נראה לי יש פה משהו משותף למקרים האלו, שנמצא בבסיס, ובכל בחור זה בא לידי ביטוי באופן ספציפי ושונה. 

רתיעה מגברים היא אכן הגיונית כי מעולם לא התנסית בזוגיות עם גבר וזו תופעה לא מוכרת עבורך. ולפעמים תופעות לא מוכרות הן מאיימות ומעוררות חרדה ודחייה. ולכן הדחייה הזו ממציאה את עצמה כל פעם מחדש, פעם על ידי מחשבות על עתיד משותף עם גבר זקן ופעם בגלל התמכרות לאינטרנט (ואת מבינה שיש פער מאד גדול בין השניים). 

תנסי לחשוב מה קורה לך עם בנות, האם בנות זקנות זה גם מעורר דחיה? ואם חברה שלך תספר לך שהיא נופלת באיזה משהו דרמטי, לדוגמה לא שומרת נגיעה, זה יגעיל אותך? אם התשובה היא לא, ייתכן מאד כי זה פשוט חוסר בחשיפה שלך וחוסר היכרות עם בני המין השני, שמעורר את החרדה הזו. 

ויכול להיות שתצטרכי באמת למצוא גבר שהוא כמה שפחות "מגעיל" אותך, כדי שתהיי מוכנה להעיז להיחשף אליו ולשהות איתו בלי לברוח. 

נגיד כשיצאת עם הבחור הזה מהדוגמה שלך, והתחלת לדמיין אותו בכל מיני מצבים לא מחמיאים. תנסי לשאול את עצמך למה עשית את זה. האם היה בו משהו שדחה אותך מלכתחילה? במראה/דיבור/התנהלות/סגנון/הליכה? ובגלל שהוא כבר דחה אותך קצת המשכת את הלך המחשבה וגרמת לך להידחות ממנו עוד יותר כדי שתוכלי לברוח?

מה שאני מנסה לומר זה שיכול להיות שאת טיפוס יותר רגיש (ושוב חוסר חשיפה יכול לגרום ליתר רגישות) ולכן תצטרכי משהו יותר ספציפי ומדוייק עבורך.

ויכול להיות שכל מה שכתבתי בכלל לא רלוונטי, ניסיתי..

בכל מקרה מאחלת לך בהצלחה רבה! ואיזה אומץ וכנות, זה באמת הכי חשוב! 

וצריך להזהר מלשון הרע על עם ישראל

בוא נוציא רגע את העניין הצניעותי מהתמונה.

בחורה שרוצה בית קדוש צריכה מישהו שבהווה מושלם? הוא מפספס לפעמים קריאת שמע, אז הוא לא ראוי לבית קדוש?

גם בחור שרוצה בית קדוש, נניח, לא יצא עם בחורה שמדברת לפעמים לשון הרע? הרי אלה חומרות זהות של איסורים.

קחו בחשבון שהנסיון של הרווקות קשה. וכל עוד אדם לא עושה עבירה בשאת נפש, הוא בסדר גמור בעיניי. ואשריו שהוא לא מתייאש וממשיך להלחם. לא משנה אם זה הוא או היא ולא משנה מה היא חומרת העבירה, כל עוד האדם משתדל בכל כוחו באמת.

אבל הגיוני שלדעת הרבה מהאנשים, אדם שצופה בדברים לא צנועים זה גבול אדום.

יכול להיות שהוא יותר קדוש ובדרגה גבוה יותר מאדם שנופל בדברים אחרים מבחינת המאמץ בעבודת ה' שלו. אבל כל אחד בוחר אילו דברים מבחינתו הם כבר גבול.

יש גם אנשים שלא שומרים שבת שנמצאים במקום יותר גבוה וקדוש  מבני תורה.

ובכל אופן בדכ בחורה דוסית לא תרצה להתחתן עם מישהו שלא שומר שבת

כי מבחינתה זה כבר גבול אדום. כנ"ל לגבי בעיות צניעות, ויש כאלה גם שלגבי לשון הרע וכד.

כל אחד והגבולות שלו.

