נראה לי יש פה משהו משותף למקרים האלו, שנמצא בבסיס, ובכל בחור זה בא לידי ביטוי באופן ספציפי ושונה. 

רתיעה מגברים היא אכן הגיונית כי מעולם לא התנסית בזוגיות עם גבר וזו תופעה לא מוכרת עבורך. ולפעמים תופעות לא מוכרות הן מאיימות ומעוררות חרדה ודחייה. ולכן הדחייה הזו ממציאה את עצמה כל פעם מחדש, פעם על ידי מחשבות על עתיד משותף עם גבר זקן ופעם בגלל התמכרות לאינטרנט (ואת מבינה שיש פער מאד גדול בין השניים). 

תנסי לחשוב מה קורה לך עם בנות, האם בנות זקנות זה גם מעורר דחיה? ואם חברה שלך תספר לך שהיא נופלת באיזה משהו דרמטי, לדוגמה לא שומרת נגיעה, זה יגעיל אותך? אם התשובה היא לא, ייתכן מאד כי זה פשוט חוסר בחשיפה שלך וחוסר היכרות עם בני המין השני, שמעורר את החרדה הזו. 

ויכול להיות שתצטרכי באמת למצוא גבר שהוא כמה שפחות "מגעיל" אותך, כדי שתהיי מוכנה להעיז להיחשף אליו ולשהות איתו בלי לברוח. 

נגיד כשיצאת עם הבחור הזה מהדוגמה שלך, והתחלת לדמיין אותו בכל מיני מצבים לא מחמיאים. תנסי לשאול את עצמך למה עשית את זה. האם היה בו משהו שדחה אותך מלכתחילה? במראה/דיבור/התנהלות/סגנון/הליכה? ובגלל שהוא כבר דחה אותך קצת המשכת את הלך המחשבה וגרמת לך להידחות ממנו עוד יותר כדי שתוכלי לברוח?

מה שאני מנסה לומר זה שיכול להיות שאת טיפוס יותר רגיש (ושוב חוסר חשיפה יכול לגרום ליתר רגישות) ולכן תצטרכי משהו יותר ספציפי ומדוייק עבורך.

ויכול להיות שכל מה שכתבתי בכלל לא רלוונטי, ניסיתי..

בכל מקרה מאחלת לך בהצלחה רבה! ואיזה אומץ וכנות, זה באמת הכי חשוב! 

וצריך להזהר מלשון הרע על עם ישראל

בוא נוציא רגע את העניין הצניעותי מהתמונה.

בחורה שרוצה בית קדוש צריכה מישהו שבהווה מושלם? הוא מפספס לפעמים קריאת שמע, אז הוא לא ראוי לבית קדוש?

גם בחור שרוצה בית קדוש, נניח, לא יצא עם בחורה שמדברת לפעמים לשון הרע? הרי אלה חומרות זהות של איסורים.

קחו בחשבון שהנסיון של הרווקות קשה. וכל עוד אדם לא עושה עבירה בשאת נפש, הוא בסדר גמור בעיניי. ואשריו שהוא לא מתייאש וממשיך להלחם. לא משנה אם זה הוא או היא ולא משנה מה היא חומרת העבירה, כל עוד האדם משתדל בכל כוחו באמת.

אבל הגיוני שלדעת הרבה מהאנשים, אדם שצופה בדברים לא צנועים זה גבול אדום.

יכול להיות שהוא יותר קדוש ובדרגה גבוה יותר מאדם שנופל בדברים אחרים מבחינת המאמץ בעבודת ה' שלו. אבל כל אחד בוחר אילו דברים מבחינתו הם כבר גבול.

יש גם אנשים שלא שומרים שבת שנמצאים במקום יותר גבוה וקדוש  מבני תורה.

ובכל אופן בדכ בחורה דוסית לא תרצה להתחתן עם מישהו שלא שומר שבת

כי מבחינתה זה כבר גבול אדום. כנ"ל לגבי בעיות צניעות, ויש כאלה גם שלגבי לשון הרע וכד.

כל אחד והגבולות שלו.

