אם אין לך לתת (וגם אם יש) זו בחירה שלך האם לתרום לעמותה כזו או אחרת.

מרבים בתפילות, זו המטרה העיקרית שהקב"ה רוצה מאיתנו ע"י הניסיון שהוא שולח לנו.. שנרגיש שהכל מאיתו יתברך!

אז לפעמים רבש"ע באמת עושה להם ניסים. אבל אני מכירה מקרוב משפחה שתרמה באמת כי האמינה שהצדקה תציל את האבא מהמחלה הנוראה... והוא נפטר בשלב מוקדם כשאין איש לצידו מלבד המתנדב.. זה מכעיס..

להבטיח שאם תורמים מיד תגיע הישועה

מי יכול להבטיח דבר כזה?

(אולי רק אנשים מאוד גדולים)

אבל אני כן חושבת, שכל מעשה טוב מוסיף זכויות

והערך של נתינת צדקה היא גבוהה מאוד

ולא כדי לזלזל בזה..

האמונה פועלת.

ככל שאדם מתמים עצמו ומאמין שהוא יוושע בזכות המצווה הסיכויו גדל שכך יקרה..

והרבה כן עושים ולא רואים ישועות

והרבה לא עושים וכן רואים ישועות

הכל קיים, השאלה היא במה בוחרים להתמקד

מי שיכול ועושה -לא יפסיד. מצווה חשובה בידו.

לא הבנתי מה את מנסה לומר.

אומרים שזה פוגע רוחנית, מזיק לפרנסה ועוד...

מה גם שאדם מבטל בזה את המצווה לתת קודם לקרוביו ואז לעניי ביתו, עירו וכו'.

הרבה אנשים רצים לעשות הוראות קבע לכל מיני מקומות בקצה השני של היקום כשיש להם בני משפחה או שכנים או חברים שנזקקים. לא יודע מה הם מרוויחים בפועל.

רמאים זה משהו אחר לגמרי.

פחות ברור שהמצווה משמשת כפטנט לחיים טובים יותר.

מעבר לזה שזה פוגם ברעיון של לשמה, זה פשוט לא תמיד עובד.

"האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני וכו', הרי זה צדיק גמור"

אם מישהו תוהה

הבטחה שיעשיר זה במעשרות ספציפית

@ברגוע

'ובחנוני נא בזאת' – במעשרות, במעשר כספים ובצדקה | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

יש פה סיכום מדהים של הדעות

כי יש בה הרבה הבטחות בתורה.

קיום המצווה ככתבה וכציוויה, הוא לשמה. ואם אני מקיים מצווה כדי שדברי התורה יתקיימו, לא רואה בזה פגם בלשמה.

השאלה אם אדם חושב על התועלת, או על עצם קיום רצון ה'.

בקיצור, לא יודע אם זה מוכרע לכאן או לכאן.

אבל זה צדיק גמור, אז נראה לי שכן שייך לומר לשמה בזה

ולא על עצם קיום רצון ה.

לכן זה קצת מוזר לי.

אנחנו צריכים לעבור לפורום בית המדרש

תראה בתגובה של ברגוע

הם מוסיפים זכויות לעצמם כמו כל השתדלות מעשית או רוחנית אחרת שעושים

אבל שימי לב להקשר של הדיון - על מה פותחת השרשור דיברה. התייחסתי לזה.

מעניין אם זה ישתנה עם המחשוב הקוונטי

אמת ואמת = אמת

אמת ושקר = שקר

שקר ואמת = שקר

שקר ושקר = שקר

זה תלוי בשני גורמים, ובמחשוב (כלומר "מצב") קוונטי זה תלוי ביותר "מצבים" (לא דלוק, כבוי).

סתם זה כזה מזכיר לי את הקטע של מוחין לעומת מידות. חפירה, לא משנה...

עדיין לא הבנתי, אבל זה נשמע נושא ששווה להרחיב בו.

בפועל בעולם המעשה בגלל זה. מה שלחכות חצי שעה לרב שלך באוטו עם עוד אדם חופר עושה לך...

אני החופר, הוא סתם גאון

למשל אדם שלא משנה בדיבורו אף פעם. אדם שהפך מישהו מ"זולל" ל"יקר". אדם שמעביר על מידותיו.

כל מיני כאלה...