וכמעט אין מי שניצל מזה לגמרי, גברים או נשים. העולם הרחב מקלקל לנו את הנפש בכל דרך אפשרית. פה הייתי מצפה ליותר הבנה... ואם הייתם קוראים קצת על חלק מגדולי הדור הייתם מביאים משהו בעניין הזה

לא רוצה להרחיב בנושא, נראה לי שזה עניין שעדיף שיעבור בלחישה. אבל רק אזכיר את מעשה יוסף, שיש מאן דאמר בחז"ל שאמרו שהוא בא לעשות מעשה

אז זה לא ממש נכון

על מה אתה מדבר בכלל??!...

ואין כזה יצר לדבר לשהר"ע וגם לא כזה תענוג כמו העבירה המדוברת ימ"ש.. 

אתה באמת משווה לשהר"ע , שגם אדם שפוגם בה, אולי עושה נזקים חמורים בעליונים.. אבל פה בעולם הזה לא יודעת עד כמה הנפש שלו נשרטת ונהרסת.. כמו לגבי העבירה המדוברת.. 

וגם מאוד קשה לדבר לשה"רע במזיד, מי שחוטא בזה, בעיקר חוטא בשגגה, כי יש בזה הרבה פרטי דינים והלכות.. 

אבל בעבירה המדוברת מאוד קל ליפול בשוגג וגם במזיד.. ויש גם את העניין של ההתמכרות.. 

בקיצור.. 

אין שום דבר שאין לו תיקון, והלשון הזאת של "אין לו תיקון" נאמרה על הרבה עבירות, בין השאר לשון הרע שאי אפשר להשיב אותו.

לשון הרע, מפורשות, גרוע יותר, וזה כתוב שחור על גבי לבן בראשית חכמה. וזה פוגם באותו המקום בדיוק (לשון הספר יצירה)

אין יצר הרע ללשון הרע? בגלל זה חז"ל אמרו שזאת עבירה שאדם נופל בה כל יום?

תגידו לי, אתם נורמליים? אתם יורים מהמותן דברים ששמעתם בהרצאות של כל מיני דרשנים שאוהבים לצווח. תפתחו ספר במקום סתם להגיד דברים.

כל עבירה היא חמורה, אבל לא צריך לרצוח נפש את כל מי שנופל בה. בחור או בחורה.

התמכרות, אם כבר הגעת לענייני מדע, יכולה להיות לכל דבר. ותראי לי אדם שנגמל מלשון הרע, אני אראה לך אדם אילם.

לא בגלל חומרת העבירה.. אלא בגלל העניין של היצר בעניין הזה..

זה ידוע שללשון הרע אין כזה יצר.. 

ולכל העניינים של ערווה, כן יש.. 

ותפסיק עם השטויות, נדיר אנשים שמתמכרים ללשון הרע.. בכללי אני יכולה להגיד לך  שנדיר שאנשים יר"ש מדברים לשון הרע במזיד, פשוט נדיר.. 

לעומת זאת.. 

אם זה ידוע, אז איך זה שאדם מדבר לשון הרע כל יום, רוב היום ואת הדברים האלה אף אחד לא עושה כל-כך הרבה? (לא אדם שפוי לפחות).

כולם מכורים ללשון הרע, את קוראת לזה נדיר? חז"ל אמרו שאין אדם ניצול מהעבירה הזאת כל יום, ואת באה להעיד אחרת? אתמהה...

יפה לך להגיד שטויות על דברים שהראשית חכמה, תלמיד הרמ"ק, כותב מפורשות בשם קדמונים ממנו ובהתבסס על ספר יצירה - של אברהם אבינו. הגיוני בסה"כ.

טוב עזוב.. אין לי כח לדון.. 

ואין שום אדם שבריא בנפשו שנופל בעריות כל יום.

אתם הורסים אותי.

הזוהר בפנחס אומר שדווקא אחרי האנשים הכי גדולים היצר הרע רודף באמת.

כל מי שפה פסל 90% מגדולי ישראל בהינף יד.

בסדר, עם הלך הרוח הזה, גם ככה כנראה שלא ראוי לאף אחד פה  בן או בת זוג מהסוג הזה.

זה בכלל לא עניין הלכתי ,

זה עניין מה שהעבירה הזאת יוצרת בין איש לאשתו- ניתוק רגשי, פגיעה באמון.. וכו'..

ריחוק? פשוט אדם קרוב אצל עצמו.