וכמעט אין מי שניצל מזה לגמרי, גברים או נשים. העולם הרחב מקלקל לנו את הנפש בכל דרך אפשרית. פה הייתי מצפה ליותר הבנה... ואם הייתם קוראים קצת על חלק מגדולי הדור הייתם מביאים משהו בעניין הזה

לא רוצה להרחיב בנושא, נראה לי שזה עניין שעדיף שיעבור בלחישה. אבל רק אזכיר את מעשה יוסף, שיש מאן דאמר בחז"ל שאמרו שהוא בא לעשות מעשה

אז זה לא ממש נכון

על מה אתה מדבר בכלל??!...

ואין כזה יצר לדבר לשהר"ע וגם לא כזה תענוג כמו העבירה המדוברת ימ"ש.. 

אתה באמת משווה לשהר"ע , שגם אדם שפוגם בה, אולי עושה נזקים חמורים בעליונים.. אבל פה בעולם הזה לא יודעת עד כמה הנפש שלו נשרטת ונהרסת.. כמו לגבי העבירה המדוברת.. 

וגם מאוד קשה לדבר לשה"רע במזיד, מי שחוטא בזה, בעיקר חוטא בשגגה, כי יש בזה הרבה פרטי דינים והלכות.. 

אבל בעבירה המדוברת מאוד קל ליפול בשוגג וגם במזיד.. ויש גם את העניין של ההתמכרות.. 

בקיצור.. 

אין שום דבר שאין לו תיקון, והלשון הזאת של "אין לו תיקון" נאמרה על הרבה עבירות, בין השאר לשון הרע שאי אפשר להשיב אותו.

לשון הרע, מפורשות, גרוע יותר, וזה כתוב שחור על גבי לבן בראשית חכמה. וזה פוגם באותו המקום בדיוק (לשון הספר יצירה)

אין יצר הרע ללשון הרע? בגלל זה חז"ל אמרו שזאת עבירה שאדם נופל בה כל יום?

תגידו לי, אתם נורמליים? אתם יורים מהמותן דברים ששמעתם בהרצאות של כל מיני דרשנים שאוהבים לצווח. תפתחו ספר במקום סתם להגיד דברים.

כל עבירה היא חמורה, אבל לא צריך לרצוח נפש את כל מי שנופל בה. בחור או בחורה.

התמכרות, אם כבר הגעת לענייני מדע, יכולה להיות לכל דבר. ותראי לי אדם שנגמל מלשון הרע, אני אראה לך אדם אילם.

לא בגלל חומרת העבירה.. אלא בגלל העניין של היצר בעניין הזה..

זה ידוע שללשון הרע אין כזה יצר.. 

ולכל העניינים של ערווה, כן יש.. 

ותפסיק עם השטויות, נדיר אנשים שמתמכרים ללשון הרע.. בכללי אני יכולה להגיד לך  שנדיר שאנשים יר"ש מדברים לשון הרע במזיד, פשוט נדיר.. 

לעומת זאת.. 

אם זה ידוע, אז איך זה שאדם מדבר לשון הרע כל יום, רוב היום ואת הדברים האלה אף אחד לא עושה כל-כך הרבה? (לא אדם שפוי לפחות).

כולם מכורים ללשון הרע, את קוראת לזה נדיר? חז"ל אמרו שאין אדם ניצול מהעבירה הזאת כל יום, ואת באה להעיד אחרת? אתמהה...

יפה לך להגיד שטויות על דברים שהראשית חכמה, תלמיד הרמ"ק, כותב מפורשות בשם קדמונים ממנו ובהתבסס על ספר יצירה - של אברהם אבינו. הגיוני בסה"כ.

טוב עזוב.. אין לי כח לדון.. 

ואין שום אדם שבריא בנפשו שנופל בעריות כל יום.

אתם הורסים אותי.

הזוהר בפנחס אומר שדווקא אחרי האנשים הכי גדולים היצר הרע רודף באמת.

כל מי שפה פסל 90% מגדולי ישראל בהינף יד.

בסדר, עם הלך הרוח הזה, גם ככה כנראה שלא ראוי לאף אחד פה  בן או בת זוג מהסוג הזה.

זה בכלל לא עניין הלכתי ,

זה עניין מה שהעבירה הזאת יוצרת בין איש לאשתו- ניתוק רגשי, פגיעה באמון.. וכו'..

ריחוק? פשוט אדם קרוב אצל עצמו.

