שרשור היכרות!ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ד' באב תשע"ח 11:02
 

שלום לכולכן/ם!

(ארשום בלשון נקבה כי הרוב המוחלט הן נשים. מוזמנים גם גברים.)

 

נדמה לי שהפורום התעבה במקצת, יש בינינו עוברות ושבות ויש הנשארות. הכל מותר, זה פורום שלעיתים נשארים בו לזמן תמיכה קצרה או שיש הנשארות יותר, למשך תקופה, לתמוך גם באחרות ולתת מענה מנסיון.

 

מציעה, אם מתאים לכן, לערוך שרשור היכרות.

מכיוון שזה פורום פתוח ודאי שלא מציעה לומר מי אתן או לחשוף פרטים אישיים מסגירים, אך כן ממליצה לכתוב את הסיבה בגללה אתן כאן, ומי שרוצה יכולה להוסיף מחשבות, רעיונות, מוטו של התקופה הזו או אמירה לנשים המצטפות.

 

אני מציעה גם לכתוב שם של שיר שאתן מתחברות אליו בתקופה הזו.

רק אם מתאים למי מכן...

 

ואם אתן עדיין אנונימיות בניק- מציעה לפתוח ניק ייעודי לשם הפורום הזה (אם אתן רוצות כמובן, לא חייבות כלום), כדי שנוכל להיות חבורה קטנה שמכירה זו את זו.

 

אלה הצעותיי. ואני אתחיל.

 

ציפי כהן, עברתי לידה שקטה לפני כ-8 שנים.ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ד' באב תשע"ח 11:34
 

הייתי בעצמי בסכנת חיים, היתה לי רעלת הריון חמורה מוקדמת. עברתי הפסקת הריון.

עברתי תהליך ארוך של קבלה של מה שעברתי, שכלל אבל גדול וכאבים קשים מנשוא על האבדן.

לאחר מסע ארוך של כמה שנים,שכלל גם אמירות ברורות שלא אוכל ללדת עוד- ילדתי את בתי הקטנה והמקסימה, בתחושה שיש ניסים בעולם ויש הרבה יכולת לבחור, למרות שקשה להאמין בכך לפעמים.

 

למדתי שיש צורך לעבד את החוויות הטראומטיות שעברתי, בעזרת אנשים שעברו הכשרה לטיפול בטראומה.

 

למדתי שהחיים לא תמיד מעניקים מתנות בדיוק כפי שהיינו מבקשים אך המתנות שאנו מקבלים מנסיון החיים הקשה- הן מתנות גדולות לגוף ולנפש, ואפשר לצמוח מתוך הקשיים למקומות גדולים ורחבים.

 

למדתי שתמיד יש בחירות בחיים. כל רגע הוא בחירה. למשל, האם לשקוע באבל, האם להחליט שאני נעזרת במישהו או להישאר בבדידות, האם לאפשר לעצמי לעבור דרך הכאב ולעבד אותו, האם להתעקש להביא עוד ילד/ה לעולם למרות הקשיים, האם ללכת לעוד חוות דעת רפואית, האם לבחור לתת לאנשים לומר לי אמירות מחלישות ולהיחלש מהן, או להקשיב לאנשים שמחזקים ולצמוח מתוך אמירות טובות ומחזקות, ועוד בחירות רבות.

 

למדתי לאהוב את עצמי ואת מה שיש לי בדיוק כפי שזה.

 

כיום, לאחר מסע נפשי ארוך ומקסים- הגשמתי חלום ואני מטפלת במוסיקה, ערכתי מחקר בסיום התואר השני שלי על תפקיד המוסיקה בחוויית לידה שקטה ובשנה שלאחריה, והמסקנות היו די מדהימות (אולי אפרסם מאמר בהמשך ואשתף אתכן, כמובן)

והבנתי כמה המוסיקה היא חלק משמעותי מתהליך ריפוי והחלמה.

 

פתחתי את הפורום כדי לתת לנשים תמיכה כפי שאני קיבלתי תמיכה בזמנים הקשים לי. 