אגב, העבירה הזאת נפוצה מאוד אצל נשים כבר. אז? גם אותן הייתן פוסלות ככה? ואם אחת מכן הייתה נופלת בזה, הייתן רוצות שיתייחסו אליכן ככה? תתפללו שלא תבואו לידי נסיון...

רק תזכרו שעם הלך רוח כזה ביקורתי, סביר להניח שתמצאו בן/בת זוג כזה/את...

 דנו כאן לגבי הגברים, אז ענינו.. 

אם היו דנים לגבי נשים שמתנהגות אותו דבר, הייתי עונה אותו דבר בהתאם..

אני ממש לא מגנה על "המגזר" שלי, אם הוא אשם..

בדיוק כמו שאני לא אגן על ה"מגזר" האחר אם הוא אשם..

ונראה שלך מאוד קשה עם האמירה שמאשימים את ה"מגזר" שלך.. 

אם היית רואה את הצער שיש לאנשים השבורים האלה, מכל המגדרים, לא היית מגיבה ככה.

תכלס מה שמגעיל אותנו בעיקר זה שהבעל היקר שלנו ילך לצפות בפרוצות וכל מה שיש שם ואח"כ 

יצפה לתמיכה וחוסר ביקורתיות וחיבוק מהאישה.

זה דוחה ומשפיל ומעליב ואיכס ופיכס. ואף אחד ואחת לא אמורים לקבל את זה במצב לא חולני.

זהו.

כדאי מאוד להציב מראה מול העיניים לפני שיורים הצהרות, לפעמים ה' מראה לנו בדרך לא נעימה שצריך קצת ענווה

כתבתי הרגשה כללית בסיסית שיש לאדם כלפי בן/בת זוגו/תו.

זה נכון גם לנשים וגם לגברים.

יכול להיות אישה שנופלת ובעל שלא גם.

שצריך לפרק את הזוגיות על דבר כזה, כנראה שזה לא כ-ז-ה נורא.

וכן, זה כואב, זה שוק, זה דבר נורא, זה מכוער. אבל לא צריך להרוג את מי שגם ככה נפל. לא כולם נופלים בשאת נפש. ההפך.

ושיבחנו את החוזרים בתשובה איפשהו כאן.

התורה גם לא אמרה שאישה צריכה להתגרש מבעלה הבוגד והאלים, זה אומר שהיא לא צריכה להתגרש ולקבל בגידות ומכות?

ממש לא. מה קשור.?

וברור שיש הרבה צדיקים.

מה גם שלגבי אלימות את טועה לחלוטין.

תקראי קצת נתונים מאנשים (ונשים) שעוסקים בתחום.

רוב האלימות מתחילה מהאישה, בכל המקרים (גם כשרק האישה אלימה וגם כשרק הגבר אלים) יש לזה מניעים שקשורים לזוגיות חולנית. היום מטפלים בזה בדרכים אחרות לגמרי ממה שהיה בשנות ה90, איפה שכל האולטרה פמיניסטים חיים.

ככה לא מנהלים זוגיות.

האם אתה אומר שאתה סובר שבכל מקרה שהתורה לא אמרה מפורשות שצריך להתגרש מוכרחים להשאר נשואים ולא משנה מה?

צריך לשאול רב.

מכיר כמה מצבים שרבנים אמרו שאי אפשר ככה. בד"כ זה כשאין עם מי לדבר (או ששני הצדדים עקשנים, או שצד אחד לא רוצה לעבוד על עצמו). זאת שאלה לרב גדול. לפרק בית זה לא דבר של מה בכך. ויפה שעה אחת קודם (הרבה לפני מקרי קיצון כמו אלימות ובגידות ח"ו).

רק אמרנו מה זה יכול לגרום

לבעיית אמון, לבעיות רגשיות בין איש לאשתו..

וזה מאוד קשה לעבוד על זה. (אני זוכרת שרשור ישן של אישה שכתבה על הקושי הזה..והיא בחרה להישאר עם בעלה..למרות ששם היה מדובר בבגידה שזה יותר נורא)

הבעיה אצלך שאתה מסתכל במשקפיים קרות של הלכה יבשה,

אנחנו מסתכלות פה על העניין שמעבר, על העניין הרגשי, מוסרי ועוד עניינים שזה יכול ליצור.. 

