חבל על המילים, אני חושבת.
נספר על הילדה עם העיניים הכחולות? אני פשוט מקווה שטוב איתה עכשיו ושהיא מחייכת, למרות שאני יודעת שהיא תצטרך את כל הכוחות שלה בשביל לעבור את השבועיים האלה (היא איבדה כבר הרבה יותר מידי)
נספר על עצמי? אני סתם מישהי מאחורי מקלדת שיודעת לפעמים לכתוב יפה, אז מה (וגם לא אכפת לי מכלום, אני לא מסודרת בעליל ולא עומדת במטרה ולא הולכת להשתנות לטובה. תפסיק כבר לומר לי את כל זה)
אני טובה ואני יכולה ויש לי כשרונות ויאי עם כל הדברים האלה
אני רוצה לכתוב ולהרגיש שממש אוהבים אותי ומעריכים (הלוואי שיש מה לאהוב בכלל) ושכיף לי ושניצלתי זמן
בהצלחה לנו¿
