שרשור היכרות!ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ד' באב תשע"ח 11:02
 

שלום לכולכן/ם!

(ארשום בלשון נקבה כי הרוב המוחלט הן נשים. מוזמנים גם גברים.)

 

נדמה לי שהפורום התעבה במקצת, יש בינינו עוברות ושבות ויש הנשארות. הכל מותר, זה פורום שלעיתים נשארים בו לזמן תמיכה קצרה או שיש הנשארות יותר, למשך תקופה, לתמוך גם באחרות ולתת מענה מנסיון.

 

מציעה, אם מתאים לכן, לערוך שרשור היכרות.

מכיוון שזה פורום פתוח ודאי שלא מציעה לומר מי אתן או לחשוף פרטים אישיים מסגירים, אך כן ממליצה לכתוב את הסיבה בגללה אתן כאן, ומי שרוצה יכולה להוסיף מחשבות, רעיונות, מוטו של התקופה הזו או אמירה לנשים המצטפות.

 

אני מציעה גם לכתוב שם של שיר שאתן מתחברות אליו בתקופה הזו.

רק אם מתאים למי מכן...

 

ואם אתן עדיין אנונימיות בניק- מציעה לפתוח ניק ייעודי לשם הפורום הזה (אם אתן רוצות כמובן, לא חייבות כלום), כדי שנוכל להיות חבורה קטנה שמכירה זו את זו.

 

אלה הצעותיי. ואני אתחיל.

 

ציפי כהן, עברתי לידה שקטה לפני כ-8 שנים.ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ד' באב תשע"ח 11:34
 

הייתי בעצמי בסכנת חיים, היתה לי רעלת הריון חמורה מוקדמת. עברתי הפסקת הריון.

עברתי תהליך ארוך של קבלה של מה שעברתי, שכלל אבל גדול וכאבים קשים מנשוא על האבדן.

לאחר מסע ארוך של כמה שנים,שכלל גם אמירות ברורות שלא אוכל ללדת עוד- ילדתי את בתי הקטנה והמקסימה, בתחושה שיש ניסים בעולם ויש הרבה יכולת לבחור, למרות שקשה להאמין בכך לפעמים.

 

למדתי שיש צורך לעבד את החוויות הטראומטיות שעברתי, בעזרת אנשים שעברו הכשרה לטיפול בטראומה.

 

למדתי שהחיים לא תמיד מעניקים מתנות בדיוק כפי שהיינו מבקשים אך המתנות שאנו מקבלים מנסיון החיים הקשה- הן מתנות גדולות לגוף ולנפש, ואפשר לצמוח מתוך הקשיים למקומות גדולים ורחבים.

 

למדתי שתמיד יש בחירות בחיים. כל רגע הוא בחירה. למשל, האם לשקוע באבל, האם להחליט שאני נעזרת במישהו או להישאר בבדידות, האם לאפשר לעצמי לעבור דרך הכאב ולעבד אותו, האם להתעקש להביא עוד ילד/ה לעולם למרות הקשיים, האם ללכת לעוד חוות דעת רפואית, האם לבחור לתת לאנשים לומר לי אמירות מחלישות ולהיחלש מהן, או להקשיב לאנשים שמחזקים ולצמוח מתוך אמירות טובות ומחזקות, ועוד בחירות רבות.

 

למדתי לאהוב את עצמי ואת מה שיש לי בדיוק כפי שזה.

 

כיום, לאחר מסע נפשי ארוך ומקסים- הגשמתי חלום ואני מטפלת במוסיקה, ערכתי מחקר בסיום התואר השני שלי על תפקיד המוסיקה בחוויית לידה שקטה ובשנה שלאחריה, והמסקנות היו די מדהימות (אולי אפרסם מאמר בהמשך ואשתף אתכן, כמובן)

והבנתי כמה המוסיקה היא חלק משמעותי מתהליך ריפוי והחלמה.

 

פתחתי את הפורום כדי לתת לנשים תמיכה כפי שאני קיבלתי תמיכה בזמנים הקשים לי. 