 

והשיר שאני מאוד מחוברת אליו בימים אלה:

 

תודה לך עולם תודה 
שהבאת אותי לכאן 
לסיר הזה המבעבע, המעלה עשן 
על הדרכים הנכונות שהולכת אותי 
ולא בחרתי 
על ים האהבה ששפכת בי 
וכמעט טבעתי 

תודה לך עולם תודה 
שהבאת אותי לכאן 
על שהטחת בפניי את האמת ואת הזמן… 
על הקוצים שזרעת לרגליי 
ובזכותם נשמרתי 
על עמודי האש במעבריי 
ובכל זאת עברתי 

אבל פגשתי קרן חום 
ממיסה הרים של קרח 
הארה של חסד ואור בליל ירח 
יש טוב אחד שמסתתר בעמק הכזב 
תודה לך עולם שסיפרת לי עליו 

תודה לך עולם תודה שהבאת אותי לכאן 
אל ארץ נוטפת דם ואש 
ותמרות עשן 
על אנשי המעלה שהצבת בדרכי הפתלתלה 
ועל הגורל שכתבת לי עוד בהתחלה 

שלא ייבשת את דמעותיי 
והנחת להן לזרום 
ועכשיו הן אגם ילדות, מקלט מהתהום 
תודה לך עולם על החושך 
על הסיכוי שיתבהר 
ועל טיפה קטנה של אושר 
כשכבר חשבתי לוותר 

אבל פגשתי קרן חום...

 

(לא מצרפת את השיר מפאת תשעת הימים כרגע.)

 

מאחלת לכולכן שלווה.

 

 

אני עדיין לא רוצה להזדהותאמא בשעה טובה
זה עוד טרי והקושי מהדהד ההרגשה שאני מרגישה עכשיו זה שאני לא במצב הכי נורא שיש ..אני יודעת את זה אבל באותו רגע הרגשתי כאילו עולמי כרס עליי.
אני בת 21 וחצי לקראת 22 לפני תשעה חודשים נולד לי בני בכורי בשעה טובה ומוצלחת לאחר הריון שמחודש שישי הייתי מאושפזת למשך כחודש בעקבות צוואר רחם מקוצר 3 ממ וחשש לבלט כרומים קיבלתי את זה מאוד קשה ולאחר האשפוז שוחררתי להמשך שמירה בבית..
בשבוע 37 יום ראשון של חודש תשיעי ילדתי בשעה טובה.
נס אלוקי שאין לתאר הרופאים לא נתנו לי סיכוי שאני יחזיק עד שבוע כזה..הייתי בשבוע 25.6 כשזה קרה.
לאחר חודשיים וחצי כאשר הנקתי הנקה מלאה קיבלתי מחזור ובשעה טובה הייתי שוב בהריון..היה לי מאוד קשה לקבל את זה שההריון יעבור תקין..אולי גם בגלל מה שעברתי בהריון הראשון..פחדתי להתחבר לעובר שמא יקרה משהו יום אחד פשוט ירדו לי קצת המים ביום שנכנסתי לשבוע 17 גימטריה טוב הלכתי להבדק הרופא אמר שהכל תקין ואני סתם נלחצת ואכן חזרתי לשגרת החיים שלושה ימים לאחר מכן השתתפתי בחתונה של בן דוד של בעלי ומפאת הכאבים שהיו לי בזמן החופה ישבתי בצד בוכה וכואבת וחושבת מה לעשות..החלטנו שנוסעים לבדוק.. עוד לפני שיצאנו פקעו לי המים..משם הזמנו אמבולנס הגענו לבית רפואה ולאחר שהרופא ראה שיש דופק לעובר אבל לא נשאר מים וחשש להפרדות שליה הרחם לבנתיים התמלא בדם והרופא ראה שאני מאבדת הרבה דם מיד התחילו את תהליך הלידה על ידי שתי כדורי ציטוטק ולאחר מכן גרידה בהרדמה חלקית ( מכיוון שזה היה שבוע מתקדם) הרגשתי אשמה שהרגתי את העובר.. הרגשתי אשמה שלא התחברתי אליו במהלך ההריון..הרגשתי אשמה שהגוף שלי בגד בי.. וההדיבורים שאמרתי לבני שבקרוב הוא יהיה אח בכור למרות שהוא קטן הדהדו בי שהקרוב שאני התכוונתי כבר לא ממש יהיה..גם זה שהבן שלי נשאר בחתונה עם כל משפחתו של בעלי ולא אמרתי לו שאני הולכת הכה בי..בסוף תהליך הגרדה התחלתי לקבל את האובדן ולבכות..לבקש סליחה מבעלי על כך שהגוף שלי לא החזיק את ההריון..לבקש סליחה מהבן שלי שזה בסוף יתעכב קצת..וכיום אני מבקשת סליחה בעיקר מעצמי שנתתי לעצמי לשקוע בזה ושהאשמתי את עצמי במה שהיה תלוי וקבוע מאלוקים..אבל העבודה והשגרה והמתנה הגדולה שיש לי בבית בעלי היקר והבן שלי שחיזקו אותי וכל יום שראיתי את הבן שלי הרגשתי שאין מתנה נפלאה מזאת ושבקרוב ממש אני יחבוק תינוק/ת נוסף ומאחלת לרגע שאני אראה 2 פסים אבל שזה יבוא בבריאות במיוחד אחרי מה שעברתי..ומאחלת לכל אחת בפורום הזה ולכל הנשים שזקוקות לזה לראות את ה2 פסים ולחוות הריון תקין ומשעמם ועגולל..
כיום אני חודשיים וחצי אחרי מנסה להמשיך הלאה לפעמים שוקעת בזה שוב וחושבת באיזה חודש הייתי צריכה להיות..אבל מנסה להתעודד שזה הלך בשבוע של "טוב" וזה יביא לנו רק טוב.
השיר שהתחברתי אליו הוא של ישראל עמר וישי לפידות השיר תודה.
"כשאביט בעולם כל גופי נפעם מי מחזיק את השמיים ומי את מי הים
זה בכלל לא מובן איך אזיז את שתי ידיי ומי אשר נתן לי את חיי בבוקר
איך השמש תרחף מעל ראשי ובערב היא נמלטת אל מקום כה מסתורי
ומי אמר לגלים לעצור ליד החול ולרוח להמשיך לנשוב ואף פעם לא לחדול

