קיויתי שלא אכתוב כאן שוב אבל הנה אני שוב כאן אני עייפה וכועסת ועצובה ומתוסכלת ומיואשת וחסרת אונים ועלובה ונואשת ולא יודעת מה עוד אין לי כח לזה אין לי כח לטפל בעצמי אין לי כח להתחרבש עם עצמי ועם הבעיות שלי אין לי כח לנבור עמוק בתוך הנפש כדי לפתור את הבעיות ולהצליח להתקדם אני מפחדת ממה שאגלה שם מה שגיליתי זה דיי והותר אין לי כוחות וכלים להתמודד עם כלום באלי לא להיות ובאלי דירה לבד ובאלי להמשיך לכתוב אבל אין לי כח
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
עודפצלשונ
ברוכה השבה !משה
לעבוד על קשיים ובעיות זה טובנושבת באוויר!
אז זה בהחלט יכול להיות מתיש ומעייף בהצלחה רבה !
ועודפצלשונ
אם נדמה לי שזה אפשרי ויהיה קל אז טעיתי התקשרתי אליהם עכשיו רציתי להספיק כשאני עוד שם כדי שאצליח להתקשר למרכז ולא אצטרך לחכות ליום חמישי אבל לא הלך התקשרתי וסוף סוף ענו קצת גמגמתי כי לא ידעתי איך לשאול ובסוף שאלתי היא ביקשה תעודת זהות אמרתי לה רגע יש לי שאלה לפני כן שאלה בת כמה אני ועניתי ואז היא אומרת לי אז מה התעודת זהות אמרתי לה רגע אני רוצה לשאול משהו אז היא אומרת לי אז למה את לא שואלת אמרתי לה כי את לא נותנת לי לדבר את יכולה להקשיב רגע היא שתקה ואז שאלתי היא אמרה שאין לה מושג ושתיתן לי מספר של מישהי אחרת שמתמחה בזה בקו השני והביאה ואז הגיעה הרכבת וזאת לא שיחה לאוזניים של אחרים אז אצטרך לחכות שארד ובינתיים אני בלחץ אטומי ואין לי כח ואני מפחדת נורא לא רוצה להתאכזב אבל לא מתכוונת לדווח על זה לאף אחד גם אם יתהפך העולם וזה יהיה הפיתרון היחיד לנצח אין סיכוי אפילו תעודת זהןת לא רוצה לתת למרות שמבינה שאת הפרטים הבסיסיים כנראה אהיה חייבת הלוואי אלוקים יציל אותי אין לי כח כבר אין לי כח למתח ולחרדה האלה לחשש ממה אגלה ואיך אתמודד ולאן אברח אין לי כח לתגובות שלה כשתשמע שאני שוב הולכת לשם פשוט אין לי כח חבל דווקא התחלתי להאמין שיש סיכוי שיהיה טוב שיש פיתרון לדבר האיום הזה אבל אולי סתם השלתי את עצמי אולי לא באמת מצאתי את הפיתרון לחוסר כסף הזה שיפתור לי את בעיות החיים משהו אחד לא ברור לי למה לי קשה ולו טוב למה אני תקועה ומתחרבשת עם החיים שלי והוא מתקדם ומצליח ונהנה מהחיים לא פייר אלוקים רק שתדע באלי גם שיהיה לי טוב ורגוע ובטוח
עודפצלשונ
זה לא כייף להרגיש דחוי בכלל לא זה נותן הרגשה של לא שווה לא חשובה לא מעניינת משעממת מעצבנת מטרד כל הרגשות שאני חושבת שאני כזאת אבל אז מרגישה דחייה ואומרת לעצמי שהנה צדקתי ואני באמת כזאת אני לא יודעת איך מתמודדים עם זה לא קרה לי הרבה בחיים אבל אני אצטרך להתגבר ילדה גדולה מה הכי גרוע שיכול להיות לא יודעת אין גרוע אז יהיה לי קצת עצוב ויעבור היום התקשרתי אליהם ושוב העבירו אותי מאחד לשני לשלישי לרביעי ולכל אחד הייתי צריכה להסביר מה אני צריכה וזה לא היה נחמד אבל בסוף הגעתי למי שחיפשתי והיא הייתה עסוקה אז המזכירה אמרה שתחזור אליי לא רציתי להשאיר טלפון אז התקשרתי שוב אחרי כמה זמן ולא ענו ואז חזרו אליי אז אמרתי לה שיופי להם השיגו את המספר שלי אז שתשמור אותו ותחזור אליי כשתהיה פנויה משתיים בצהריים היא עוד לא פנויה מקווה שלא תתקשר מחר כשאני אהיה עסוקה ולא אוכל לדבר כי זה יהיה ממש מבאס או כשאני אהיה בדרך ליד אנשים ולא אוכל לדבר על זה אני לא יודעת מה אתה רוצה אני עושה את ההשתדלות שלי והשאר בידיים שלך בהצלחה לנו בשורות טובות
ועודפצלשונ