 

והשיר שאני מאוד מחוברת אליו בימים אלה:

 

תודה לך עולם תודה 
שהבאת אותי לכאן 
לסיר הזה המבעבע, המעלה עשן 
על הדרכים הנכונות שהולכת אותי 
ולא בחרתי 
על ים האהבה ששפכת בי 
וכמעט טבעתי 

תודה לך עולם תודה 
שהבאת אותי לכאן 
על שהטחת בפניי את האמת ואת הזמן… 
על הקוצים שזרעת לרגליי 
ובזכותם נשמרתי 
על עמודי האש במעבריי 
ובכל זאת עברתי 

אבל פגשתי קרן חום 
ממיסה הרים של קרח 
הארה של חסד ואור בליל ירח 
יש טוב אחד שמסתתר בעמק הכזב 
תודה לך עולם שסיפרת לי עליו 

תודה לך עולם תודה שהבאת אותי לכאן 
אל ארץ נוטפת דם ואש 
ותמרות עשן 
על אנשי המעלה שהצבת בדרכי הפתלתלה 
ועל הגורל שכתבת לי עוד בהתחלה 

שלא ייבשת את דמעותיי 
והנחת להן לזרום 
ועכשיו הן אגם ילדות, מקלט מהתהום 
תודה לך עולם על החושך 
על הסיכוי שיתבהר 
ועל טיפה קטנה של אושר 
כשכבר חשבתי לוותר 

אבל פגשתי קרן חום...

 

(לא מצרפת את השיר מפאת תשעת הימים כרגע.)

 

מאחלת לכולכן שלווה.

 

 

אני עדיין לא רוצה להזדהותאמא בשעה טובה
זה עוד טרי והקושי מהדהד ההרגשה שאני מרגישה עכשיו זה שאני לא במצב הכי נורא שיש ..אני יודעת את זה אבל באותו רגע הרגשתי כאילו עולמי כרס עליי.
אני בת 21 וחצי לקראת 22 לפני תשעה חודשים נולד לי בני בכורי בשעה טובה ומוצלחת לאחר הריון שמחודש שישי הייתי מאושפזת למשך כחודש בעקבות צוואר רחם מקוצר 3 ממ וחשש לבלט כרומים קיבלתי את זה מאוד קשה ולאחר האשפוז שוחררתי להמשך שמירה בבית..
בשבוע 37 יום ראשון של חודש תשיעי ילדתי בשעה טובה.
נס אלוקי שאין לתאר הרופאים לא נתנו לי סיכוי שאני יחזיק עד שבוע כזה..הייתי בשבוע 25.6 כשזה קרה.
לאחר חודשיים וחצי כאשר הנקתי הנקה מלאה קיבלתי מחזור ובשעה טובה הייתי שוב בהריון..היה לי מאוד קשה לקבל את זה שההריון יעבור תקין..אולי גם בגלל מה שעברתי בהריון הראשון..פחדתי להתחבר לעובר שמא יקרה משהו יום אחד פשוט ירדו לי קצת המים ביום שנכנסתי לשבוע 17 גימטריה טוב הלכתי להבדק הרופא אמר שהכל תקין ואני סתם נלחצת ואכן חזרתי לשגרת החיים שלושה ימים לאחר מכן השתתפתי בחתונה של בן דוד של בעלי ומפאת הכאבים שהיו לי בזמן החופה ישבתי בצד בוכה וכואבת וחושבת מה לעשות..החלטנו שנוסעים לבדוק.. עוד לפני שיצאנו פקעו לי המים..משם הזמנו אמבולנס הגענו לבית רפואה ולאחר שהרופא ראה שיש דופק לעובר אבל לא נשאר מים וחשש להפרדות שליה הרחם לבנתיים התמלא בדם והרופא ראה שאני מאבדת הרבה דם מיד התחילו את תהליך הלידה על ידי שתי כדורי ציטוטק ולאחר מכן גרידה בהרדמה חלקית ( מכיוון שזה היה שבוע מתקדם) הרגשתי אשמה שהרגתי את העובר.. הרגשתי אשמה שלא התחברתי אליו במהלך ההריון..הרגשתי אשמה שהגוף שלי בגד בי.. וההדיבורים שאמרתי לבני שבקרוב הוא יהיה אח בכור למרות שהוא קטן הדהדו בי שהקרוב שאני התכוונתי כבר לא ממש יהיה..גם זה שהבן שלי נשאר בחתונה עם כל משפחתו של בעלי ולא אמרתי לו שאני הולכת הכה בי..בסוף תהליך הגרדה התחלתי לקבל את האובדן ולבכות..לבקש סליחה מבעלי על כך שהגוף שלי לא החזיק את ההריון..לבקש סליחה מהבן שלי שזה בסוף יתעכב קצת..וכיום אני מבקשת סליחה בעיקר מעצמי שנתתי לעצמי לשקוע בזה ושהאשמתי את עצמי במה שהיה תלוי וקבוע מאלוקים..אבל העבודה והשגרה והמתנה הגדולה שיש לי בבית בעלי היקר והבן שלי שחיזקו אותי וכל יום שראיתי את הבן שלי הרגשתי שאין מתנה נפלאה מזאת ושבקרוב ממש אני יחבוק תינוק/ת נוסף ומאחלת לרגע שאני אראה 2 פסים אבל שזה יבוא בבריאות במיוחד אחרי מה שעברתי..ומאחלת לכל אחת בפורום הזה ולכל הנשים שזקוקות לזה לראות את ה2 פסים ולחוות הריון תקין ומשעמם ועגולל..
כיום אני חודשיים וחצי אחרי מנסה להמשיך הלאה לפעמים שוקעת בזה שוב וחושבת באיזה חודש הייתי צריכה להיות..אבל מנסה להתעודד שזה הלך בשבוע של "טוב" וזה יביא לנו רק טוב.
השיר שהתחברתי אליו הוא של ישראל עמר וישי לפידות השיר תודה.
"כשאביט בעולם כל גופי נפעם מי מחזיק את השמיים ומי את מי הים
זה בכלל לא מובן איך אזיז את שתי ידיי ומי אשר נתן לי את חיי בבוקר
איך השמש תרחף מעל ראשי ובערב היא נמלטת אל מקום כה מסתורי
ומי אמר לגלים לעצור ליד החול ולרוח להמשיך לנשוב ואף פעם לא לחדול