אגב, העבירה הזאת נפוצה מאוד אצל נשים כבר. אז? גם אותן הייתן פוסלות ככה? ואם אחת מכן הייתה נופלת בזה, הייתן רוצות שיתייחסו אליכן ככה? תתפללו שלא תבואו לידי נסיון...

רק תזכרו שעם הלך רוח כזה ביקורתי, סביר להניח שתמצאו בן/בת זוג כזה/את...

 דנו כאן לגבי הגברים, אז ענינו.. 

אם היו דנים לגבי נשים שמתנהגות אותו דבר, הייתי עונה אותו דבר בהתאם..

אני ממש לא מגנה על "המגזר" שלי, אם הוא אשם..

בדיוק כמו שאני לא אגן על ה"מגזר" האחר אם הוא אשם..

ונראה שלך מאוד קשה עם האמירה שמאשימים את ה"מגזר" שלך.. 

אם היית רואה את הצער שיש לאנשים השבורים האלה, מכל המגדרים, לא היית מגיבה ככה.

תכלס מה שמגעיל אותנו בעיקר זה שהבעל היקר שלנו ילך לצפות בפרוצות וכל מה שיש שם ואח"כ 

יצפה לתמיכה וחוסר ביקורתיות וחיבוק מהאישה.

זה דוחה ומשפיל ומעליב ואיכס ופיכס. ואף אחד ואחת לא אמורים לקבל את זה במצב לא חולני.

זהו.

כדאי מאוד להציב מראה מול העיניים לפני שיורים הצהרות, לפעמים ה' מראה לנו בדרך לא נעימה שצריך קצת ענווה

כתבתי הרגשה כללית בסיסית שיש לאדם כלפי בן/בת זוגו/תו.

זה נכון גם לנשים וגם לגברים.

יכול להיות אישה שנופלת ובעל שלא גם.

שצריך לפרק את הזוגיות על דבר כזה, כנראה שזה לא כ-ז-ה נורא.

וכן, זה כואב, זה שוק, זה דבר נורא, זה מכוער. אבל לא צריך להרוג את מי שגם ככה נפל. לא כולם נופלים בשאת נפש. ההפך.

ושיבחנו את החוזרים בתשובה איפשהו כאן.

התורה גם לא אמרה שאישה צריכה להתגרש מבעלה הבוגד והאלים, זה אומר שהיא לא צריכה להתגרש ולקבל בגידות ומכות?

ממש לא. מה קשור.?

וברור שיש הרבה צדיקים.

מה גם שלגבי אלימות את טועה לחלוטין.

תקראי קצת נתונים מאנשים (ונשים) שעוסקים בתחום.

רוב האלימות מתחילה מהאישה, בכל המקרים (גם כשרק האישה אלימה וגם כשרק הגבר אלים) יש לזה מניעים שקשורים לזוגיות חולנית. היום מטפלים בזה בדרכים אחרות לגמרי ממה שהיה בשנות ה90, איפה שכל האולטרה פמיניסטים חיים.

ככה לא מנהלים זוגיות.

האם אתה אומר שאתה סובר שבכל מקרה שהתורה לא אמרה מפורשות שצריך להתגרש מוכרחים להשאר נשואים ולא משנה מה?

צריך לשאול רב.

מכיר כמה מצבים שרבנים אמרו שאי אפשר ככה. בד"כ זה כשאין עם מי לדבר (או ששני הצדדים עקשנים, או שצד אחד לא רוצה לעבוד על עצמו). זאת שאלה לרב גדול. לפרק בית זה לא דבר של מה בכך. ויפה שעה אחת קודם (הרבה לפני מקרי קיצון כמו אלימות ובגידות ח"ו).

רק אמרנו מה זה יכול לגרום

לבעיית אמון, לבעיות רגשיות בין איש לאשתו..

וזה מאוד קשה לעבוד על זה. (אני זוכרת שרשור ישן של אישה שכתבה על הקושי הזה..והיא בחרה להישאר עם בעלה..למרות ששם היה מדובר בבגידה שזה יותר נורא)

הבעיה אצלך שאתה מסתכל במשקפיים קרות של הלכה יבשה,

אנחנו מסתכלות פה על העניין שמעבר, על העניין הרגשי, מוסרי ועוד עניינים שזה יכול ליצור.. 