ריק ריק ריק לבד בודד עזוב נטוש וקצת מסכן זה כל מה שאני מרגישה עכשיו ואולי עוד כמה דברים שלא מצליחה להפוך למילים ואין לי כח לזה כבר אני לא יודעת איך ובמה למלא את הריק הזה שום דבר לא מצליח למלא אותו באמת זה תמיד זמני רגעי נקודתי יש דרך למלא את החלל הזה באמת יש דרך שבה החלל הזה מתמלא ונשאר מלא הלוואי שאגלה מהי ומהר אני חייבת זה קשה מידי להרגיש ככה בבוקר קיבלתי כאפה קלה שגרמה לי להרגיש לא רצויה ודחויה להרגיש מיותרת ומעיקה ואל תנסה לנחש מה זה ואל תקרא בכלל מה אני כותבת זה אמור להיות מעיק לקרוא ככה בלי רווחים ובלי סימני פיסוק ואז אף אחד לא יקרא לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי הבוקר התחשק לי לדבר על זה עם מישהו אבל כמו שאמרתי אני דיי בודדה אז לא היה לי עם מי לדבר רוב היום הייתי עסוקה אז זה דיי עבר אבל עכשיו זה צף שוב אבל אני אתגבר ילדה גדולה וצריכה כבר להתרגל לזה וזהו כתבתי דיי והותר לילה טוב עולם
עודפצלשונ
אני רוצה לקשקש בלי הפסקה לדבר ולדבר ולדבר אבל אין לי כח ואין לי סבלנות ובכלל אין מי שיקשיב אני נחיתית מידי בטוחה שלאף אחד אין כח אליי כל משפט תמים מתפרש אצלי כתשתקי סוף סוף כי אין לנו כח כבר וככה אני נשארת לבד בלי אף אחד לבכות לו ואיכשהוא הגעתי לכאן בכלל לא רציתי אבל זה היה במקום לכתוב לו שוב אין לי כח לעצמי אני שונאת אותי הרבה זמן לא הרגשתי ככה אני לא יודעת איך משפט תמים גרם לכל המצברוח הזה לצוף אני כבר לא זוכרת איך מתמודדים עם זה בעצם תמיד היה לי מישהו לשתף אותו בזה ועכשיו אין לי לא באמת כי אין אין כי אני החלטתי שאין כי אני החלטתי שזה לא מעניין ושלא אדבר ואעיק על אנשים יופי טיפשה אז הלכתי לשוטט קצת באינטרנט בניסיון נואש לעשות משהו עם עצמי שהוא לא חפירה לאנשים והגעתי לכתבה שגרמה לי להרגיש שאני גם רוצה רוצה שיכירו בי רוצה שיאמינו לי רוצה להרגיש שווה בכל זאת רוצה להרגיש שאני בסדר אבל אני יכולה להמשיך לרצות אין מי שיתן לי את האישור הזה כי אני מידי אשמה מידי לוקחת חלק מידי מאפשרת זה עובר באיזה שהוא גיל או שמגיל חמש ועד שלא אהיה אהיה כזאת יש לי בחילות ואני מנחשת מה יקרה הלילה אני לא רוצה אני לא מעוניינת בניסיון הזה הלילה למה אלוקים עושה את זה הוא לא הבין שמיציתי שבאלי קצת טוב ושקט ורוגע אני צריכה שמישהו יעצור אותי שיזכיר לי כמה זה עושה לי רע כמה אני שונאת את עצמי יותר אחכ אבל אין איך ואין מי עצוב לי נורא זה לא כייף להרגיש לבד ועוד יותר לא כייף להרגיש לא רצויה ומעיקה וחופרת מזל שלפחות רק אני סובלת כי אם היה עוד מישהו שיסבול איתי הייתי מרגישה עוד יותר רע הלוואי שהייתה איזה דרך לכבות זכרונות או מחשבות או רגשות או רצונות
אולי את לא מעיקה באמת? אולי רק נדמה לך שאת מעיקה?משה
ועודפצלשונאחרונה
כל פעם שרוצה לדבר ואין עם מי אני מגיעה לכאן כבר מאוחר ואני רוצה לישון אבל יש מה שמציק ומפריע חבל שאין מי לפחות הייתה לי תועלת מזה מחר אדאג שיהיה אני מאןכזבת נורא ומיואשת לא יודעת אם יש לזה סיכוי או לא לא יודעת אם כדאי שיהיה לזה סיכוי או לא לא יודעת אם רוצה בכלל לא חשבתי על זה בשבת למזלי השינה השכיחה ממני הכל אבל עכשיו הכל צף ולי אין כח לזה מרגיש לי שאין לי סיכוי לנצח את זה הפעם אבל עוד לא מוכנה לוותר אז לא יודעת מה יהיה בינתיים לא עושה כלום פשוט נותנת לזה להיות נוכח ולראות מה יקרה ולאן זה יתפתח תמיד כשאני שואלת אותה אם היא לבד היא אומרת שלא היא עם ה הלוואי גם אני הייתי מרגישה את זה בינתיים לבד לי מידי ובכלל לא רציתי לכתוב כאן שוב אז מקווה שזאת פעם אחרונה
..ביחד ננצח
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
--מחכה לרחמים~
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
--מחכה לרחמים~