אתה כאילו אומר, אם התורה התירה לבעל להישאר עם אשתו אז היא צריכה לסתום ולקבל את זה כדין..

אבל איפה כל הפן הפסיכולוגי של העניין, והתמודדות שלה עם הדבר? למה אתה מתעלם מזה?

שמולידות אצבע קלה על הדק הגירושים.

אתן מערבבות אדם שנפל פעם אחת עם אחד שיש לו מחלה ומכור. לחיי ההבדל.

"הורגת" אף אחד.

וגם לא אמרה שמישהו שקרה לו פה ושם שנכשל בריאה כזו זה אבוד אצלה.

דיברה על מישהו שזה חלק מעיסוקו.

אז בוודאי שניתן ללמד זכות על מאבקים וכו', תלוי במי ובמה מדובר. אבל מותר לה להרגיש מה שמרגישה. אדרבה, הרגשה בריאה.

יש הבדל בין מה שמרגישים לבין זה שמתארים כל אחד שקשה לו כ"איכסה פיכסה" (מצחיק ככל שיהיה).

יש פה מספיק אנשים שקוראים וסביר להניח שמתנסים בנסיונות האלה. הם לא צריכים "זריקות עידוד" מהסוג הזה. בחייכם. קבלו את הביקורת ודי.

איזה ביקורת יש פה כלפי? שאני אומר שלא צריך להבהל מכל דבר ולחשוב שחרב העולם? שאדם צריך להיות שמח ולחזור בתשובה? מה נסגר איתכם. אני מבין שזה נושא רגיש, אבל תפעילו את הראש לפני שאתם עונים, עם כל הכבוד לרגשות פה.

זכותה לא לרצות להתחתן עם מישהו שזו תהיה המציאות אצלו. ואין לכך כל קשר לשאלה על מה התורה "מחייבת" להתגרש כשכבר נשואים.

מי לא יודע שהקושי המרכזי בכל התמודדות עם יצר הרע הוא העצבות? אתה חושב כמותה? לא חסר לאנשים האלה צער בחיים?

נו, באמת.

לא בטוח בכלל שאינטרנט מסונן הוא בסדר, לא בטוח גם שאינטרנט לא מסונן הוא "לא-בסדר".

יש כל-כך הרבה צורות והגדרות לעניין הזה שקשה בכלל להבין.

להשוות מזה לדרכא אחרינא, זה לא דבר קל. ואם בדור של צפת כבר אמר הראשית חכמה שכמעט אין מי שינצל מהעבירה הזאת, מה לנו בדורנו להלין? לענ"ד צריך קצת פרופורציות...

לאוין מפורשים מהתורה גם.

לשון הרע זה לאו דאורייתא, שנוגע ברוחניות באותו מקום מנקודה יותר גבוהה. בספרי המקובלים כתוב מפורשות שלשון הרע יותר גרוע מפגם הברית (ע' ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז).

אף אחד לא אמר שזה בסדר גמור, תנשום, תקרא שוב.

הציטוט המפורסם מספר יצירה "ברית המעור מכוון כנגד ברית הלשון".

הרעיון, והזלזול באיסורי הלשון, מופיע גם בפרק התוכחה בספר חרדים, ובעוד מקומות.

אגב, כלל ידוע הוא שמי שפגום בלשון, פגום בברית, וההפך. מהסיבה הנ"ל. אז כל מי שמדבר לשון הרע ומנבל את הפה שלו, גבר או אישה, כנראה שנופל גם בדברים אחרים.

מקורות נוספים לעניין:

מי השילוח/פרשת וישב – ויקיטקסט

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת תזריע מצורע ה'תש"ע - ברסלב שלי

Degel Machaneh Ephraim, Vayigash

"ובוודאי מי ששומר פיו ולשונו מלדבר שקר אינו משקר בברית קדישא".

מחסן עצות

"בגוף האדם ישנן שתי בריתות המכוונות זו כנגד זו, והן: ברית הלשון וברית המעור (היסוד), וכל זמן שהאדם שומר על לשונו בקדושה גדולה ונזהר שלא לדבר דברי שקר ונבלה ולשון הרע ורכילות, הקב"ה מסייע בידו לשמור גם על קדושת היסוד, אך אם חלילה פוגם האדם בברית הלשון ומדבר בה דברים אשר לא כדת, מסתלקת מעליו השמירה וסוף שיבוא לפגום אף בברית השניה".

