מזל טוב לך!

התארסת, נכנסת לקשר אוהב ולזוגיות

ויחד עם כל האהבה, 

כבר מהאירוסין מתחילים להבין מה זו זוגיות.

מזכירה לי קטעים דומים שיש גם אצלינו (אולי אצל כל זוג?).

שוב, נתקלים בהבדלים של נשים לעומת גברים ואיך מגשרים עליהם..

האיש שלי, כשהוא מרוכז ועמוס הוא יכול פשוט "לשכוח". 

היו לו קטעים שהיה יכול להיות יום שלם בעבודה/ ללמוד למבחן/ יום לחוץ בעבודה- ומרוב העומס והלחץ להיות שקוע וכביכול "לשכוח".

עכשיו, אנחנו, מחכות ליחס, לקשר, זה חשוב לנו (גם לגברים, אבל כנשים זה בוער בנו יותר לפעמים), ולא ברור לנו איך אפשר "לשכוח/להתעלם" מקיומנו .

לקח לי זמן להבין שזה לא מכוונה רעה, או מזה שהוא באמת שכח ממני בכוונה, או שהקשר שלו איתי לא חשוב לו. הוא פשוט באמת מתנתק כי מרוכז כל כך, והלחץ משפיע. וגם, אולי קצת עניין של מנטאליו ותרבות מהבית (האם ההורים היו מדברים ביניהם באמצע היום כאשר אחד מהם בעבודה וכו')

זה באמת קודם כל בשביל ההבנה והקבלה, והמקום של ה"לדון לכף זכות".

עכשיו, ההבנה הזו לא אומרת שצריך להשלים, ולקבל את זה, ורק "לדון לכף זכות".

זה בדיוק המקום שאת נמצאת עכשיו, שיש לך זוגיות, עולים קונפליקטים, הבדלים, וזה בדיוק הזמן לדבר עליהם.

ברוגע, בנועם, 

אבל להסביר מה את ציפית ומה היה הצורך שלך. 

לפעמים זה פשוט לא במודעות "שלהם" (הכללה על המגדר הגברי...). 

ממש כבר מעכשיו זה הזמן והמקום של לפתח את התקשורת ביניכם,

להסביר מה היית רוצה, ולמה נפגעת. 

אל תדחיקי את המקום של אי הנעימות שלך. 

מתוך מקום של רצון לשפר ולהתקדם.

ואולי, איך אפשר למנוע את זה להבא (נגיד, אם זו הולכת להיות תקופה לחוצה ומתמשכת של מבחנים, לקבוע שתמיד כשהולך למנחה/ארוחת צהריים' וכו' גם ירים אלייך טלפון וכו').

מניסיון, ככל שיותר זמן לא מדברים ומריצים מחשבות, 

המחשבות רק מתגברות וגם הרגשות..

את צריכה לדבר איתו על זה ולא להדחיק דברים כאלה בבטן, זה הדבר שהכי הורס קשר..! (יש לי חבר שבהאירוסין שלו התבטלו על דברים כאלה, לא בקטע של להפחיד אלא בקטע של להבין כמה זה חשוב..)
יש דרך לדבר על נושאים רגישים ודברים שמפריעים לנו.
אבל הדיבור זה לא בקורת אלא איך אנחנו בוני את הביחד שלנו דרך ההבדלים שקיימים ביננו. ולא בצורה ביקורתית.
בנוסף לא לאכול סרטים ולפתח דמיונות כי זה סתם יוצר כעס ומתח מיותר על בסיס דמיונות שווא.
מזל טוב ובהצלחה
 

אני חושב שדווקא לא כדאי לך "תגובה מכילה ומבינה".. (ה"הבנה" שאפשר, זה שאת באמת לא כ"כ מבינה.. קורה. וכדאי להסביר מהר).

את טועה לגמרי לדעתי. ואם תמשיכי כך - זה עלול להתגלגל למקומות לא טובים. ואין גבר בעולם, באופן סביר, שיתנהל אחרת. לא כי גברים הם לא טובים.. אלא כי זה נורמלי לגמרי.