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
....צאצאאחרונה
אמן
שעון קיץxmasterx
מפנה לילות מכלה בקרים
שירי יום הזיכרון באווירxmasterx
וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא
אין בית שאין בו מת
וחסרה חמלה
אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל
אין סבלנות באוויר
משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה
אם הייתיxmasterxאחרונה
יכולה הייתי נעקדת במקומו
סדק
סדק אחד בכל יום
אין מה למהר
זה בסוף יגיע להכל
יתפרץ כמו סכר
על אדמה רעה ויבשה
הזמן לא מרפא דבר
רק מפיל אותך על חרבו
העבר מגיע כמו חסד
זכרונות מנחמים מעט
עצוב כשלא נשאר מי למות למענו
או
לחיות בשבילו
...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות
כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx
השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות
הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה
איפה הקלאס
איפה המסתורין
איפה המתח
ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?
מבאס ומייאש
תני משהו לחקור לגביו
אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx
זה לא נכון ולאחרים כן
לא בדור הנכון
לא במקום הנכון
לא בזמן
לא במרחב
לא ביקום
לא בעיר
איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx
וחצאית
או בקוקו וסרפן
איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן
עם טוריה
שיבריה
ולא זוכר מה עוד ובכלל
אולי בגבעות הרחוקות של החוות
אבל באוסטרליה או משהו
או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן
לא יודע מה מאכלס לי את התודעה
החום מביא איתו את הריק והשטות
והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterx
לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד
או שלא מפתיע
תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט
צ'יטים
שקר
מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון
פרופורציות נכונות בין ירך לשוק
קו לסת בולט
ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה
אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר
נהיה ממושמעים זה שווה
נזיז ברזלים
נסבול
נאכל בשר וביצים
ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה
וסיגריות בוערות
מה עוד?
אף אחת לא מחוץ למטריקסקפיץ
סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום
אף אחת ואף אחד
xmasterx
גם המאסטר
שמח שקראת
שמח שצחקת
שמח שהגבת
זה לא דעה שלי זו עובדה
זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס
הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק
לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן
אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחקפיץ
אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg
והעובדות הן שאני כן
רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.
עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן
הלוואי שהמדעxmasterx
היה שלי
זה די בסיסי וגם את מודעת אליו בסוף זה פיזיקה פשוטה ומחשבון בסיסי
כל תזונאי מתחיל מטמו עודפים יודע את זה.
שוב משמח שצחקת למרות שהיום כבר יום רציני יותר.
את מסיקה עלי דברים לא נכונים לא אמרתי או רמזתי למראה שלי או לנתונים רק אמרתי שזה נותן לי תקווה שכולם במטריקס וגם אני.
עם איזון קלורי, משמעת ותזונה טובה דברים השתנו.
לא חושב שבורכתי באיזה גנטיקת על ולא יודע עלייך כלום חוץ מזה שעל דרך השלילה אני מבין שאת לא 30KG לטוב או לרע..