וכו'.

לא אוהב בכלל.

אפילו על אליהו הנביא דרשו כך: "רוץ פה רצוץ פה, למי שאמר דלטוריא על בני".

תתבייש לך.. זה מה שיש לי להגיד.. 

דווקא בגלל שאתה מתיימר ללמוד תורה,

ומצטט לנו פה מגדולי הפרשנים..

אבל כנראה שחסר משהו ביסודות.. נורא.

שיהיה בהצלחה. 

"מראה פנים בתורה שלא כהלכה".

הכי גרוע, כשמשתמשים נגד התורה "בשם ההלכה".

ולמי שלא מדבר מדמיונות, מה שהיא כתב ה זו לא כ"כ "הקצנה", אלא תופעה מובנת למדי. זה לא בא בגלל "בנים", גם אם היתה מדמיינת שהיא אמורה לחיות כך עם בת (מה שזה לא מציאות, כי מתחתנים עם בנים) סביר שהיתה נתקלת באותה בעיה.

ומכל מקום, הרגשת השונות לפני נישואין - היא בריאה מאד. 

סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא. סטרא דקדושא, שרי בפירודא וסיים בחיבורא (זהר).

הצד של הטומאה, מתחיל ב"חיבור" - ומסיים בפירוד. זו תרבות הפריצות המקובלת. אפס קשר-עומק נבנה ממנה, אפס הבחנת ההבדלים, ואח"כ "מופתעים".

הצד של הקדושה - ההיפך. תופסים היטב את ההבדלים, שומרים את המקום של כל אחד. מזה יוצא אח"כ חיבור אמיתי.

מדאורייתא!!

גועל נפש.

אולי תוצאה של התבשלות ממושכת בעניינים כאלה - מקצינים פעם לכאן ופעם לכאן.

מציע שתשאיר לעצמך את העצות איך לשחק עם ההלכה (מצד האמת, גם עם המוסר האנושי לפני שמתעוות) לפי ראות-עיניים. מי שתשמע לעצות-התועבה האלה, מובטח לה שתמשיך לכתוב כאן עוד הרבה שנים בסטאטוס הזה.. 

אם היא היתה צריכה ראָיה למה שהיא כתבה, הנה סיפקת לה אותה (ועוד תחת הכותרת "שאנחנו לא מפלצות".. כעת היא יכולה להבין למה היא חשבה שכן...)

זה מאד מעניין מה שאתה כותב. 

כי לפי זה נשים שלא שומרות נגיעה אמורות בהכרח לא להירתע לגברים, וזה לא נכון. 

וחוץ מזה גם אם אשה לוחצת יד של גבר זה ממש לא מזכיר ולא דומה למגע אינטימי לאחר נישואין ולא פותר את בעיית החשיפה. 

ובכלל-

לשנות הלכות כדי לפתור בעיות זה מאד מאד פשוט. אני מצליחה לחשוב על רעיונות הרבה יותר פשוטים ממה שאתה מציע. יש רק בעיה אחת. שהפתרונות האלו יוצרים בעיות הרבה יותר גדולות- ריחוק מהקב"ה, ריחוק מהתורה, ריחוק מהאמת. 

ואני רק אסיים בזה שנשים שלא שומרות נגיעה לעיתים (ואני מסייגת, לעיתים) נכנסות למצבי סיכון עם גברים שמרשים לעצמם לגעת בהם באופן שאחר כך מגביר את כל אותם רגשות דחיה. (נכון, זה קורה לפעמים גם כשנשים שומרות נגיעה למרבה הצער). 

במקום שהצד השני יתבייש אין מקום להתיר את זה. מי יבוא אחרי הרב פיינשטיין ויתיר?!

מה שכתבת בהתחלה, זה דבר אחד. מחשבה שתהיו ביחד כל החיים, ויזדקן וכו'.. אלו כמובן שטויות. תתבונני בנחת ותראי. אולי את עדיין צעירה קצת.  

