הוא יכול להעביר אותך דברים לא פשוטים במשך הרבה זמן, ואתה לא מבין לרגע איזה דבר טוב יכול לצמוח מזה אפילו שאתה מנסה להבין. ואתה נשחק ומשתגע ולא יודע מה אפשר לעשות.
ואז פתאום הוא מסדר הכל. ומהר מאוד נהיה טוב.
ואתה אומר תודה.
וקצת אחרי זה הוא מסביר לך למה היית צריך לעבור את זה.
ואז אתה אוהב אותו יותר מתמיד.
וגם מקבל עוד קצת ענווה.
וזה מזכיר לי משהו ששמעתי מאוד מזמן בשם הבעל שם טוב, שהירידה היא לא לצורך עלייה, היא בעצמה עלייה. הקב"ה כביכול עומד בפסגה של מדרגות ספירליות, באמצע העיגול של הספירלה. ואנחנו עולים אליו. אבל לפעמים כשאנחנו מביטים למעלה אנחנו רואים את הפנים שלו, ולפעמים אנחנו רואים את הגב שלו. כשאנחנו רואים את הגב שלו אנחנו לא מבינים כלום, אבל זה לא סותר שאנחנו עדיין מטפסים במדרגות.
לילה טוב!
בא לי חומוס עכשיו בגלל הערוץ פה ואין לי איך להשיג 😑