תודה לך בורא עולם על מה שלי גלוי ועל מה שנעלם על החיים במתנה על עוד יום ועוד שנה על חלק שממך.. הנשמה

כשבחוץ יש סערה והכול כל כך מפחיד עזור לי לא לשכוח שאתה שומר תמיד
לא אסיר את החיוך גם כשקשה בפנים ואביט, ואביט בתום על החיים

יש דברים שלא תבין גם אם תבקש יש דברים שלא תמצא גם אם תחפש
ולך הכל גלוי מהסוף לתחילה ומה שכבר נגמר זו רק התחלה".
מצטרפת.. קוראים לי עדיאמא_מאושרת

אמא ל-3 מקסימים, הקטנה שביניהן בת שנתיים 

בינואר האחרון הייתי אמורה ללדת, אבל ההריון התגלה עוד בשבוע 8 ללא דופק.

כשגיליתי את ההריון חששתי ממנו מאוד, הוא בא לי דיי במפתיע האמת.. וכשגיליתי שאין דופק רגשות האשמה היו כבדים מנשוא.

פיזית, ניסיתי את הדרך הטבעית להפלה אבל נשארו לי שאריות ברחם ואז קיבלתי ציטוטק.

ריגשית, לקח לי זמן לסלוח לעצמי על כך שבהתחלה לא רציתי את ההריון, ולקבל את זה שבורא עולם החליט שכך הדברים צריכים לקרות וההריון הזה לא נגמר בגללי.

את ההריון שהגיע אחר כך הייתי אמורה ללדת החודש, אבל גם הוא התגלה ללא דופק.

אחרי נסיון להפלה טבעית ואחרי ציטוטק עברתי גרידה עם חשש לדלקת ברחם.

 

אחרי שתי ההפלות התעקשתי עם הרופא על בדיקת קרישיות, למרות שיש לי שלושה ילדים בריאים (ומקסימים, ב"ה!) בבית.

התגלה לי חשד ל-APLA. כרגע אני ב"ה בשבוע 13, בהריון שעוד אף אחד לא יודע עליו חוץ מאנשי הפורום ובעלי, מזריקה קלקסן (מדללי דם) מדי ערב, ואוהבת את הזריקות האלה מאוד, תוך הבנה שהן מאפשרות לי להביא עוד חיים לעולם.

 

אמנם ההריונות נגמרו בשלב מוקדם, אבל הרגשת האבדן ממשיכה להדהד.

