לא מבינה גדולה בתורת ברסלב לדורותיה. אבל לפחות ברמה של שיח ברחוב, פרסום שלהם, דברים שנשמעים ברחוב,

חלק מהשיטה היא לזרוק את השכל. מוחין דקטנות... שהשכל נוגד את האלוקות וכו.

בחב"ד עם כל ההבנה שהשכל הוא מוגבל, וקטן וכו וכו.. הוא עדיין מהווה את המנוע של עבודת ה'. 

אבל בכל זאת בחבד יש גם הרבה רגש, לא? כל ההתוועדויות וזה

וכל הרגש הוא לשרת  את השכל ולרומם אותו.

הדגש היא על עבודה עצמית ולא לסמוך על הרבי שיעשה  את העבודה בשביל החסיד

המונח לזרוק את השכל הוא רק כשיש מניעות לעבודת ה' מחמת השכל, זה יותר מקבילה "ללכתכילה אריבער"... 

יש הרבה הבדלים בין חב"ד לברסלב, בברסלב (ברסלב באמת לא ננח) יש עבויידה מאוד מסויימת בעבודת ה', קימת חצות, התבודדות, תורות מסוג מסויים, שמחה, תפילה מאוד עוצמתית ועם תנועת ידיים ועוד הרבה דברים שגם משותפים, 

בחב"ד יש עבויידה אחרת, התבוננת, תפילה יותר "מופנמת" הייתי אומר.. ועיקר העבויידה שיש בדור הזה בחבד זה "ההפצה". 

גם בברסלב יש עניין בהפצה אבל בחב"ד הרבי לקח את זה לרמה אחרת של קירוב.

קשה להצביע על נקודה מסויימת ולאמר פה ההבדל.

אני היום רואה את שניהם כדרכים קדושות טהורות ונפלאות לעבודת ה' ובפועל לוקח הרבה משניהם

...

הנושא של הזלזול בשכל לא מודגש הרבה יותר?

כלומר, ההבדל בין תורת ברסלב המקורית לגישה של "הנ נח" הרחוב כל כך קיצוני?

או לפחות- האם קיימת שיטת ההתבוננות בשכל שהיא עיקר שיטת חבד כעניין בסיסי בעבודת ה'?

בוודאי שיש גם נ נחים צדיקים, אבל זה לא כ"כ קשור לעבודת ה' של רבנו. בהעדר אדמו"ר חי כבר יותר ממאה שנה,  השינויים דרסטים, זה כמו שלצורך העיניין כל החסידויות צמחו מהבעש"ט, ומה משותף בינם לבין הבעש"ט? לא תמיד הרבה...

בפועל יש שעושים מעין התבוננות. אבל לא קוראים לזה התבוננות, וזה לא עיקר כזה גדול כמו בחב"ד. הוא קיים כדבר נצרך

הבנתי מהם שיש הבדל עצום.

והם באמת שונים מאוד...

אבל אף פעם לא התעמקתי במהות שלו..

אתה מציין שההתבוננות היא לא עיקר גדול בברסלב, בחבד זה לא סתם עניין אלא זה כל הבסיס לעבודת ה'. כך שגם לפי דבריך נראה שזה כן הבדל בסיסי בין החסידויות. אבל אני מבינה שלא כזו ניגודיות כמו מול ה"נ נח".

למה ככה לזלזל בחלק גדול מהברעסלעבערס היו? גם הנ נח זה זרם בתוך ברסלב וגם הרב ארוש וכו' כל אלה ברסלב, יש שעיקר העבויידה שלהם זה תורה אחת ויש שאחרת ויש שיודעים לכלול את כל תורת מוהר"ן... זו תורה עמוקה מני ים וזה המון שנים והמון עבודה להגיע לשליש מהתורה שלו... אני אישית יותר מחובר כיום לתורות חב"ד מברסלב, אבל הזלזול והאמירה "הברסלב האמיתיים (לא נ נח)" לדעתי זה בעיה...

אלו טוענים שיודעים רק תורה אחת ואלו טוענים שיודעים את כל התורות ואלו כמו אלו לא יודעים כי התורה עמוקה מני ים והם בקושי יתושים בשלוליות.

מי שכתב על זה הסבר מפורט היה פרופסור יוסף בספרו "מחקרים בחסידות ברסלב" ( מוסלד ביאליק תשל"ד) 

בפרק השישי "חסידות של מיסטיקה מול חסידות אמונה" הוא מסביר את ההבדל בין חב"ד לברסלב.

מה שהוא אומר שם שלחב"ד ישנה תפיסה דתית הרואה האלוהות כמנגנון , מה שכולנו מכירים מהתניא "סובב כל עלמין" , "ממלא כל עלמין" וכן הלאה ואילו בברסלב, האלוהות היא נוכחות אישית בחיי האדם.

היא מלווה אותו והוא מתמודד איתה, היא השגחה.

נכון מה שאמרו כאן שבחב"ד המוח שליט על הלב, ובברסלב ההפך , המוח תלוי בעבודת הלב, אבל זה כבר מאוד שיטחי.

זה לא עצם העניין.

לגבי יתר החסידויות, אז אם תקראי את הפרק "חסידות" באנציקלופדיה העברית, את תראי שרק בברסלב וחב"ד ישנו מבנה דתי מסודר. ביתר המקומות החסידות היא אוסף של וורטים ומנהגים.

הכותרת שלו מאוד טרולית, אבל התוכן פחות.. אז לא ידעתי להחליט

שמאל דוחה וימין מקרבת

אני לא מכירה מספיק את השיטה כדי להביע דעה.

פשוט לוקחת בעירבון מוגבל טענה של פרופסור, מלומד ככל שיהיה, שלא מגיע מתוכם.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.