הציפיה מופרזת לחלוטין (בכלל, לא הייתי ממליץ לשלוח "נשיקות" לפני נישואין). אדם כתב לך שלא היה לו רגע, ושלא היה ליד הטלפון - בשלש לפנות בוקר, ויש לך טענה, וה"לימוד זכות" היחידי הוא שזו טעות?...

מאד כדאי להתעדכן. הטעות היא שלך..

כל אחד, ישתדל לתבוע מעצמו, ופחות מזולתו.  

ואל תחשבי שקשר יכול להיות אינטנסיבי כזה, בפרט אם זה כבר הופך למשהו שכאילו "חייבים".

אל תתחילי לפרש דבר כזה כאילו זה אומר שאת לא מספיק חשובה בשבילו..

ואל תפרשני כאילו זה ענין של משיגים אז כבר "הכל בכיס ואפשר לזרוק"...

ואל תחשבי ש"הגבר" דווקא הוא זה שצריך להתקשר ביום עמוס כזה, כשגם את הרי לא עשית את זה..

"הגבר" הוא קודם על בן אדם. את אומרת שענית לו למחרת "בקרירות".. למרות שעל הבוקר שאל והתענין, כי היית עדיין "קצת פגועה", ממה שלא עשה. 

אם הוא היה מגיב לך "בקרירות", יש להניח מה היית חושבת על זה. אח"כ את מתפלאת ש"לא הגיב". ובסוף "לא כיף לך"...

תסלחי לי, זה נשמע כאילו בעינייך "הגבר צריך לחזר" והאשה היא בן אדם.

תתעדכני, הוא בן  אדם בדיוק כמוך. יכול גם כן להרגיש לא נוח מתגובה "קרירה".

ובסוף את כותבת שאת "יודעת שצריך לדון לכף זכות", אבל את "לא מבינה את ההתנהגות הזאת"....

את מי שצריך לדון כאן לכף זכות, זה אותך. והדיון לכף זכות, הוא שניכר ממך שאת באמת לא מבינה....

אז כדאי מאד, כנ"ל, להתעדכן.  

תני אמון בשני. כמו שאת רוצה שיתן אמון בך. לא התקשר כל היום ואמר אח"כ שלא היה ליד טלפון, תאמיני ואל "תיפגעי".

אל תצפי ל"חיזור" חד צדדי, אלו סיפורי מעשיות. בוודאי שדרכו של איש לחזר אחר אשה, אבל זה לא אומר שרק הבחור מרים טלפון, ולא הבחורה.

נראה שאת בונה ציפיות מהצד השני, "נעלבת" כשלא עמד בהן, גם כשהן בלתי סבירות בעליל, מתפלאת אם הוא מרגיש לא נוח מה"עלבון"... עד כדי שאפילו לא יודעת איך ללמד זכות.

אם אינך רוצה להיות אשה תובענית ללא-גבול, מתלוננת, מרגישה "לא מטופלת" כל הזמן - מציע לך להתעדכן במהירות. אם צריך, אז להתייעץ עם מישהי מאד מנוסה וחכמה. לא לחפש "הכלה" והסכמה לדברייך, אלא לימוד שיאיר את עינייך.

תשמחי שיש לכם יחס כזה טוב, ממש חבל לקלקל.

בהצלחה.

ו"מובילה" זה לא במקום שהוא מוביל. אלא בכך שבעצם היחס, הפידבק, מעוררת את הרצון אצלו ליזום.

"אופן החשיבה הגברי" ומבינים יפה מאד מה ב"ראש" שלה העיק עליה.

ומכל מקום, היא מתחתנת בעז"ה עם גבר.

פשוט עושים לה טובה שמאירים את עיניה. ומה שהיא כתבת לך כעת "אשה חכמה..זה בדיוק מה שהייתי צריכה".. אולי מגדיל את הבעיה (לא שאת לא חכמה, חלילה..). הרי גם, להבדיל, אשה נשואה שתתנהל לא נכון, תחפש ממי שתגיד לה שהיא היתה בדיוק בסדר.. גם כשלא. אבל את הבית שלה זה לא יבנה. היא הולכת לבנות בית, צריכה לדעת גם במה היא לא בסדר.