לפעמים יותר, לפעמים פחות.

 

 

שיר שליווה אותי במשך כל התקופה הזאת, בביצועה המדהים של אודליה:

קולי שמע וראה דמע עיני
ריב ריבי שעה ניבי והשיבני, סלחתי

 

מאחלת לכל הבנות כאן המון כוחות לעבור את מה שהן עוברות, ושיזכו בסביבה תומכת כי זה חשוב

ומי יתן ולא יזדקקו לפורום הזה נשים נוספות.

 

ותודה לך ציפי על המקום הזה שפתחת עבורנו.

 

 

 

גם אני מצטרפת..קוראים לי איתיאמא לנסיך קטן
עבר עריכה על ידי אמא לנסיך קטן בתאריך כ"ב באב תשע"ח 09:00
נישאתי לפני כמעט חמש שנים..עם הרבה בעיות במחזור כמו כולם חשבתי שזה טבעי.. אחרי חמישה חודשים מהנישואים הלכתי לרופאת נשים ואחרי אין ספור בדיקות הודיעה לי שאוכל להביא ילדים רק לאחר הפריות וגם זה לא 100%.. הייתי ילדה עוד לא בת עשרים.. בכיתי ואמרתי לבעלי שאני רוצה להתברך אצל רב מסוים.. הגענו עם הטפסים הוא רפרף והבטיח בן זכר עוד השנה.. אחרי 10 חודשים חבקתי בן.. אחרי כמה חודשים נקלטתי שוב.. שמחנו מאוד.. בשבוע 11 יום אחרי פטירת סבתי התגלה שאין דופק.. שלחו אותי למיון ושם קבעו לי תור לגרידה.. בבית עברתי הפלה טראומטית מאוד.. העובר נפל על הרצפה ואני התכופפתי לראות מה זה ראיתי עובר אמיתי עם ידיים ורגליים וחמש אצבעות(כשראיתי את האצבעות הבנתי שזה הוא..) אמרו לי להביא אותו למיון.. אמא שלי הרימה אותו אבל הןא כבר התמוסס.. אחרי חצי שנה נקלטתי שוב.. בכיתי כי הייתי בטראומה עדיין אבל השלמתי עם זה.. ושוב התגלה בלי דופק גם כן שבוע 11... עכשיו 4 יודשים אחרי אני שבוע 6 בערך... מרגישה כמו סמרטוט אבל שמחה על כל רגע ומתפללת שההריון ייסתיים עם תינוק על הידיים.
אמן אצל כל מי שמחכה😍
שיר אהוב.. ואפילו בהסתרה..
מצטרפת..מושגחת פרטית
אמא לחמישה.
הריון שישי נגמר לפני פחות מחודשיים בגרידה בשבוע 11.
כאילו המשכתי בחיים אבל העובדה שאני מגיחה לפורום הזה מספר פעמים ביום מוכיחה לי שיש בי חלקים שעדיין עובדים על זה ולא החלימו.
יודעת שהכאב עוד יפגוש אותי בסיבוב.. בינתיים החיים חזקים מהכל.

לא באמת יודעת מה לעשות כדי לסיים את הסאגה הרגשית הזאת במינימום טלטלות וכאבים..
אה ושיר-מושגחת פרטית
זה הכי זה:

שלח לי כוח, אל תיתן לי לברוח
גם אם הלילה, ארוך ומפותל,
כשהשמש שוב נמחקת,
הורד אלי קצת שקט,
הבדידות הזו צועקת ולא תמיד זה קל.
שלח לי כוח עזור לי לסלוח,
בצילה של כל טעות מסתתר סיכוי בהיר,
להתחיל מהתחלה, לקום מהנפילה,
לנשום עם כל הכוח, גם אם אין בי אוויר.
שלח לי כוח אל תיתן לי לשכוח,
את האור שנדלק בשוליו של כל כאב,
תן תקוה קטנה, קצה של אמונה,
רק אל תשבור, אל תשבור לי את הלב.
שלח לי כוח, עזור לי לסלוח...
אם אתה שומע וזה עוד לא מאוחר,
שלח לי כוח כי זה כל מה שנשאר,
תן לי רק ללחוש לך תפילה ולבקש,
שתבוא אלי אני כבר מתרגש.

