלט מממולץ לך  לא להכנס לזה.. יש לך דברים הרבה יותר חשוב לעשות בגיל שלך.. חח תאמיני לי נצלי אותו עכשיו כמו שצריך וביום שבו תצטרכי לקבל תשובה, אז ה' ישלח לך אותה עד הבית- סמכי עליו

אני לא מתכוונת להעליב אף אחד במה שאמרתי מקודם-

אלא שהם באמת באמת לא עוזרים. זה סיסמאות ולא יותר מזה.

חוצמזה,זה דיי אבסורד,רק אחרי שהרגשת את זה ואז עזבת את זה הבנת שאתה חי בסרט מצוייר עם הפי אנד,

מעבר לזה-'התאהבות' בגיל ההתפגרות זה בד"כ בשביל הבנאדם\הבת חווה עצמו\ה,ולא בשביל הבן זוג,אתה לומד על עצמך ואחרי שמיצית הכל מהחבר\ה אתה זורק ופתאום הקשר נירלך לא רציני ומוזר והזוי ושלל סיבות טיפשיות..

תמיד יש מקרים יצאי דופן נחמדים על אלה שהיו חברים מכיתה ט' והיום הם חיים באושר ועושר,באיזה התנחלות בשומרון ועם 7 וחצי ילדים...

כל מקרה לגופו.

אם את באמת רוצה להיות איתו ולספר לו הכול ..ואת מרגישה שאת אוהבת אותוו!!!חעע..אי אפשר להסביר..

אבל לא אמרתי שאני חושבת שזה בסדר חבל להסתבך בכול זה בגיל הזה...

(4 חודשים ליתר דיוק)

כשאת אוהבת מישהו את לא רק חושבת על עצמך את עושה דברים שגם יעשו לו טוב, את מאוד קשורה אליו מספרת לו דברים, את לא יכולה להתרכז בדברים אחרים כי את נמצאת כל כך בתוך זה. יש בך רצון עז לגעת בו למרות שאסור.

הוא עושה לך פרפרים בבטן גורם לך להסמיק את מפרשת כל דבר קטן שהוא עושה אפילו אם זה רק מבט.

כשאתם לא נפגשים את מתגעגעת אליו והוא חסר לך ואת מדמיינת אותו.

 ובכלל אני רוצה להדגיש  שאהבה זה דבר שנבנה, קודם כל את מכירה את הבן אדם על ידי שיחות ופגישות

נפתחת, לאט כעבור זמן לא מובטל של הכרות את כבר יודעת שאת אוהבת אותו.

ובכלל המלצה שלי אל תגשי לנושא הזה בגיל 15 חפשי מישהו החל מגיל 18

זה סתם ישגע אותך ויבלבל אותך יגרום לך ולמי שתהיי איתו לחטוא.

האהבה האמיתית שלך זה קשר רציני. לא חבר וחברה בשביל הדוואינים ובשביל הכיף.

תרכזי בללמוד יש לך עוד זמן עד הדברים האלה

ואני אומרת דברים שחוויתי על בשרי חבל להתחרט אחר כך על קשרים שהיו.

בס"ד

כ"כ נכון מה שאמרת. הנוער היום לרב אינם מבדילים בין התאהבות לאהבה.

אני אכן חושבת שזה מראה על ירידה רוחנית....
אתה אומנם לא עושה מעשה שכתוב במפורש לא לעשותו,אך כן-בעקיפין-
הקב"ה מצווה אותנו "ונשמרתם לנפשותיכם" ודרך העישון אתה מזיק לבריאותך,לגופך...
אפילו לסובבים אותך....
בהצלחה!!!! ותשקול היטב את כל התגובות הרציניות של החברה כאן....

אני יכולה להגיד כמו כולם שלא כדאי לך תיכנסי לזה, ושזה לא שווה בגיל הזה, ושזה רק בגלל הפוזות, ושחבל על הלב שלך ואת כל מה שכבר אמרו, אבל אני יודעת שאת בנאדם נורמלי כמונו, וכמו ככל אחד את לא מאמינה לנסיון של אחרים, וזה טבעי, אז את תנסי אני לא יודעת עד כמה תכנסי לזה, אבל את תכנסי....
אחרי הכול יכול להיות שתגידי בדיוק כמו שכולם פה אומרים זה לא שווה את זה, ולא כדאי, וגם לך אף אחד לא יקשיב, כי אצלינו אף אחד לא סומך על ניסיון של השני....

אז אני אומרת שקחי את זה באיזי תזכרי לא להיסחף כי זו התאהבות ולא אהבה, והתאהבות כבר אמרו מזה, בעיקר שאת מסמיקה, יש לך פרפרים, את חושבת עליו המון ומרגישה כאילו הוא הדבר של החיים שלך.... 
וזו מחלה וזה טבעי, ובעז"ה גם לך זה יעבור...

ציטוט שלך : "אני בת 15 אני לא ילדה קטנה או משו"

אז זהו, שאת ילדה קטנטנה!!

תגידו מה אתם מפגרים??!כנראה לכם היה זוג מעפן!!

וואי ממש ניפלט לי!סולחת?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....