אולי זה ישמע לכם מצחיק אבל אני לא יכול להמשיך את הקשר איתה.
למה?: התשובה קצת מצחיקה אבל בשבילי היא אמיתית ומרתיעה.
אני אוהד ביתר ירושלים והיא אוהדת הפועל באר שבע. אני לא יכול לחיות עם מישהי ששונאת את החיים שלי. ששונאת את ביתר...
כל פעם שיש משחקים בין שתי הקבוצות אנחנו במתח רב עם עצמינו ומגיעים ללא מעט מריבות...
מה לעשות? להמשיך את הקשר?
תודה ויום טוב...
בגיל שלנו באופן כללי עדיף שלא יהיה קשר עם בנות...
אבל לעניין, אין בעיה בעיניי לאהוד כדורגל אבל כשזה מגיע למצב שאתה מתאר זה בהחלט בעייתי
אתם באמת רבים על זה???
כאילו אני מבין את התחושה של לאהוד קבוצה, אבל למה זה צריך להגיע לשנאה???
וכן אני גם אוהד קבוצה מסוימת אבל בהחלט לא רואה בזה חסם לכל קשר שהוא.
נשמע מהמצב שאתה מתאר שאתה עדיין לא בשל לקשר זוגי... תחתוך ומהר.
אבל אין מה לעשות.
אני יתן לך דוגמא: היום יש ב6 משחק של ביתר באירופה. אני כל היום שולח הודעות לחברה שלי שתתפלל שביתר תנצח ואז היא שולחת לי קללה על ביתר.
אני לא מסוגל לחיות ככה
מה אתה צריך אותה אם היא מתנהגת ככה?
חוץ מזה שבאמת קשר זוגי בגיל הזה זה לא טוב.
תנסה פחות לדבר איתה על כדורגל יש חיים מעבר לצפייה ב22 אנשים רצים אחרי כדור...
מה שניסיתי לומר זה, שאם המצב הוא שכל היום הם רבים על כדורגל אז עדיף שלא יהיו ביחד...
שאם יש לו חברה והיא ככה מתנהגת אליו אז אין לו סיבה להשאר איתה
בגיל הזה כשהקשר הוא בדרך כלל לא למטרת נישואים והחיבור לא הכי רציני בדרך כלל
אז אם כל הזמן רבים עדיף פשוט לא להיות ביחד (באופן כללי עדיף לא להיות ביחד אבל זה נושא אחר)
כמובן שאם זה אחרי נישואים אז זה שונה אבל לא נראה לי שזה המצב פה...
אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי אנחנו בקשר כבר קרוב לשנה.
אבל יש בינינו המון מתיחות וריבים בקשר לנושא הזה.
נגיד בתחילת החופש שלא היו משחקים היינו ביחד כל הזמן לא רבנו ולא התעצבנו...
ובקשר לעקיצה שלך...
ביתר זה החיים והיא מחפשת את החיים שלה...
שב"ש
אל תדבר איתה על הכדורגל, אם זה מוביל למריבות.
אתה הרי יודע שהיא ל א אוהדת של ביתר כמוך, אז אין צורך לשלוח לה הודעה שתתפלל שביתר תנצח...
בהצלחה!
קשר זוגי לא מבוסס ע"פ קבוצות כדורגל- ואם כן חבל מאוד
בקיצור קשרים בגיל הזה לא בריאים בכלל,
בלי שום קשר לקבוצות כדורגל...
שרשמתי תשאלה חשבתי שינסו לתת עצות איך לגמור את הקשר אבל לא חלמתי בכלל שיצאו נגדי ולא יבינו אותי.
אתם לא מבינים מה זה אהבה לקבוצת כדורגל זה יותר מחיים.
לבכות שהיא מפסידה.
לבכות שהיא מנצחת.
לדאוג שהיא בצרות.
לשמוח שהיא טובה.
בקיצור זה תופס אותך בכל דבר שתעשה במהלך היום ( והלילה 
לילה טוב
רגע שלםועוד תבין את סדר העדיפויות
מה קודם למה,
אתה תבין שערכים וקשר זוגי הוא קודם לקבוצת כדורגל. ואין בכלל שאלה לגבי זה
סליחה אם זאת לא התשובה שציפית אליה
אני לא יודעת מה זאת אהבה לקבוצת כדורגל. סליחה...
ליל"ט
הייתה לי תקופה כזו בחיים וב"ה זה עבר לי (אני עדיין אוהד אבל הרבה יותר מתון)
אז שני דברים.
דבר ראשון זה רע שדבר כזה כמו כדורגל תופס לך נפח כל כך משמעותי מהחיים
לאהוד קצת זה בסדר אבל כל כך הרבה בעיניי זה מעיד על חוסר משמעות בחיים.
דבר שני, קשר זוגי בגילנו זה לא דבר טוב ואם אתה רב עם חברה שלך זה אפילו עוד יותר לא טוב.
לכן, וזה מה שניסיתי להגיד מההתחלה וכנראה לא הבינו. בגלל שקשר זוגי בגיל הזה הוא לא טוב
ונשמע שהיחסים בניכם לא מי יודע מה עצתי היא לחתוך.
אם הם היו בקשר רציני של נישואין וכו' אז הייתי אומר שילמדו להסתדר
אבל בגלל שגם ככה קשר זוגי בגיל הזה הוא לא טוב וגם הם כל הזמן רבים אז עדיף שייפרדו
אולי כשיתבגרו יוכלו להיות שוב ביחד
בגיל הזה וזה רק "בדיעבד" אז אם לא מסתדרים עדיף שיפרדו אבל אם תסתכל על זה שאולי הקשר טוב בשבילו (דאם לא כן הוא היה פורק אותו בלי קשר לזה) אז תבין שעדיף למצוא פתרון מאשר להפרד
זוהרת בחושךשמע אחי, אתה צריך להחליט מי החיים שלך. בייתר או היא
בהצלחה יגרבר
אני חושבת שאתה לא צריך לקחת את זה קשה כי אתם בסך הכל חברים ואתם אוהבים אחד את השני!!
אולי פשוט לא תדברו על כדורגל ועל הקבוצות....
וחכה זה אולי יחסוך לכם מריבות....
מקווה שעזרתי לך...
בהצלחה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