שמעתי אותו באוזניות בהמתנה להכנס לגרידה, בהשפעת ציטוטק שהתחיל לעשות לי צירים בבת אחת. הייתי המומה מהכאב ורק נשפכו לי דמעות בלי קול. אחרי שהחזקתי כמה ימים ארוכים - מההודעה על אובדן הדופק- בלי שום בכי.
עצמות מטורפות.

לעולם זה יישאר השיר של ההפלה..
תודה רבה לכל אחת מכן על השיתוף בסיפור!!ציפי כהן
כמה קשים סיפוריכן וכמה לא קל לקרוא.
כמה אנחנו הנשים צריכות לעבור על מנת להגשים הבאת חיים לעולם...

חיבוק לכל אחת ואחת מכן!!

לא נגיב באופן אישי לסיפורים בשירשור ההיכרות. אך אם יש צורך להמשיך לספר או לקבל התיחסות אישית לסיפור או להיבט מסוים בחוייה שלכן- אתן מוזמנות לפתוח שרשור עם הנושא, ולשתף בו. ושם תהיה התייחסות נרחבת.

שוב תודה לכן וחיבוק לכל אחת ואחת!!!
אין כמוכן. נשים גיבורות.
ניתן עדיין להמשיך לשרשר פה את זהותכן.ציפי כהןאחרונה
הפסקת הריון- עובר פגועאנונימית בהו"ל

הלב שלי גמור

אני בשבוע 20

לעובר שלי גילו במי שפיר טריזומיה 18

שזה או תמותה ברחם או כמה חודשים של סבל מחוץ לרחם ואז מוות

לא רואה שאלה בכלל בקשר להמשך הריון אבל כואב לי מאוד שאני צריכה לבצע את זה בעצמי (אומרת לעצמי שזה למנוע ממנו את הסבל וזה בשבילו הדבר הכי נכון)

הרופאה אמרה לי שהפרוצודרה היא גרידה בלי אופציה אחרת.

חושבת לבצע את הגרידה בשבוע 22 כדי לקבל חופשת לידה ולהשתקם נפשית מהאירוע המטלטל הזה.

מישהי כאן ביצעה גרידה בשלב כזה מאוחר?

הרופאה אמרה לי שאין סיכון גדול יותר בין 20 ל22 וזה פחות משנה (בכל מקרה זה לא יהיה לפני 20+4)

אשמח לכל תובנה שהיא אם יש כאן כאלו שעברו דבר דומה

אין לי עצה או משהו, אבל חיבוק ושה' ישלח לך נחמהשימושית

ואור מהר מהר

חיבוק❤️ קשה ממשנעמי28

חיבוק גדול, זה סבל כל כך גדולאנונימי (2)

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

כן זה מה שהעוסית בבית חולים אמרה ליאנונימית בהו"ל

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

תבררי בבית חולים, רופאים בקופה לא מביניםאנונימי (2)

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

מצטערת לשמוע על החוויה שלךאנונימית בהו"ל

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

אני עברתי גרידה בשבוע 19 )גם הפסקת הריון(אנונימי (3)

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

כותבת לך גם כאןאפונה

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

אבל המתה זה לא תהליך של חסד לעובר?אנונימי (4)

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

כןאפונה

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

סליחה שחופרת אבל יש לי עוד שאלהאנונימי (4)

לגבי הילדים שבבית

הגדול בן חמש וחכם מאוד

מה לספר לו? הוא לא יודע בכלל על ההריון אבל זה מאוד מוזר כי אני ממש גדולה והוא לא שואל, אני מרגישה שהוא יודע באיזה שהוא רובד ופשוט מבין שהוא לא אמור לדעת אז לא שואל

לא יודעת מה לספר לו בעלי חושב שממש לא לספר לו על זה ויותר להגיד משהו מרגיע שאני הולכת לרופא כדי שיעזור לי בבטן ואני חושבת שאולי זה לא מספיק בשביל החכם והרגיש שלי. וצריך מענה יותר רציני שיבין את הימים שאחרי .

אנחנו סיפרנו, אבל אצלנו ידעו על ההריון..אנונימי (3)

אני לא חושבת שכדאי לספר אם הוא לא יודע על ההריון בכלל..

לשמור באיזה מקום על התמימות שלו...