אתה כאילו אומר, אם התורה התירה לבעל להישאר עם אשתו אז היא צריכה לסתום ולקבל את זה כדין..

אבל איפה כל הפן הפסיכולוגי של העניין, והתמודדות שלה עם הדבר? למה אתה מתעלם מזה?

שמולידות אצבע קלה על הדק הגירושים.

אתן מערבבות אדם שנפל פעם אחת עם אחד שיש לו מחלה ומכור. לחיי ההבדל.

"הורגת" אף אחד.

וגם לא אמרה שמישהו שקרה לו פה ושם שנכשל בריאה כזו זה אבוד אצלה.

דיברה על מישהו שזה חלק מעיסוקו.

אז בוודאי שניתן ללמד זכות על מאבקים וכו', תלוי במי ובמה מדובר. אבל מותר לה להרגיש מה שמרגישה. אדרבה, הרגשה בריאה.

יש הבדל בין מה שמרגישים לבין זה שמתארים כל אחד שקשה לו כ"איכסה פיכסה" (מצחיק ככל שיהיה).

יש פה מספיק אנשים שקוראים וסביר להניח שמתנסים בנסיונות האלה. הם לא צריכים "זריקות עידוד" מהסוג הזה. בחייכם. קבלו את הביקורת ודי.

איזה ביקורת יש פה כלפי? שאני אומר שלא צריך להבהל מכל דבר ולחשוב שחרב העולם? שאדם צריך להיות שמח ולחזור בתשובה? מה נסגר איתכם. אני מבין שזה נושא רגיש, אבל תפעילו את הראש לפני שאתם עונים, עם כל הכבוד לרגשות פה.

זכותה לא לרצות להתחתן עם מישהו שזו תהיה המציאות אצלו. ואין לכך כל קשר לשאלה על מה התורה "מחייבת" להתגרש כשכבר נשואים.

מי לא יודע שהקושי המרכזי בכל התמודדות עם יצר הרע הוא העצבות? אתה חושב כמותה? לא חסר לאנשים האלה צער בחיים?

נו, באמת.

לא בטוח בכלל שאינטרנט מסונן הוא בסדר, לא בטוח גם שאינטרנט לא מסונן הוא "לא-בסדר".

יש כל-כך הרבה צורות והגדרות לעניין הזה שקשה בכלל להבין.

להשוות מזה לדרכא אחרינא, זה לא דבר קל. ואם בדור של צפת כבר אמר הראשית חכמה שכמעט אין מי שינצל מהעבירה הזאת, מה לנו בדורנו להלין? לענ"ד צריך קצת פרופורציות...

לאוין מפורשים מהתורה גם.

לשון הרע זה לאו דאורייתא, שנוגע ברוחניות באותו מקום מנקודה יותר גבוהה. בספרי המקובלים כתוב מפורשות שלשון הרע יותר גרוע מפגם הברית (ע' ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז).

אף אחד לא אמר שזה בסדר גמור, תנשום, תקרא שוב.

הציטוט המפורסם מספר יצירה "ברית המעור מכוון כנגד ברית הלשון".

הרעיון, והזלזול באיסורי הלשון, מופיע גם בפרק התוכחה בספר חרדים, ובעוד מקומות.

אגב, כלל ידוע הוא שמי שפגום בלשון, פגום בברית, וההפך. מהסיבה הנ"ל. אז כל מי שמדבר לשון הרע ומנבל את הפה שלו, גבר או אישה, כנראה שנופל גם בדברים אחרים.

מקורות נוספים לעניין:

מי השילוח/פרשת וישב – ויקיטקסט

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת תזריע מצורע ה'תש"ע - ברסלב שלי

Degel Machaneh Ephraim, Vayigash

"ובוודאי מי ששומר פיו ולשונו מלדבר שקר אינו משקר בברית קדישא".

מחסן עצות

"בגוף האדם ישנן שתי בריתות המכוונות זו כנגד זו, והן: ברית הלשון וברית המעור (היסוד), וכל זמן שהאדם שומר על לשונו בקדושה גדולה ונזהר שלא לדבר דברי שקר ונבלה ולשון הרע ורכילות, הקב"ה מסייע בידו לשמור גם על קדושת היסוד, אך אם חלילה פוגם האדם בברית הלשון ומדבר בה דברים אשר לא כדת, מסתלקת מעליו השמירה וסוף שיבוא לפגום אף בברית השניה".

וכו'.

לא אוהב בכלל.

אפילו על אליהו הנביא דרשו כך: "רוץ פה רצוץ פה, למי שאמר דלטוריא על בני".

תתבייש לך.. זה מה שיש לי להגיד.. 

דווקא בגלל שאתה מתיימר ללמוד תורה,

ומצטט לנו פה מגדולי הפרשנים..

אבל כנראה שחסר משהו ביסודות.. נורא.

שיהיה בהצלחה. 

"מראה פנים בתורה שלא כהלכה".

הכי גרוע, כשמשתמשים נגד התורה "בשם ההלכה".

ולמי שלא מדבר מדמיונות, מה שהיא כתב ה זו לא כ"כ "הקצנה", אלא תופעה מובנת למדי. זה לא בא בגלל "בנים", גם אם היתה מדמיינת שהיא אמורה לחיות כך עם בת (מה שזה לא מציאות, כי מתחתנים עם בנים) סביר שהיתה נתקלת באותה בעיה.

ומכל מקום, הרגשת השונות לפני נישואין - היא בריאה מאד. 

סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא. סטרא דקדושא, שרי בפירודא וסיים בחיבורא (זהר).

הצד של הטומאה, מתחיל ב"חיבור" - ומסיים בפירוד. זו תרבות הפריצות המקובלת. אפס קשר-עומק נבנה ממנה, אפס הבחנת ההבדלים, ואח"כ "מופתעים".

הצד של הקדושה - ההיפך. תופסים היטב את ההבדלים, שומרים את המקום של כל אחד. מזה יוצא אח"כ חיבור אמיתי.

מדאורייתא!!

גועל נפש.

אולי תוצאה של התבשלות ממושכת בעניינים כאלה - מקצינים פעם לכאן ופעם לכאן.

מציע שתשאיר לעצמך את העצות איך לשחק עם ההלכה (מצד האמת, גם עם המוסר האנושי לפני שמתעוות) לפי ראות-עיניים. מי שתשמע לעצות-התועבה האלה, מובטח לה שתמשיך לכתוב כאן עוד הרבה שנים בסטאטוס הזה.. 

אם היא היתה צריכה ראָיה למה שהיא כתבה, הנה סיפקת לה אותה (ועוד תחת הכותרת "שאנחנו לא מפלצות".. כעת היא יכולה להבין למה היא חשבה שכן...)

זה מאד מעניין מה שאתה כותב. 

כי לפי זה נשים שלא שומרות נגיעה אמורות בהכרח לא להירתע לגברים, וזה לא נכון. 

וחוץ מזה גם אם אשה לוחצת יד של גבר זה ממש לא מזכיר ולא דומה למגע אינטימי לאחר נישואין ולא פותר את בעיית החשיפה. 

ובכלל-

לשנות הלכות כדי לפתור בעיות זה מאד מאד פשוט. אני מצליחה לחשוב על רעיונות הרבה יותר פשוטים ממה שאתה מציע. יש רק בעיה אחת. שהפתרונות האלו יוצרים בעיות הרבה יותר גדולות- ריחוק מהקב"ה, ריחוק מהתורה, ריחוק מהאמת. 

ואני רק אסיים בזה שנשים שלא שומרות נגיעה לעיתים (ואני מסייגת, לעיתים) נכנסות למצבי סיכון עם גברים שמרשים לעצמם לגעת בהם באופן שאחר כך מגביר את כל אותם רגשות דחיה. (נכון, זה קורה לפעמים גם כשנשים שומרות נגיעה למרבה הצער). 

במקום שהצד השני יתבייש אין מקום להתיר את זה. מי יבוא אחרי הרב פיינשטיין ויתיר?!

מה שכתבת בהתחלה, זה דבר אחד. מחשבה שתהיו ביחד כל החיים, ויזדקן וכו'.. אלו כמובן שטויות. תתבונני בנחת ותראי. אולי את עדיין צעירה קצת.  