תודה לך בורא עולם על מה שלי גלוי ועל מה שנעלם על החיים במתנה על עוד יום ועוד שנה על חלק שממך.. הנשמה

כשבחוץ יש סערה והכול כל כך מפחיד עזור לי לא לשכוח שאתה שומר תמיד
לא אסיר את החיוך גם כשקשה בפנים ואביט, ואביט בתום על החיים

יש דברים שלא תבין גם אם תבקש יש דברים שלא תמצא גם אם תחפש
ולך הכל גלוי מהסוף לתחילה ומה שכבר נגמר זו רק התחלה".
מצטרפת.. קוראים לי עדיאמא_מאושרת

אמא ל-3 מקסימים, הקטנה שביניהן בת שנתיים 

בינואר האחרון הייתי אמורה ללדת, אבל ההריון התגלה עוד בשבוע 8 ללא דופק.

כשגיליתי את ההריון חששתי ממנו מאוד, הוא בא לי דיי במפתיע האמת.. וכשגיליתי שאין דופק רגשות האשמה היו כבדים מנשוא.

פיזית, ניסיתי את הדרך הטבעית להפלה אבל נשארו לי שאריות ברחם ואז קיבלתי ציטוטק.

ריגשית, לקח לי זמן לסלוח לעצמי על כך שבהתחלה לא רציתי את ההריון, ולקבל את זה שבורא עולם החליט שכך הדברים צריכים לקרות וההריון הזה לא נגמר בגללי.

את ההריון שהגיע אחר כך הייתי אמורה ללדת החודש, אבל גם הוא התגלה ללא דופק.

אחרי נסיון להפלה טבעית ואחרי ציטוטק עברתי גרידה עם חשש לדלקת ברחם.

 

אחרי שתי ההפלות התעקשתי עם הרופא על בדיקת קרישיות, למרות שיש לי שלושה ילדים בריאים (ומקסימים, ב"ה!) בבית.

התגלה לי חשד ל-APLA. כרגע אני ב"ה בשבוע 13, בהריון שעוד אף אחד לא יודע עליו חוץ מאנשי הפורום ובעלי, מזריקה קלקסן (מדללי דם) מדי ערב, ואוהבת את הזריקות האלה מאוד, תוך הבנה שהן מאפשרות לי להביא עוד חיים לעולם.

 

אמנם ההריונות נגמרו בשלב מוקדם, אבל הרגשת האבדן ממשיכה להדהד.

לפעמים יותר, לפעמים פחות.

 

 

שיר שליווה אותי במשך כל התקופה הזאת, בביצועה המדהים של אודליה:

קולי שמע וראה דמע עיני
ריב ריבי שעה ניבי והשיבני, סלחתי

 

מאחלת לכל הבנות כאן המון כוחות לעבור את מה שהן עוברות, ושיזכו בסביבה תומכת כי זה חשוב

ומי יתן ולא יזדקקו לפורום הזה נשים נוספות.

 

ותודה לך ציפי על המקום הזה שפתחת עבורנו.