היה כאן אירוע חד פעמי, היה קשר בבקר, וקשר מאוחר בלילה, אדם היה ללא טלפון על ידו - והיא מצפה ש"יחזר"..

"שוקולד פרה" עשתה לה טובה, והאירה את עיניה, שגם אם כעת הוא "הבין וקיבל את זה" (כמו שכותבת בתגובה בהמשך, שזה היה אחרי שאמרה לו שקצת נעלבה.. וזה שיָכלה לומר את זה, זה כי קיבלו כאן את דבריה.  באמת מישהו משלה את עצמו שאחרי נישואין, על כל דבר לא נכון מישהו "יצדיק" אותה כדי שתאמר לא בכעס?..), אם זה יתמיד כך, זה עלול להימאס.

היתה כאן לפני לא כ"כ הרבה זמן, מישהי שמרוב ש"רצתה" את בעלה, העיקה בצורה קשה. אח"כ זה כבר התפתח לדברים לא טובים, ולא רק מצידה.

החכם עיניו בראשו.

כמו שהסבירה "שוקולד פרה", אהבה רוכשים באהבה. לא ע"י ציפיות מוגזמות (להתקשר כשאין טלפון), לא ע"י "התאכזבויות" מכל דבר ששני אנשים יכולים לראותו אחרת; לא ע"י קביעה שהבחור הוא שיתקשר ולא הבחורה.

צָדקה: יש חיוך, נתינה, הערכה, עין טובה - זה מעורר את האהבה גם מהצד השני. 

יש, חלילה, עמידה עם סטופר לראות כמה הוכיח את אהבתו, זה עלול להיות לא טוב ח"ו.

אז יופי שיש רצון ליחס אוהב אמיתי. כל אחד שישקיע במה שמצידו, ימעט לשפוט את זולתו, יבחין בין עיקר לטפל - ואז כשבאמת משהו יורגש כלא-נעים, יוכל להסביר בנחת מה הפריע, ובוודאי שגם הצד השני ירצה לתקן (ולא במקרה כמו זה, שלא היתה שמץ בעיה).

לפעמים כדאי גם לקרוא הערות, שאינן באות מתוך "עוינות" ח"ו, אלא מעמידות על האמת - במקום לא להבין אח"כ מה קורה מזה.

הצלחה רבה.

שכתבו שהציפיות היו מוגזמות, ורמה כזאת של העלבויות רק תיצור הכבדה וריחוק

יכול להיות יותר גרוע.

מוטב שתבין כעת.

[והיו כאן כבר כמה שנתנו לה את האמפתיה הנדרשת.. כך שהצד הזה לא חסר..]

חשבתי על זה כשכתבתי (לא על ה"שלבים", כי זו הבהרה די פשוטה, אלא על ה"אנטי" כשאומרים ממש נגד ה"ראש" שהיא בו כעת..).

אבל, יש גם ההיפך, שכשאומרים חזק ההיפך, על דבר שהוא באמת אבסורד, זה יכול לעורר.

כשיש הסבר ריאלי ("לא הייתי ליד טלפון כל היום"), ובצירוף ה"אידיאולוגיה" (איש צריך לחזר..), אז לדעתי זה באמת עלול ח"ו להתפתח לכיוון לא טוב. מוטב לדעת מראש, שאפשר לבנות אהבה גדולה, בלי צורך לאופן הזה.

עם זה, יש נשים כאן שכותבות שזה "ראש" של אירוסין, ויתאזן עם הזמן.. אולי..

צודק בכל מילה.

פשוט בול.. 

ואותה תגובה של עלבון ולהתחיל להסיק מליון ואחת מסקנות...

מבינה אותך כל כך כל כך.. ומבינה למה את רוצה דווקא הכלה נשית.. חח 

אבל העצות פה פשוט מדהימות ונותנות פרופורציות.. 

לא קראתי את כל התגובות,

ומתנצלת, אם במבט שלי - לגמרי נשי אני מרגישה שהגזמת!

(אני יודעת שביקשת תגובה מבינה ומכילה, אבל אני מרגישה שצריך להאיר פן נוסף, אז מתנצלת שתגובתי לא כזו)

כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי סוג של חנק!

