החלטנו על גמילה מהנקת לילה גם בגלל מה שאת מתארת... מתעורר מלא בלילה, ידן איתי במיטה ודוחף אותי ונראה שאפילו לו לא נוח...
בקיצור: צריך קודם כול החלטה - אנחנו גומלים מהנקת לילה. וב"אנחנו" אני מתכוונת גם לאבא של התינוק/ת... בד"כ זה קשה לתינוק להיגמל אם אמא זו ממשיכה לטפל בו בלעדית.
אח"כ - להחליט על קונספט מדויק של הגמילה. אנחנו החלטנו שנותנים לו לינוק פעם אחת לפני השינה, ואח"כ רק בבוקר. (זו עדיין קצת הגדרה נזילה... האם בוקר זה הרגע שבו מתחיל להאיר בחוץ? או שזה הזמן שבו כולם מתעוררים לתחילת היום?)
ואז - להסביר לו/לה, שלא יונקים יותר בלילה. זה עוד גיל קטן, ואצלנו ראיתי שהוא לא לגמרי קולט (אני לוקחת אותו להיניק לפני שמשכיבה לישון, ואומרת לו: "זהו, אח"כ לא יונקים בלילה" - והוא בכלל לא שם עליי, רק מחפש באטרף כבר לינוק...) - זה עבד אצלנו בגיל יותר גדול, שנה ושמונה-תשעה חודשים. אבל אני חושבת שבכ"ז צריך להסביר. משהו בטוח נקלט בסוף.
ואח"כ, בלילה עצמו... להחליט על דברים שאתם מוכנים לעשות כדי להרגיע אותה במקום הנקה: נדנוד בעגלה, טפיחה על הגב כשהיא שוכבת במיטה, בקבוק, מוצץ, אולי טיול בחוץ, אצלנו יש גם פתרונות חירום בדמום ממתק קטן וסרט במחשב
... אבל בשום פנים ואופן לא להיכנע ולא להביא אותה למיטה ולא להיניק אותה. אם ממש בוכה, אפשר שוב ושוב להזכיר לה שבלילה לא יונקים.
וזהו, לקחת בחשבון שזו תקופה ארוכה וקשה... אבל משתלמת.
אנחנו כבר רואים בהבדל: הוא מתעורר הרבה פחות בלילה, וגם לומד להירגע בדרכים אחרות חוץ מהנקה - גם במשך היום, לא רק בלילה.
כדאי להתחיל את זה בתקופה ששניכם יחסית פנויים - אנחנו למשל חיכינו לסיום תקופת המבחנים של בעלי...
בהצלחה לכם!