אפשר אולי להגיד שכאב לך והלכת לרופא שיבדוק ואמר שצריך להשאר להשגחה/ לנוח... משהו מהסגנון...

אני לא סיפרתי (בגיל קטן יותר)אנונימי (2)

הילד לא היה מודע ולא רציתי להרוס לו את התמימות

מה שכן חשוב להבהיר לו בדרך כלשהי שאין לך מחלה קשה חלילה, כי יש ילדים שמפחדים שאמא שלהם עומדת למות

את יכולה לספר לואפונהאחרונה

שהתחיל בגוף שלך היריון, אבל בהיריון לא התפתח לתינוק, או לתינוק בריא - כמו שלא כל פרח על העץ הופך לפרי...

אז הרופאים יעזרו לך לסיים את ההיריון.

גם אצלנו לא סיפרנו על ההיריון, והעו"סית המליצה לספר באופן הזה (להרחיק, לא לדבר על תינוק).

בדיעבד אני מצטערת שסיפרתי ככה, אבל הילדים שלי היו גדולים יותר.

חייבת להוסיף שהשתתפתי בקבוצה לנשים לאחר לידה שקטה, היו שם שתי נשים שלא סיפרו לילדים שלהן בכלל ושתיהן היו במצב ממש לא טוב.

אבדן הריון גרידהJoyS

היי

עברתי גרידה לאחר שהייתי בשבוע 12 והעובר נצפה באולטרסאונד בשבוע 8 ללא דופק

(נצפה עם דופק בשבוע 6…)

זה היה ההריון הראשון ומאוד התרגשנו

כמה זמן לוקח לדימום להפסיק? אני כבר 10 ימים אחרי והדימום נרגע ליום/ יומיים ואז ממשיך

היי חיבוק חזק על האבדןעל הנס

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

לי לקח ארבע שבועותעדי7אחרונה

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

גרידה שבוע 20אנונימי (פותח)

אחרי גרידה בשבוע 20 שבורה מרוסקת. איך ממשיכים מכאן? כמה ימי מחלה לקחתן?

בשורות טובות לכולן

חיבוק גדול♥️♥️ואילו פינו

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

אני רק חיבוקעדי7

איזה קשהמתיכון ועד מעוןאחרונה

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

שק הריון בלי עוברmiren301

היום בבדיקת האולטראסונד המיוחלת גיליתי שאין דופק ואין עובר, נצפה רק שק הריון ושק חלמון, אני אמורה להיות שבוע 8 כנראה שהיה ביוץ מאוחר אבל ב6/8 כבר היתה בטא חיובית מה שכנראה מעיד בהחלט על הריון לא תקין, הרופאה לא הסכימה להפנות למיון בשביל הפלה עד בדיקה חוזרת עוד כשבוע, מבאס שזה יוצא גם עם ראש השנה. צריכה להתכונן לחג ...מה הייתן עושות.

ציטוטקmiren301אחרונה

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

היי שאלה דחופהTst

עברתי יום רביעי הפלה בשאיבה

יש לי כאבים דמוי מחזור התכווצויות למטה מורגשים

דימום אין אבל יש כמו הפרשה חומה בהירה

האם מישהי חוותה האם זה תקין ?

יומים אחריי שאיבה דימום קלTst

וכאבי מחזור

האם זה בסדר ? משהי מניסיון

עזרה דחופהTst

יש לי מחר תור לשאיבה משהי עשתה את זה יכולה להסביר לי

אשמח לשמוע אני בחרדות

שאיבה או גרידה?ואילו פינו

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אמרו לי שאיבהTst

אני בחרדות

בהרדמה מלאה? אם כן זה נשמע כמו גרידה..ואילו פינו

מה מפחיד אותך?

התהליךTst

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

וואי.. אני לא מכירה בשביל להגיד לך.. אבל שולחתואילו פינו

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

אני עשיתי את זה (מקווה שזה אותו דבר)מתואמת

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

היTst

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

מעניין שבהרדמה מלאה... תרגישי טוב ובשורות טובות!מתואמת

היTst

תודה אמן לכולנו

היירקאני

איך את עכשיו?

🫂

הייTst

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות

תרגישי טוב❣️רקאניאחרונה

עזרה האם יש מישהי שעברה הפלה בשאיבהTst

ויכולה לסביר לי איך זה

יש לי מחר תור ואני בחרדות מיזה