את המשפט האחרון שלך לא הבנתי, מוזמנת להסביר למתקשה כמוני או בפרטי אם זה אישי או לא
לגבי הקלוריות על רגל אחת 10 קלוריות זה 10 קלוריות גם אם הן מחסה או מגלידה מבחינת הגוף שלך או שלי זה מן הסתם שונה אבל מעט. את השוני הזה אפשר לנטרל אם חותכים מראש מזונות חרא מעובדים ומתוקים ופחמימות מסוג מסוים. קלוריות של מזון איכותי, טבעי, מלא שמבוסס על חלבון או שומן הקלוריות יעבדו אצלך ואצלי דומה וגם ה''מס'' שהגוף ייקח על הפירוק שלהן יהיה דומה.
כאן נכנסת המשמעת שאני מקווה להתמיד בה ולהרזות ולהתחזק על ידה. (בינתיים המשמעת שלי באה לידי ביטוי בכניסה מזערית לכאן אז סבלנות ועבודת מידות בתגובות לדיון))
השקעתי בך תשקיעי יותר מחחח... למרות שזה מאוד נחמד
אין לי כוח להסביר למה זה שטויותקפיץ
נחמד מצידך להסביר לי על קלוריות, רוצה להסביר לי עוד קצת על תרמודינמיקה? פשוט יש לי מבחן ביום ראשון ואני אשמח לעזרה...
אני יודעת איך קלוריות עובדות, תאמין לי, זה פשוט לא רלוונטי בשום צורה לגוף שלי
וזה למה מעצבן לטעון שכולם במטריקס, חלקנו לא. ואם אתה כן - אני מקנאת מאוד
זה שעם משמעת עצמית ואיזון נכון דברים השתנו אצלך, זה משמח מאוד, רק אל תדמיין שזה עובד אצל כולם.
האמת שכניסה מזערית לכאן זה החלק הכי מרשים במה שכתבת עד כאן (ברצינות) ומקווה בשבילך שתצליח להמשיך בזה.
הגזמתxmasterxאחרונה
זה לא היה הסבר או הסגבר הבהרתי כבר בתגובות הקודמות וגם בתחילת זאת שברור שאת מבינה בזה וזה לא הענין
רק טענתי את מה שאובייקטיבי. ברור שיש יוצאי דופן וגם אני בתוכם אבל מאמין שיש לי סיכוי להינצל...
לא כל כך מהר התרמודינמיקה תפסח עלינו
יש יוצאי דופן בשלל צורות וצבעים גנטיקה, הורמונים וטיפולים, אוטואימוניות וסיבוכים אבל ככלל לפני המצבים האלה צריך להחזיק בזה שאנחנו במטריקס עם היופי והצער חוץ מזה שגם זה חלק מהמטריקס.
לא רוצה לתת לעצמי חיים קלים והנחות רוצה לשנות דברים והתחלתי דרך מקווה שילך
אם חשבת שאני איזה UBERMANCH אז עוד לא אולי אני בכלל שמן קרח ונמוך שזה לא רע
מאמין בך 🖤 ובכולנו ובשינויים ותנועה
ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון
אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר.
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה).
אני מושך באף ומרים מבט.
היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי.
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."
העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.
משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.
- "תודה"
"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"
~
ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.
לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.
טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.
לכן זה מה שעשיתי.
..מבולבלת מאדדדד
מהמם.
ויהיה סוף טוב. באמת.
(טעות נגררת)ריקומוסתרארכיון
רפלקציה
אנשים טועים בי.
מהמם -?-
ויהיה סוף טוב -?-
באמת -?-
הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.
כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.
🙂↕️✌️
ג' אייר תשפ"ו (3)ריקומוסתרארכיוןאחרונה
*HINT*
רמז?
אז צריך רמז?
הנה הוא.
זה עכשיו או לעולם לא.
..מחפש שם
לנגן
ולנשום
ולחלום על הרמוניה
וחופש
ואהבה
ולהזרק על אבני החוף
חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד
אתה בן אדם מותק
והחיים אפורים ועומדים ומסריחים
כמו המערבולת שפגשת שם בים.
ומה סך הכל ביקשתי
אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף
אה ולהרגיש בית
מוגן
ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי
במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.
והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת
ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.
ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.
ושמחה, ללא מורא.
כן. הנני.
ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.
ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.
וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.
ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,
והנה אני חיי
ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.
ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.
יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.
ואהבה
וחיים.
...מחפש שםאחרונה
ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה
אני קרן האור
אני השמש
אני האי
--מחכה לרחמים~
תראה אותי עם כל השברים האלה
תראה
תחבק
תגאל