 

 

 

גם אני מצטרפת..קוראים לי איתיאמא לנסיך קטן
עבר עריכה על ידי אמא לנסיך קטן בתאריך כ"ב באב תשע"ח 09:00
נישאתי לפני כמעט חמש שנים..עם הרבה בעיות במחזור כמו כולם חשבתי שזה טבעי.. אחרי חמישה חודשים מהנישואים הלכתי לרופאת נשים ואחרי אין ספור בדיקות הודיעה לי שאוכל להביא ילדים רק לאחר הפריות וגם זה לא 100%.. הייתי ילדה עוד לא בת עשרים.. בכיתי ואמרתי לבעלי שאני רוצה להתברך אצל רב מסוים.. הגענו עם הטפסים הוא רפרף והבטיח בן זכר עוד השנה.. אחרי 10 חודשים חבקתי בן.. אחרי כמה חודשים נקלטתי שוב.. שמחנו מאוד.. בשבוע 11 יום אחרי פטירת סבתי התגלה שאין דופק.. שלחו אותי למיון ושם קבעו לי תור לגרידה.. בבית עברתי הפלה טראומטית מאוד.. העובר נפל על הרצפה ואני התכופפתי לראות מה זה ראיתי עובר אמיתי עם ידיים ורגליים וחמש אצבעות(כשראיתי את האצבעות הבנתי שזה הוא..) אמרו לי להביא אותו למיון.. אמא שלי הרימה אותו אבל הןא כבר התמוסס.. אחרי חצי שנה נקלטתי שוב.. בכיתי כי הייתי בטראומה עדיין אבל השלמתי עם זה.. ושוב התגלה בלי דופק גם כן שבוע 11... עכשיו 4 יודשים אחרי אני שבוע 6 בערך... מרגישה כמו סמרטוט אבל שמחה על כל רגע ומתפללת שההריון ייסתיים עם תינוק על הידיים.
אמן אצל כל מי שמחכה😍
שיר אהוב.. ואפילו בהסתרה..
מצטרפת..מושגחת פרטית
אמא לחמישה.
הריון שישי נגמר לפני פחות מחודשיים בגרידה בשבוע 11.
כאילו המשכתי בחיים אבל העובדה שאני מגיחה לפורום הזה מספר פעמים ביום מוכיחה לי שיש בי חלקים שעדיין עובדים על זה ולא החלימו.
יודעת שהכאב עוד יפגוש אותי בסיבוב.. בינתיים החיים חזקים מהכל.

לא באמת יודעת מה לעשות כדי לסיים את הסאגה הרגשית הזאת במינימום טלטלות וכאבים..
אה ושיר-מושגחת פרטית
זה הכי זה:

שלח לי כוח, אל תיתן לי לברוח
גם אם הלילה, ארוך ומפותל,
כשהשמש שוב נמחקת,
הורד אלי קצת שקט,
הבדידות הזו צועקת ולא תמיד זה קל.
שלח לי כוח עזור לי לסלוח,
בצילה של כל טעות מסתתר סיכוי בהיר,
להתחיל מהתחלה, לקום מהנפילה,
לנשום עם כל הכוח, גם אם אין בי אוויר.
שלח לי כוח אל תיתן לי לשכוח,
את האור שנדלק בשוליו של כל כאב,
תן תקוה קטנה, קצה של אמונה,
רק אל תשבור, אל תשבור לי את הלב.
שלח לי כוח, עזור לי לסלוח...
אם אתה שומע וזה עוד לא מאוחר,
שלח לי כוח כי זה כל מה שנשאר,
תן לי רק ללחוש לך תפילה ולבקש,
שתבוא אלי אני כבר מתרגש.

שמעתי אותו באוזניות בהמתנה להכנס לגרידה, בהשפעת ציטוטק שהתחיל לעשות לי צירים בבת אחת. הייתי המומה מהכאב ורק נשפכו לי דמעות בלי קול. אחרי שהחזקתי כמה ימים ארוכים - מההודעה על אובדן הדופק- בלי שום בכי.
עצמות מטורפות.

לעולם זה יישאר השיר של ההפלה..
תודה רבה לכל אחת מכן על השיתוף בסיפור!!ציפי כהן
כמה קשים סיפוריכן וכמה לא קל לקרוא.
כמה אנחנו הנשים צריכות לעבור על מנת להגשים הבאת חיים לעולם...

חיבוק לכל אחת ואחת מכן!!

לא נגיב באופן אישי לסיפורים בשירשור ההיכרות. אך אם יש צורך להמשיך לספר או לקבל התיחסות אישית לסיפור או להיבט מסוים בחוייה שלכן- אתן מוזמנות לפתוח שרשור עם הנושא, ולשתף בו. ושם תהיה התייחסות נרחבת.

שוב תודה לכן וחיבוק לכל אחת ואחת!!!
אין כמוכן. נשים גיבורות.
ניתן עדיין להמשיך לשרשר פה את זהותכן.ציפי כהןאחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך