9 חודשים אחרי הפלה.
חודשים בהם כל רגע דמיינתי את השלב שבו הייתי אמורה להיות.
חודשים בהם כל פעם מחדש ציפיתי להריון והתאכזבתי מחדש.
כל חודש מאכזב ומבאס יותר מקודמו.
לפני יומיים קיבלתי שוב, והפעם החלטתי שדי. אני לא נותנת לזה להשתלט עליי ולהפיל אותי.
אני לא נותנת לזה לפגוע בבעלי- כל פעם מחדש הוא רואה אותי נשברת מזה ונשבר בעצמו. החלטתי שאני לוקחת כמה חודשים רגיעה נפשית. יש לי כמה חודשים בודדים לא להלחץ.. אני כאילו דוחה את הלחץ בכמה חודשים. וכשהם יעברו- נעשה שוב הערכת מצב. לבנתיים- לא לתת לזה להשתלט עליי...
הקב"ה יודע היטב מה הוא עושה. יש לו תכנית מדויקת.
מותר להתעצב, ולבכות. אנחנו נמצאים במציאות חסרה, גם במישור הפרטי וגם במישור הלאומי... בית מקדש
כל החסרונות כולן נובעות מהחוסר הלאומי הזה..
אז אולי נשתדל במיוחד בימים אלו לתעל את העצב והחוסר הפרטי שלנו לחוסר הלאומי הגדול..
ומתוך כך לראות גאולה פרטית ולאומית
שנזכה...
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 