אין לנו השגות בעניינים, והרמב"ם כבר אמר שהכל בעצם נקבע מלמעלה. ביחד עם העובדה שאולי יש לנו השפעה מינימלית... אין לנו קשרים עם ה', וכבר מסופר על חסיד שעשה עצמו רב והתפרנס מכתיבת "קוויטלך" לפשוטים. רבו קרא לו ואמר לו-הפסק זאת מייד! אני צריך כל יום להשתדל שברכותיך יתקיימו על מנת שהאמונה לא תאבד מעמ"י...

הם אמרו מפורש, "כפי יהיה", "מקיימים דיבורו", "צדיק גוזר" וכו'.

מאיפה המקור הזה שמשה רבנו הוא היחיד שהיו לו "קשרים"? למה להגיד דברים בלי בסיס?... ואין שום נפקא מינה למה הוא לא נכנס לארץ, זה לא עניינינו ובטח שאנחנו לא יודעים חשבונות שמים.

הרמב"ם לא אמר שום דבר כזה. הוא נגע במפורש בעניין של הכל כתוב והרשות נתונה ואין מה לחקור בזה וא, אחד לא יכול להבין את זה.

ואין לי מושג מה הקשר של המשפט האחרון לדברי. קוויטלאך קוראים, לא כותבים. לא לומדים מסיפורי חסידים, בטח לא נגד חז"ל. והסיפור שלך סותר את עצמו. קריאת קוויטלאך לא קשורה לברכות בכלל, היא עניין של הזכרת שם לפני הרב והדבר מוזכר ברמב"ן על התורה.

הרב קוק ובנו, היו צדיקים כאלו ולא זכו להמשך! אז תאמר, הי, איך זה יכול להיות? הלוא היו באותן מידות שעליהם זוכים לילדים? כי מה שאני מתכוונת לומר שבסופו של דבר, רבש"ע הוא לא כספומט. וגם אם נאמרו דברים שיכולים להיות זרז לישועות וביטול גזירות, זה לא מבטיח ב100 אחוז שזה אכן יקרה לך.

האר"י הקדוש, צדיק יסוד עולם, לא זכה לאריכות ימים. צדיקים אחרים סובלים בגופם וישנם גם עריריים. אני לא סותרת את חז"ל, רק אומרת שזה לא ערובה החלטית שאכן רבש"ע יאמר-וואי, הוא כך וכך... אני "חייב" לו ו"מוכרח" למלא את בקשותיו וחסרונותיו...

...

[התכוונת שאת פטורה ממעשר כספים - לא מ"תרומות ומעשרות"]

אבל בוודאי שכל דבר טוב שאדם עושה, זה טוב.

יש דברים ששכרם בעולם הבא, יש דברים שאם אדם עושה, מוסיפים לו זכויות ואולי יעזור לישועתו.

לא כי "הקב"ה ירגיש לא נעים", כמובן.. אלא כי האדם במקום אחר מאיפה שהוא היה מקודם, ע"י שהוסיף טוב ועשה רצון ה'.

יש למשל, שמי שמרחם, גם מעורר רחמים עליו.. וכד'.

בוודאי שאי אפשר לדעת אם זה דווקא יביא שידוך או לא, או משהו אחר... 

בלי סתירה לכך שאין הקב"ה מקפח שכר אף בריה. בין אם זה כאן בים אם זה בעוה"ב.

מתעלמים באלגנטיות מאנשים כאלו.

אחד המצוות הכי ענקיות שיש לנו זה מצוות הצדקה, 
ולמה זה כלכך גדול? כי זה להעניק לאחר..
זה אהבת ישראל, זו נתינה ללא תמורה.
זה לוותר על משו שעבדת עליו כלכך קשה בשביל מישו שמעולם לא פגשת וראית אותו..
זו הנתינה הכי גדולה שיש, והנתינה הזו מולידה אהבה..וככה מגיעים לאהבת ישראל.
וברגע שאת מראה לאבא שבשמיים שאת נותנת לילדים שלו מעצמך, ומראה להם אהבה.
זה אחד הדברים שהוא הכי אוהב, ובגלל זה הוא ימלא לך את משאלות ליבך.
כי את מקיימת את רצונו
אין קשר ישיר בין צדקה לישועה, זה פשוט שעשינו מצווה ענקית, שזה שעת רצון בשמיים וזה הזמן לבקש ישועות..
 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.