אם בונים קשר אמיתי עם מישהו מתאים, אז נבנים ביחד בחיים. לחברות את לא מתכוונת לפתח מחוייבות כזו, את לא הולכת לחיות איתן, אז מה איכפת לך מה יהיה.... אבל אלו דמיונות שווא. משפחה זה להיבנות ביחדף באהבה, עם מטרה גדולה, איש את רעהו יעזורו.

מה שכתבתב אח"כ, זה ענין אחר. זכותך "להיגעל מזה". אל תחפשי שידוכים לפי מה ש"קראת בפורום"..  יש בחורים רבים שאינם עוסקים בכך ח"ו. הרי לא מדובר שמישהו נתקל במקרים חד פעמיים במראה לא ראוי.

חפשי מי שמתאים, תתבוניי בענין הנישואין, מה חשוב וטוב בזה, תדאגי שיציעו לך הצעות מתאימות - ותמצאי מישהו טוב ומתאים.

איך גילית שהבחור צופה בדברים האלה?? אני מניחה שגם אם היו רומזים לי בעבר סביר שלא הייתי קולטת ...

תחושת הגועל שלך נכונה, זה מראה שהנפש שלך שמורה בעניינים האלה, ב"ה זה מעולה ואל תתני לאף אחד לבלבל אותך. הלוואי שנהיה רגישים ככה גם בשאר העברות.

כמו כל עבירה, ככל שרגילים בה ככה מזדעזעים ממנה פחות ופחות עד שיש כאלה מסכנים שעלולים אפילו לזלזל ולהצדיק ל"ע. ואשרי החוזרים בתשובה ולא מוותרים לעצמם.

העניין הזה שאת נגעלת ממישהו אחרי שאת מכירה אותו לעומק נשמע לי..לא כ"כ רגיל..נסי לתפוס את המחשבות שמלוות את תחושת הגועל..

אה, בעצם כתבת, שהוא יזדקן ויתעייף..

אבל גם את..נו.?

המחשבה שאת תזדקני גם דוחה אותך?מה את עושה במצב כזה?

האמת, נשמע לי הזוי לגמרי מה שכתבת.

שהקרובה שלו תתפוס אותו

ותרוץ לספר לזאת שיוצאת איתו.

טוב.

בין "תפסה אותו" חד פעמית, לבין תופעה קבועה.

מכל מקום, תבדילי בין הדברים השונים שמפריעים לך, ואז תראי אם יש לך חששות לא רציונאליים.

ואני לא חושב שזה בא כי לא היה לך "קשר עם בנים"... אדרבה, לבנין בית זה רק יתרון.

הרבה שגדלים כך, ב"ה, וכשמגיע הזמן, אין לכם כל בעיה מסוג זה.

חבל לתלות משהו שצריך בירור, בדבר שהוא טוב לכלשעצמו.

בכלל לא מפליא אותך הסיפור הזה?

שאחותו, כנראה, תפסה אותו ורצה לספר לחברה שלה? אותי זה מתמיה מאוד.

שאם קרובה ראתה פעם אחת שמסתכל במשהו ורצה לספר לחברתה, זה באמת לא שייך.

אם היה מדובר בתופעה קבועה, והיא מכירה את חברתה ויודעת שדברים כאלו יפריעו לה, אז לכאורה מצד הדין מותר לה לספר.

[כעת אני רואה בתגובה הבאה שלה, שכאן ספציפית מדובר במשהו שנאמר בדרך אגב, בלי שידעה שהיא בקשר כלשהו עם אחיה. שוב, יש הבדל באיזו תופעה מדובר. ואני לא התייחסתי לסיפור הספציפי, אלא יותר לעיקרון]

בעיה הרבה יותר רצינית.

או שאין במשפחה הזאת שום גבולות, וזה לא ישאיר מקום לזוגיות. או שהקשר בין האח לאחות לא בריא בכלל. או שהמצב כל-כך חולני שכולם יודעים והוא מודע לזה, ככה שכנראה שהוא לא שפוי וכו'...

לא נראה לי שזה אחד מהמצבים, אז לא נראה לי שהמצב התאורטי עליו אתה מדבר רלוונטי.

ת'כלס, שרשור אחד מעלייך על מה שבנים בוחנים בבנות, די גורם לי לחזור לאותן תחושות שליוו אותי פעם..

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.