די, למה עוד את מצפה?

את ילדה קטנה? את עדין שבויה בסיפורים ולא מכירה את החיים?

את באמת רוצה שכל יום כל היום הוא יחשוב עליך?

תתעוררי!

הוא יכול לחשוב, לאהוב, להתגעגע,

אבל יש עוד חיים!

וזה לגמרי בסדר שהוא עסוק בעוד דברים. 

הוא זוכר אותך תמיד גם כשהוא לא כל הזמן עסוק בלקרוא הודעות שלך ולענות לך.

זה נראה לי כל כך תובעני מצידך, וגם קצת לא בוגר (מתנצלת...) 

תוך כדי קריאת ההודעה שלך חשבתי, מה הייתי עונה לבחור ששואל על פניה כזו של מאורסת, שמספרת שהיא נפגעה מכך שיום אחד לא כתב לה

לא יודעת אם לא הייתי אומרת לו לשקול עד כמה התובענות שבקשר מתאימה לו.

אם את שואלת על מצבי - ובכן ב"ה נשואה באושר, אבל יקרה, תתעוררי!

החיים עמוסים, תובעניים, אי אפשר להסתכל עליהם רק במבט כזה אגוצנטרי.

וזה עוד בלי להיכנס להבדל בצרכים הרגשיים בין גבר לאישה, ובעובדה שכשגבר עסוק בדבר מה - פעמים רבות הוא רק שם!

אני יודעת שנשמעתי בוטה מדי, ואני ממש מתנצלת.

אבל אם את רוצה ללכת לקראת זוגיות תקינה ומאושרת, את חייבת להתעורר! לחשוב ג על הצד שמולך ולא רק לבוסס בהצפה הרגשית שאת חווה.

ועוד משהו, נשים מרבות להשתמש בנשק הזה של "הייתי פגועה". לא רק בזוגיות, גם בחברות וגם בעבודה ובכלל.

(ולא רק פולניות...) חשוב לדעת, שהנשק הזה אפקטיבי כאשר משתמשים בו במידה מיזערית. אחרת האנשים שסביב לומדים לפתח התעלמות ממנו.

מאחלת לך הצלחה, אבל הצלחה תהיה רק כשתשני את נקודת המבט שלך!

רק טוב!

מאד מזדהה עם מה שכתבת.

לעיתים מתגעגעת לימים ללא פלאפון, כשהיחס מובע פעם ביום בטלפון ולעיתים במכתבים, ולעיתים גם זה לא.

הרצון התמידי לעדות היחס והאהבה אלי, קצת לא בוגר וחונק, ובעיקר לא תורם באמת לחיי נישואין בריאים.

בקשר בריא, יש לכל אחד ואחת מקום ותחומי עיסוק וביטוי אישיים, ויחד זה ניזון מזו.

                               בהצלחה!

וטוב להיות מודעים לכך

הגברים לא מבינים מה כואב לאישה, והנשים לא מבינות שלגבר זה חונק את הנשמה עד כדי חרדה.

דווקא בפורום הזה הייתי מצפה ליותר

מזל טוב על האירוסין!! שנזכה שלכל עם ישראל יהיו שמחות בע"ה

בס"ד

ראשית - אני מבינה אותך!!

אני לא מאורסת עדיין אבל בהחלט יכולה להבין את העניין. ואת הרגשות הפגועים.

עצה פשוטה שאני רואה כרגע הוא פשוט לבקש ממנו שישלח אות חיים נגיד לפחות פעמיים ביום. ולהסביר למה זה טוב לך. 

אולי זה עדיף על פני ביקורת על מה שהיה אלא לבוא ממקום של בקשה פשוטה:

"חיימקה, אני ממש אשמח אם בימים שאין לנו זמן לדבר תשלח לי הודעה, אות חיים. אפילו משהו קטן, כי אחרת אני מרגישה שלא זוכרים אותי / לא רוצים אותי / וכו'. אפילו שאני יודעת שאתה לא שוכח אותי באמת, אבל זה מאוד מאוד עוזר לי להרגיש את זה. מה דעתך?"

מזל טוב יקרה.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.