"קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת, צריך שיקבל עליו מוצות ואהבת לרעך כמוך. ויכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי. ובפרט אהבת חברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא איבר אחד מן החברים שלו. ובפרט אם יש לאדם ידיעה והשגה להכיר לחברו בבחינת הנשמה. ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו ודרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי ז"ל בעניין אהבת החברים שלנו, של חברתנו".
(האר"י הקדוש, הקדמה ל"שער הכוונות", צפת, המאה ה- 16)
(האר"י הקדוש, הקדמה ל"שער הכוונות", צפת, המאה ה- 16)