אם בונים קשר אמיתי עם מישהו מתאים, אז נבנים ביחד בחיים. לחברות את לא מתכוונת לפתח מחוייבות כזו, את לא הולכת לחיות איתן, אז מה איכפת לך מה יהיה.... אבל אלו דמיונות שווא. משפחה זה להיבנות ביחדף באהבה, עם מטרה גדולה, איש את רעהו יעזורו.

מה שכתבתב אח"כ, זה ענין אחר. זכותך "להיגעל מזה". אל תחפשי שידוכים לפי מה ש"קראת בפורום"..  יש בחורים רבים שאינם עוסקים בכך ח"ו. הרי לא מדובר שמישהו נתקל במקרים חד פעמיים במראה לא ראוי.

חפשי מי שמתאים, תתבוניי בענין הנישואין, מה חשוב וטוב בזה, תדאגי שיציעו לך הצעות מתאימות - ותמצאי מישהו טוב ומתאים.

איך גילית שהבחור צופה בדברים האלה?? אני מניחה שגם אם היו רומזים לי בעבר סביר שלא הייתי קולטת ...

תחושת הגועל שלך נכונה, זה מראה שהנפש שלך שמורה בעניינים האלה, ב"ה זה מעולה ואל תתני לאף אחד לבלבל אותך. הלוואי שנהיה רגישים ככה גם בשאר העברות.

כמו כל עבירה, ככל שרגילים בה ככה מזדעזעים ממנה פחות ופחות עד שיש כאלה מסכנים שעלולים אפילו לזלזל ולהצדיק ל"ע. ואשרי החוזרים בתשובה ולא מוותרים לעצמם.

העניין הזה שאת נגעלת ממישהו אחרי שאת מכירה אותו לעומק נשמע לי..לא כ"כ רגיל..נסי לתפוס את המחשבות שמלוות את תחושת הגועל..

אה, בעצם כתבת, שהוא יזדקן ויתעייף..

אבל גם את..נו.?

המחשבה שאת תזדקני גם דוחה אותך?מה את עושה במצב כזה?

האמת, נשמע לי הזוי לגמרי מה שכתבת.

שהקרובה שלו תתפוס אותו

ותרוץ לספר לזאת שיוצאת איתו.

טוב.

בין "תפסה אותו" חד פעמית, לבין תופעה קבועה.

מכל מקום, תבדילי בין הדברים השונים שמפריעים לך, ואז תראי אם יש לך חששות לא רציונאליים.

ואני לא חושב שזה בא כי לא היה לך "קשר עם בנים"... אדרבה, לבנין בית זה רק יתרון.

הרבה שגדלים כך, ב"ה, וכשמגיע הזמן, אין לכם כל בעיה מסוג זה.

חבל לתלות משהו שצריך בירור, בדבר שהוא טוב לכלשעצמו.

בכלל לא מפליא אותך הסיפור הזה?

שאחותו, כנראה, תפסה אותו ורצה לספר לחברה שלה? אותי זה מתמיה מאוד.

שאם קרובה ראתה פעם אחת שמסתכל במשהו ורצה לספר לחברתה, זה באמת לא שייך.

אם היה מדובר בתופעה קבועה, והיא מכירה את חברתה ויודעת שדברים כאלו יפריעו לה, אז לכאורה מצד הדין מותר לה לספר.

[כעת אני רואה בתגובה הבאה שלה, שכאן ספציפית מדובר במשהו שנאמר בדרך אגב, בלי שידעה שהיא בקשר כלשהו עם אחיה. שוב, יש הבדל באיזו תופעה מדובר. ואני לא התייחסתי לסיפור הספציפי, אלא יותר לעיקרון]

בעיה הרבה יותר רצינית.

או שאין במשפחה הזאת שום גבולות, וזה לא ישאיר מקום לזוגיות. או שהקשר בין האח לאחות לא בריא בכלל. או שהמצב כל-כך חולני שכולם יודעים והוא מודע לזה, ככה שכנראה שהוא לא שפוי וכו'...

לא נראה לי שזה אחד מהמצבים, אז לא נראה לי שהמצב התאורטי עליו אתה מדבר רלוונטי.

ת'כלס, שרשור אחד מעלייך על מה שבנים בוחנים בבנות, די גורם לי לחזור לאותן תחושות שליוו אותי פעם..

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.