באמת.
תשימו לב,
בואו נשתדל להסתכל בעיניים כוללות,
בעיניים שמנסות לראות מעבר,
אתם פונים אל בן אדם? מתחילים שיחה? מעירים לו אולי?
או אפילו הוא פנה אליכם?
ננסה להסתכל ממבט שלו. מהסיטואציה שהוא חווה.
אפילו, לפי המצב רוח שהוא משדר,
לנסות לדמיין באופן קיצוני את מצבו, או רצף החוויות שהוא עובר כרגע.
בואו נתחשב,
נדבר בעדינות, או נגיב בהתרגשות, לפי מה שנראה לנו שיעשה לו טוב.
אז נכון, בני אדם הם שונים ומגוונים, וברדך כלל אי אפשר להבין לעומק.
אבל אם ננסה להשחיל מחשבה לפני הדיבור,
יהיה טוב יותר. זה בטוח.
איך אומר המשפט? "סוף מעשה- במחשבה תחילה"
סיסמה פשוטה, שמכילה המון.
